אחת מתוצאות השנה, בטח מהמועמדות הסופיות. תבינו לבד. הנה, תוך 90 דקות ראינו שהמאבק לאליפות עדיין פתוח ובית"ר ירושלים בפלייאוף העליון, עם כל הכבוד והסימפטיה לרעננה. ככה אנחנו רוצים את הליגה שלנו. ולא מדובר חלילה בגניבה. הגיע, ועוד איך שהגיע. עד עכשיו לא ברור איך הפאשלות של קריית שמונה ובאר שבע לא העירו את מכבי ת"א כדי לנסות ולסיים את סיפור האליפות עוד לפני הניקיונות של פסח. למחצית הראשונה הגיעה קבוצה אחת, וזו לא האלופה.
בית"ר הייתה כל כך ממוקדת, נעולה על המטרה. היא לא נתנה למכבי לתפוס את הנפח המוכר. הקישור הבית"רי סגר את המרכז, ההגנה העלימה את ערן זהבי וברק בדש. היה נדמה שגיא לוי הצטיין בהכנת שיעורי הבית ולמד היטב את תכונות היריבה. בכלל, עושה רושם שבית"ר מרגישה טוב בסמי עופר. יש מקום להמוני האוהדים שהיא סוחבת ולאנרגיה המתפרצת. שלומי אזולאי בעט מרחוק, אנטל ניסה את השוער ודקה לפני המחצית באה הבומבה של עומר אצילי, שמומלץ למסגר ולתלות במרכז הסלון.
תנו לבחור כל שבוע את מכבי ת"א בכדי להוסיף עוד קצת דרמה למעמד. אם במשחק הראשון הוא השווה בזמן פציעות, הפעם דקה לפני המחצית, מבלי לעצור, הוא נתן טיל שאם לא הייתה שם רשת, הוא כנראה היה נעצר במחסן האפסנאות בבית וגן. תענוג.
מכבי לא המשיכה את המומנטום של ההצגה מול קריית שמונה בגביע. פאקו אייסטראן אומנם נתן קרדיט ל-11 שפתחו בניצחון ההוא, אבל משהו בהתלהבות היה כבוי, בריכוז, במסירה האחרונה. עד ההפסקה קליימן בקושי התאמץ. למאמן של מכבי היו את עדן בן בסט וברק יצחקי על הספסל, שחקני התקפה שכל מאמן חולם להחזיק במילואים, אבל את מי בחר הספרדי להכניס? את ניקולה מיטרוביץ' ונוסא איגייבור. גאון או מתחכם, אתם מוזמנים לבחור, אנחנו בחרנו בתשובה ב'.
מכבי המשיכה להיות לא מדויקת, לבעוט מרחוק ומחוץ למסגרת. לא זהבי ולא בדש, בסוף בא דור מיכה ובדקה ה-71 עשה מבצע יפה שנעצר אצל השוער. אם כבר הזדמנות היא דווקא הייתה שייכת לבית"ר, כאשר חואן פאבלו עצר בעיטה נפלאה של אנטל.
הזמן אזל למכבי, התוצאה לא השתנתה. פאקו הכניס את בן בסט 12 דקות לפני הסיום ובמקום מי? במקום חלוץ, בדש. הבן אדם שמרן, כמעט ולא מהמר. מה כבר היה לו להפסיד חוץ מהמשחק? במקום לסיים את העונה בהקפת אליפות ארוכה ואיטית, מכבי החזירה את ברק בכר ואלישע לוי לשולחן השרטוטים ולמפת הסיכויים. מועמדת לתוצאת השנה כבר אמרנו? אז הנה, חזרנו.