הגעתו של קורצקי - סוף עידן התמימות של אוהדי הפועל פ"ת. דעה

אין ספק שההחתמה של מנחם קורצקי כמאמן הפועל פ"ת היא הצעד הנכון במקום הנכון. קורצקי אמור להכניס את הפלפל ואת "הרוע" שלא היה בקבוצה בתקופת עידן בראון. אותו רוע שאמור לעזור לפ"ת להתחיל לצבור נקודות, להן הייתה ראויה בשלבים מוקדמים של העונה, אך הנאיביות חסרת התקדים של המאמן ושחקניו מנעה זאת מהם.

הגעתו של מנחם קורצקי מביאה איתה גם את סוף עידן התמימות של אוהדי הפועל פ"ת. האוהדים הכחולים, למודי אכזבות ומשברים קיומיים, תמיד חיפשו את הזהות המלאבסית בתוך הקבוצה שלהם. זכורה לי מלחמת החורמה שניהלו האוהדים נגד השאלתו של שמעון אבוחצירה, אז חלוץ נוער מבית"ר נס טוברוק, שהגיע בהשאלה לחמש שנים ואיים לתפוס את מקומו של ארמון בן-נעים, החלוץ המוכשר תוצרת בית.

לא חסרות דוגמאות למלחמות שניהלו האוהדים בנושא שחקני בית. והשנה? מבט קצר על הסגל מלמד לא פחות מתשעה מושאלים; קפטן הקבוצה הוא קובי מוסא, שנמצא בתחרות ראש בראש עם ערן לוי על מספר הקבוצות שעבר בקריירה; המאמן, אוהד כחול תוצרת בית, הודח לבקשת האוהדים; ושחקן הבית היחיד בסגל הוא שגיב כהן, שמתנדנד בין הספסל להרכב. בסגל הקבוצה יש יותר שחקנים שהתחילו את העונה אצל היריבה העירונית, מאשר שחקנים שגדלו במועדון.

בואו נודה באמת. להפועל פ"ת אין היום זהות. מדובר בקבוצה של עוברי אורח שהגיעו כדי לקדם את הקריירה האישית שלהם ושרובם המכריע לא יהיו בקבוצה בשנה הבאה. בשנים הקודמות, הסיטואציה הזאת הייתה גורמת למשבר חמור בין הקהל להנהלה, אבל היום? תצפו לכ-6,000 כחולים רועשים במשחק הבית ביום שבת נגד הפועל חיפה וטונות של אהבה כלפי קורצקי והשחקנים.

אוהדי הפועל פ"ת התבגרו. הם הבינו שהמועדון עבר הזנחה ארוכת השנים, אשר החלה עם הריסת מגרשי הנוער לשעבר לטובת פרוייקט הנדל"ן לכאורה של הבעלים לשעבר, והסתיימה בעובדה שרוב קבוצות מחלקת הנוער של המועדון נמצאות בליגה השנייה. מדובר במחלקה שהייתה מהמפוארות בענף והיום לא מצליחה לספק שחקן אחד ראוי לקבוצה הבוגרת. במצב החדש שנוצר, היחודיות של המועדון היא אך ורק בקהל האוהדים הססגוני והנאמן שלה.

ולמרות כל זאת, הבאתו של קורצקי יכולה להיות הקלף המנצח שיציל להפועל פ"ת את העונה. הוא האיש שהאוהדים כיוונו אליו כמאמן הבא, הוא יביא את הטירוף שכל כך מחכים לו ביציעי "ראש הזהב", וגם השחקנים הצעירים יחששו הרבה יותר לפני שיעשו עוד דריבל מיותר מתוך מחשבה על החוזה הבא. אך גם קורצקי יודע שהזמן קצר. אם לא יביא נקודות בשני המשחקים הקרובים (הפועל חיפה בבית ובני סכנין בחוץ), הוא כבר יוכל להתחיל לתכנן את העונה הבאה בליגה הלאומית.

ואי אפשר בלי כמה מילים על עידן בראון – מדובר במאמן מוכשר מאוד, שנזרק לסיטואציה שמנוסים וטובים ממנו היו נכשלים בה כשלון חרוץ. עם התקציב הנמוך בליגה, עם 4,000 יועצים ביציע ועם שחקנים שרובם לא היו מעולם בליגת העל, הוא הצליח להעמיד קבוצה שנראתה טוב במשחקים רבים של העונה. למרות שקיבל את התפקיד במזל גדול, אם לבראון היה עוד טיפת מזל בדקות האחרונות של המשחקים בחודש שחלף, הוא יכול היה להיחשב בעוד כמה חודשים ל"מאמן העונה". אני בטוח שהמאמן הצעיר עוד יוכיח שהוא ראוי, ואולי מוטב לו אם יירד לשנה-שנתיים לליגה הלאומית ויוכיח שמקומו בליגה של הגדולים.