בדבר אחד אלי גוטמן צדק: גארת' בייל באמת שמר את עצמו לנבחרת. דעה

זה לא הזכיר לכם את הפיאסקו ההוא מול דנמרק? האופוריה, השאננות. "כולה וויילס", אמרנו. ובייל? אפילו בריאל מדריד לא רוצים אותו. ניתן להם בראש, ניקח ארבע נקודות משני משחקים. קלי קלות.

תחלמו. זה לא היה שוד בזמן פציעות, אלא תוך כדי מכות רצח וזובור בכיכר העיר הראו לנו את מקומנו הטבעי. ומה נגיד? לא האמנו שאנחנו עדיין תקועים שם.

עצוב, אבל מה לעשות. צריך לקבל את הבומבה בהבנה. חמישה משחקני ההרכב של הנבחרת מגיעים ממכבי ת"א, ואילו הם מביאים ניחוח חריף של פרמיירליג ומעל הכל, את בייל. כמו למבורגיני בתוך מגרש גרוטאות. מהשחקנים שיום אחד נגיד עליו: "הוא עבר לידי בסוויש, העיף עליי רוח".

כל מה שאתם עושים, גארת' עושה הרבה יותר טוב. ריצה, מסירה, בעיטה. נכון שליאור רפאלוב ענק בבלגיה וביברס נאתכו מככב ברוסיה וערן זהבי הוא כל יכול בליגה שלנו, אבל מול מספר 11 באדום זה היה על גבול ההתעללות. הוא פה והם משייפים בגאון את הרצפה.

בהתחלה עוד הנבחרת ניסתה להניע כדור בחסות רפאלוב, אבל הוולשים הציבו שלושה בלמים מזכוכית משוריינת ומרכז שדה קשיח כשג'ו אלן וארון רמזי משתלטים על כל פיסה פנויה. לא היו לנו מצבים לשער, אפילו לא כאלה שנציין במחברת. איך נתאר את גודל הבושה? מצאתי. הבעיטה המסוכנת היחידה הייתה של בן שהר, המחליף, שבע דקות מהסיום, בזמן הזבל.

אז מי ישמור על בייל? גוטמן כבר חודשים נרדם עם אותה שאלה. באמת קושיה מצוינת, כי שניות לפני השריקה למחצית הוא סידר לראמזי נגיחה שעברה מעל מרציאנו וארגנה לאורחים שער יתרון, בדיוק בדקה שאנחנו כל כך שונאים. ובראש, אלא מה.

האוהדים שהגיעו מהאי הבריטי התחילו לשיר ממרומי היציע "0:1 לדופקי הכבשים", הכינוי הרשמי שלהם. נבחרת קטנה, אבל מה זה ממזרית. לא ספרה אותנו. היא באה לחלץ תיקו כמו שמייקל ג'ורדן, היה מתנחם בהפסד בכבוד.

חמש דקות אחרי ההפסקה אפשר היה לקפל את הדגלים ולאפסן את הגרון. איתן טיבי הכשיל את בייל 17 מ' מהשער. השחקן הנפלא לקח מרחק הרצה קצר ודפק את הכדור בין העיניים של אופיר מרציאנו, כבר 0:2. חלפה דקה, ושוב בייל. אי אפשר איתו. כשהוא לוקח צעד ראשון, נותר רק להתפלל. טיבי ראה את האדום אחרי מעצר בכוח ו-11 דקות מהסיום ראמזי בישל לבחור המוכשר את שערו השני. בייל, למה לא נולדת בבאר שבע?

אלירן עטר לא היה עוזר וגם מאור בוזגלו כנראה שלא. גם אם גוטמן היה הופך את ההרכב ומעמיד אותו על הראש, היינו מפסידים. אין מה לעשות מול נבחרת יותר טובה, כושר נפלא ובייל. לחשוב שביום שלישי אנחנו פוגשים את אדן הזאר ובלגיה. כנראה שרק אלוהים ישמור, כי טיבי הרי מורחק.