הפועל תל אביב, שיצאה לדרך תחת אלי גוטמן בהצהרה על מאבק על אירופה ועל תואר האליפות, ירדה בסופו של יום לליגה הלאומית אחרי ה-1:1 אמש (שבת) מול הפועל רעננה. הייתי שם (א.ג) בירידת הליגה ההיסטורית לליגה הארצית לפני 28 שנים וגם אתמול הייתי באצטדיון בנתניה כשהאדומים ירדו עם דמעות לליגה הלאומית.
לדעתי הנפילה הראשונה מהליגה העליונה הייתה אז כואבת יותר, עם המון דמעות אמת של ינקה אקהויז, אלי כהן, דוד הרשליקוביץ', מוריס ז'אנו גילי לנדאו וחבריהם. באצטדיון בלומפילד ליד חדרי ההלבשה של שער 4 עמדו מאות אוהדים מבוגרים, נשים ונערים ומיררו בבכי. אלי כהן פנה אז לאוהדים והבטיח כי "בעונה הבאה אנחנו חוזרים זאת שבועה שלי". אתמול הירידה כאבה לאוהדים יותר מאשר לשחקנים ולא הורגשה באוויר אותה התחושה שציפו כשקבוצה כמו הפועל ת"א יורדת - זמנית - מהבמה המרכזית.
השוער אריאל הרוש כבר נפרד אתמול לאחר חצות בפוסט מרגש המיועד לאוהדי הקבוצה. עומרי אלטמן ואדי גוטליב יעזבו גם הם תמורת פיצוי שינוע בין 100-200 אלף דולר ומסתמן שגם בן רייכרט לא ימשיך. הבלם אוראל דגני מבוקש בהפועל חיפה, בית"ר ירושלים ועירוני קריית שמונה.
מי שכן אמורים להמשיך גם בליגה הלאומית הם אביחי ידין, ג'וזף גנדה, מוטי ברשצקי, שי אליאס ואיציק שולמייסטר . אריק ינקו עשוי להגיע במקומו של הרוש וניר לקס ישוב מבני סכנין. שם מפתיע שנמצא חזק על הפרק הוא פדרו גלבאן מבני יהודה.