בקרן ציינו כי הפער גדל במהלך השנים האחרונות בעקביות. לפני כעשור הנזקים הסתכמו בכ־170 מיליון שקל.
שנת 2022 החלה בגל קור יוצא דופן. באירוע קרה שהתרחש בין 17 19 בינואר נמדדו טמפרטורות מינימום נמוכות במיוחד, שבעקבותיהן התקבלו בקנט כ־900 הודעות נזק.
רצף הימים הקרים (16 ימים מתחת לערכי סף שונים בתחנות שונות) היה חסר תקדים לחודש מרץ. באזור ירושלים נמדד רצף הטמפרטורות הנמוכות ביותר בחודש זה מתחילת המדידות בשנת 1867.
אירוע נזק משמעותי נוסף התרחש במחצית מאי. את צפון הארץ פקדו רוחות חזקות מאוד שהגיעו למהירות של מעל 100 קמ"ש באזורים רבים.
גם בקיץ נרשמו אירועים חריגים שגרמו לנזקים משמעותיים לגידולים השונים. ברצף ימים חמים במהלך אוגוסט, לדוגמה, נגרם נזק משמעותי לגידולי ירקות לתעשייה, ענבים ותפוחי עץ. עיקר הנזק נגרם לגידולים בצפון הארץ, ובמיוחד בגליל העליון ודרום רמת הגולן.
מסיכום נתוני 2022 של קנט עולה עוד כי את מירב הנזקים במהלך השנה החולפת ספגו מגדלי הירקות. סך הפיצויים הצפויים למגדלי הירקות עומד על כ־94 מיליון שקל.
מגדלי הבננות פוצו השנה בכ־63 מיליון שקל, ומגדלי האבוקדו בכ־50 מיליון. סכום דומה שילמה החברה למגדלי הפירות.
נזקים משמעותיים נגרמו גם לגידולי ההדרים (כ־10 מיליון שקל פיצויים) והכותנה (כ־3.5 מיליון שקל).
בשנה החולפת פיצתה הקרן גם את מגדלי העופות בכ־24 מיליון שקל, את מגדלי הבקר בכ־13 מיליון שקל ואת מגדלי המדגה בכ־6 מיליון שקל. זאת, בשל התפרצויות של מחלות.
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, השנה החולפת העלתה את המודעות הכלל־עולמית למשבר האקלים ולהשלכותיו על עצמאות המזון של המדינות השונות. "השנה שהחלה עם משבר מזון ועליות מחירים חדות כתוצאה מהמלחמה באוקראינה ומגבלות היצוא של חיטה, המשיכה עם משבר אקלים והגבלות שונות שהטילו מדינות על יצוא תוצרת חקלאית משטחן", הוא ציין. "הדבר חייב להדליק למקבלי ההחלטות בארץ את כל הנורות האדומות".
התרעות פיקוד העורף