"בואי תרדי לכיוון שלי, הנה עוד טיפה, תורידי את הטוסיק אל קצה המיטה". נשמע כמו התחלה מבטיחה וסליזית נכון?

גם אני חשבתי. כך אמרה לי פיזיותרפיסטית רצפת האגן, שהלכתי אליה לפני שנתיים בערך, אחרי הלידה של הבת האמצעית שלנו. גיחכתי. חשבתי לתומי "מי בכלל צריך פיזיותרפיה לרצפת האגן? אני בכושר, קצת כפיפות בטן, נחזק את שרירי הליבה וסלאמאת".

מה שלא השכלתי להבין הוא שפיפי שבורח במערכה הראשונה כשאת מתעטשת, יופיע במלוא הדרו במערכה השנייה כשאת סוחבת דברים כבדים מהסופר, או סתם מדלגת להנאתך על ההליכון בחדר הכושר.

ועל כן כעת, אחרי הלידה השלישית, הבנתי שאין מנוס מללכת לטיפול (כן, זה אשכרה טיפול) בשרירי רצפת האגן שלי, טרם אמצא את עצמי בגיל חמישים עם חיתולים ריחניים מוסווים היטב בתחתוני הברידג'ט ג'ונס שלי.

ולהלן כמה כללי אצבע (תרתי) למטפלת ומטופלת שכדאי לשנן היטב, תוך כדי איסוף האיברים הפנימיים ונשימות עמוקות מדי.

ראשית- לבשי משהו נוח כשאת הולכת לבדיקה. כן אפילו תעופי על עצמי עם בגדי ספורט זוהרים שנראים למרחקים. מסתבר שהבדיקה למעשה היא מיני אימון, בו את צריכה לעשות פלאנק, לעבוד על האלכסונים ובכללי להראות את חוזק (או חולשה, במקרה שלי) של שרירי הבטן שלך.

שנית - הכיני את עצמך להמשגות חדשות - "בקע טבורי", "פופיק מורחב", "צניחה" ו"רפיון איזורי" - כל אלו אינן מילים המתארות את מכתש רמון, על אף הדמיון שמצאתי לשיעורי גאוגרפיה וידיעת הארץ בתיכון. הם בעצם מדברים על האזור שכולל את הבטן שלך פנימה החוצה כולל הסוגרים הנפתחים בעל כורחם.

בהמשך לסעיף הראשון של ההלבשה - היי נכונה להתפשט. ולא, זה לא סלוגן הפוך על הפוך של קמפיין מי טו. מסתבר שאת אשכרה מורידה תחתונים.

ואספר לכם איך אני יודעת. אשמח להעביר את המור"ק הזה הלאה, לאוזניכן החכמות. בפעם הראשונה שהלכתי כאמור, חשבתי לתומי שגבולות הגזרה של הורדת התחתונים, מסתכמים בהתבוננות בכיווציי והרפייתי את רצפת האגן.

אז חשבתי. או אז הגיעה אצבע אימתנית שאשכרה מיששה אותי. פניתי לפיזיותרפיסטית החביבה בחצי הלצה: "מה עם איזה פור פליי, או כוס יין, בואי נתחמם קצת לפני". וברצינות לרגע, לא היה לי מושג שאני הולכת להיכבש.

אי לכך ובהתאם לזאת, מטפלות יקרות, זרקי עצם קודם, קריצה, או פשוט הכיני את המטופלות שהן הולכות להיבדק ואגינלית, כמה פשוט, ככה מונע פיפי במרחב הציבורי.

ולסיכום, כדי שאכן תישאר לכן רצפת אגן בשנים הקרובות, בלי קשר למספר הלידות שעברתן או בכלל, תתרגלו, תיתרגלו, תכווצו, תנשמו ואל תרפו, כמו שאתן יודעות לדאוג לדברים אחרים פחות חשובים, כדי שרצפת האגן אשכרה תישאר כאן ותשמש אתכן גם לצרכים מהנים יותר נוספים עם בן הזוג/ הפרטנר או הסטוץ הקרוב שלכן.

שיהיה בהצלחה וביובש תמידי לאורך השנה.