תשמעו סיפור. שתי קבוצות נאבקות על מטרה דומה (אליפות), זו שמקדימה את יריבתה היא המארחת וקבוצת החוץ חייבת ניצחון כדי להישאר בתמונה. נגזרת משמעותית מהסיפור הזה היא שלאורחים יש שחקן מאוד משמעותי שמסרב לחתום על חוזה, ומדבר על מעבר דווקא ליריבה שתשחק מול קבוצתו.
מאמנו מאוד לא אהב את ההתעסקות סביב אותו שחקן ערב משחק כל כך גורלי, והוא בעיקר ניסה להרגיע את הרוחות. לאותו מאמן היו מחשבות על לא לשתף את הכוכב שלו, אבל לבסוף הוא עשה זאת. על מי אני מדבר אתם שואלים? טוב נו, זה פשוט, ליברפול וארסנל, שנפגשו בשבת בקרב על מקום בליגת האלופות, מי השחקן? ראחים סטרלינג, איך זה נגמר אתם כנראה כבר יודעים.
כנראה שההשפעה של המקרה הזה הייתה על האורחים הרבה יותר מאשר על המארחים. וכן, זה מאוד דומה למה שיקרה הערב בבלומפילד. גם כאן נאבקים על מקום בליגת האלופות, גם אם מדובר כרגע רק במוקדמות. במהלך כל העונה טענתי שהמשולש (מכבי ת"א, הפועל ב"'ש וקריית שמונה) בצמרת הליגה ידעך ויצטמצם לשתיים וק"ש תישאר בחוץ. היה לי ברור שמכבי מפחדת בעיקר מבאר שבע, וכך גם ההיפך, קריית שמונה לא ספרה את באר שבע וחששה ממכבי, בעוד שאלופה לא באמת התרגשה משחקניו של ברק בכר.
אז הגענו לרגע האמת, הפעם זה נראה צמוד יותר - על הנייר - בטרם נשמעה שריקת הפתיחה. שחקניו של אלישע לוי נראים מוכנים יותר לפלייאוף, קבוצה פחות פצועה מהעונה שעברה, יותר עמוקה בספסל ויחד עם היכולת הלא משכנעת של הקבוצה של פאקו בהשוואה לזו של העונה שעברה, עם יותר פצועים ופחות כוכבים בכושר טוב - המשחק צפוי להיות קצת יותר מאוזן. שלא תטעו, היתרון עדיין הוא של מכבי, ואם היא תפגין יכולת גבוהה היא גם תנצח, מה שלא בהכרח נכון לגבי האדומים מבירת הנגב.
השינוי אצל האדומים הוא קודם כל מנטלי. מאז תחילת הפלייאוף מדברים בבאר שבע בגלוי על אליפות, ואלישע אומר לקראת המשחק שמכוונים לניצחון. אצל מכבי זה נשמע מוזר, פריצה אמר במסיבת העיתונאים שתיקו יהיה טוב למכבי (לא בטוח שאלישע לא קונה את זה) ופאקו מיהר לתקנו ואמר שמכבי לא משחקת על תיקו.
אלו ניואנסים קטנים שנותנים לנו לטעום מעט ממה שקורה בחדרי ההלבשה של שתי הקבוצות לקראת ההתמודדות, וכאן אולי טמונה ההזדמנות של באר שבע לאיים על האליפות אחרי 40 שנה, בעוד שבמכבי מאמינים שבסוף הדברים איכשהו יסתדרו לטובתה.