החיבור בין כדורגל למוזיקה תמיד נראה טבעי. לא לחינם לתוכנית הרדיו המפורסמת ביותר בישראל, זו שמעבירה את הדיווחים מהמגרשים מאז שנות ה־70, קוראים "שירים ושערים". האינטראקציה בין מוזיקה לכדורגל היא דו-צדדית - מצד אחד, השירה הקולנית ביציעים, ומצד שני, הלהיטים שיצאו לאורך השנים ועוסקים בקבוצות כדורגל, במשחק עצמו או בנגזרות שלו. הקבוצה שמזוהה יותר מכל עם חיבור בין מוזיקה לשירה היא כמובן ליברפול, שביציע האוהדים השרופים שלה, "הקופ", אימצו במחצית הראשונה של שנות ה-60 את "She loves you" וגם את השיר הדביק מדי והלא מאוד מוצלח של גארי והפיס מייקרס, You’ll never walk alone”", שהושמע בתחנות הרדיו לראשונה ב-1945, עם סיום מלחמת העולם השנייה, ובזכות העובדה שאומץ על ידי האוהדים האדומים מהמרסיסייד, הפך להמנון הכדורגל המוכר ביותר בתבל.
גם בארץ הקודש, כמובן, למדו מהגויים, והחל מסוף שנות ה-60 התחילה המוזיקה ללוות את הכדורגל הישראלי וללכת איתו יד ביד. זמרים ישראלים לא מעטים הלכו בדרכו של חוליו איגלסיאס, פעם שוער בריאל מדריד ואחר כך זמר בעל קריירה בינלאומית משגשגת - ועברו מכר הדשא אל מאחורי המיקרופון: אייל גולן הוא המוכר ביותר, אבל גם ג'קי מייקה, תמיר גל וכמובן שוערה המיתולוגי של מכבי יפו, הרצל קביליו ז"ל עשו זאת והם רק חלק מהרשימה. ומילא הזמרים, החל משנות ה-70 צמחה פה תופעה של המנוני כדורגל או שירי אליפות/גביע שמוקדשים לקבוצה המנצחת. למרבה השמחה, הם לא נשארו בגבולות היציע אלא פרצו לא אחת את גבולות מצעדי הפזמונים והפכו לשירי קאלט שמחזיקים מעמד גם שלושה ולפעמים ארבעה עשורים אחרי שיצאו.
שנת המפתח היא 1971. עוד קודם לכן טבע אריק איינשטיין, אוהד הפועל ת"א וגדול זמרי ישראל באותה העת (וגם אחר כך), את השורה המיתולוגית "הפועל שוב הפסידה", בבית הפזמון השני של הלהיט "סע לאט" ("ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב"). אבל נקפוץ שוב ל-1971. באותה שנה חגגה מכבי נתניה אליפות היסטורית והייתה הקבוצה הראשונה מחוץ לגוש דן שזכתה בתואר (ב-18 העונות ששוחקו עד אז זכו מכבי והפועל ת"א, הפועל פ"ת, הפועל והכח ר"ג באליפות). האליפות של נתניה הייתה היסטורית לא רק מבחינת כדורגל אלא גם משום שלכבודה חיבר פזמונאי בעל שם כאהוד מנור מילים, שאותן הגיש לזמר והמלחין המבטיח שלמה ארצי. מבית היוצר של שניהם יצא הלהיט "מ מ מ – נ נ נ" ("נרוץ נרדוף נשיגה - מקום ראשון בליגה").
ארצי ביצע את השיר יחד עם שחקני האלופה הנרגשים - בהם הכוכב הבלתי מעורער מוטל'ה שפיגלר, אלברט גזל, אליעזר שלומוביץ והשוער מיכאל "לופא" קדוש ז"ל. השיר, שעטוף במקצב פופי שנחשב למתקדם באותה תקופה, הציג את ארצי הצעיר - זה בדיוק סיים את שירותו בלהקת חיל הים (אבל כבר זכה בתואר "זמר השנה", בזכות "אהבתיה" שלו). בשיר, שכולם מלבד המבצעים שרו אותו "מה מה מה - נה נה נה - נתניה", כלל לא מוזכרות המילים "מכבי נתניה", וזאת מתוך מטרה ליצור שיר על-תקופתי ולא שיר שיזוהה עם קבוצה מסוימת. השיר יצא על גבי תקליטון כשבצדו האחד המנון הכדורגל ובצדו השני נעימה שהלחין ארצי, בשם "פנדל". על עטיפת התקליט נראים ארצי עם כוכבי הקבוצה באולפן ההקלטות.
עוד שיר שהוקלט באותה שנה היה "היידה יפו" - שכתב דן רביב והלחין איתן הדר, צלם רשות השידור, שגם ביצע. השיר ("אחת, שתיים, שלוש, ארבע, המשיח הנה בא, הוא מביא אלינו ניצחון") נכתב לרגל עלייתה של מכבי יפו לליגה הלאומית, ובביצועו השתתפו גם כוכבי הקבוצה כמוצי ליאון, משה אוננה ונתן הירש. "הייתי צלם טלוויזיה של רשות השידור", נזכר הדר בערגה. "באותה תקופה הכרתי את אברהם גרציאני, שהיה מנכ"ל מכבי יפו, והוא ביקש ממני לעשות סרט על העלייה של הקבוצה לליגה הלאומית, בשלב שבו עדיין לא היה ברור אם הקבוצה תעלה. כשסיימתי לצלם את הסרט, הוא ביקש ממני לחבר שיר לקבוצה, כיוון שידע שאני יוצר וזמר יוצא 'תשואות ראשונות'. כמה שעות אחרי כן, בנסיעה מעכו לפתח תקווה, כל הדרך זמזמתי 'היידה יפו'. הגעתי לפתח תקווה והמנגינה נעלמה לי, אבל אחר כך נזכרתי בלחן ופניתי לדן רביב שיחבר מילים. מכאן נולד השיר שעד היום שרים אותו במגרשים וגם מחוצה להם, למשל בפוליטיקה עם 'היידה ביבי', 'היידה שרה', 'היידה פרס' וכדומה".
אחרי הסיפתח הזה כבר לא היה אפשר לעצור את השטף ולאורך שנות ה-70 הפציצו זמרים מוכרים כצביקה פיק, ג'קי אלקיים ויוסף מוסטקי וגם מי שהיו מוכרים פחות, כמו יהודה לאון פוליקר מהקריות, בשירי כדורגל. ב-1973 היה זה פיק, כוכב המחזמר "שיער" ויוצר רוק מתקדם ופורץ דרך, שחגג עם "הכח זהו כוח" - המילים של אילן גולדהירש והלחן של פיק עצמו. זה היה שיר האליפות השנייה (והאחרונה) של הכח ר"ג לעונת 1972/73. פיק, פעם כדורגלן בהפועל יהוד ולאחרונה קפטן בתוכנית הטלוויזיה "גולסטאר", הוא חובב כדורגל ידוע שעד היום ממשיך לשחק מדי פעם.
שנות ה-70 הסוערות המשיכו לחבר חזק בין כדורגל לבין מוזיקה, וב-1976 נרשמו כמה ציוני דרך חשובים. הבשורה הראשונה הגיעה מהנגב: הפועל ב"ש - שתפתח את משחקי העונה הקרובה כבר מחר בתור אלופת המדינה, זכתה בקיץ 1976 בתואר האליפות השני ברציפות שלה (עד לפני שנה - זו גם הייתה האליפות האחרונה של ב"ש). על האליפות ההיא ניצחו השוער רוני מוסקוביץ', המגינים אורי בנימין ויעקב כהן והחלוצים אברהם נומה ושלום אביטן. לכבוד ההישג החליט יוסף מוסטקי, יקיר העיר ב"ש והיוצר המזוהה ביותר עם העיר בעידן שקדם לצביקה הדר ולמאור זגורי, להקליט את ההמנון הראשון של הקבוצה. השיר, שאת מילותיו כתב יגאל פלג המנוח והלחין מוסטקי בעצמו, כבש חיש קל את מצעדי הפזמונים של אותה תקופה.
התרעות פיקוד העורף