נערה סעודית בת 18 עוצרת את נשימתם של מליוני בני אדם: רהף מוחמד אל-קונון נמלטה השבוע ממשפחתה הסעודית לתאילנד, בשל התעללות פיזית ונפשית קשה, שכוללת כליאה בבית של שישה חודשים, ומבקשת שם מקלט מדיני. ברקע משבר דיפלומטי אפשרי בין תאילנד לסעודיה עקב הפרשה, ודיווחים על כליאה והתעללות קשה מאוד של פמיניסטיות בסעודיה. רהף האמיצה, שמסכנת את חייה למען חירותה, ונלחמת בכל הכוח למען הישרדותה, היא אשת השבוע שלנו.

אל-קונון הצליחה להפר את פי אביה, ועלתה לבדה על טיסה מכוויית לבנגקוק, משם הייתה אמורה להמשיך לאוסטרליה. אביה רץ ודיווח לרשויות, וברגע שנחתה בבנגקוק, חיכה לה שם נציג של שגרירות ערב הסעודית, עם נציגי המשטרה התאילנדית. הנציג לקח לה את הדרכון, והיא נמצאת כרגע במלון טרנזיט. מאז שנחתה רהף הציפה את הרשתות החברתיות בהודעות על סיפורה. בתאילנד בתחילה הסיפור לא דווח, אבל הוא צובר תאוצה.

השבוע תאילנד הודיעה כי לא תסגיר את הנערה, זאת ברקע הלחץ הבינלאומי הגדול בעניינה של רהף, ומדינות אחרות שמתערבות בדרמה חוצת היבשות. בסעודיה כצפוי הפרשה מעוררת מבוכה רבה, שעוד לא התאוששה מהנזק התדמיתי שעוררה פרשת רצח העיתונאי חשוקג'י.

כשהגיעה לתאילנד פרסמה רהף ציוץ בו כתבה כי במידה ותחזור לסעודיה יהיה זה "גזר דין מוות. אני עדיין באותו חדר, אין לי ברירה, אני צריכה ללכת לחדרי, ואף אחד לא יכול לעזור לי עכשיו". בתחילה רהף נשבעה שלא לעזוב את חדר המלון עד שנציג מנציבות האו"ם לפליטים יגיע לראות אותה. לדבריה, במידה ותחזור לסעודיה, גורלה יהיה מוות. "אני נמצאת כרגע במלון וצריכה מדינה שתגן עלי בהקדם האפשרי. אני מבקשת מקלט", אמרה באחד מהציוצים שהעלתה, ואף פנתה לקבלת עזרה מאירופה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה.

סאמוט פראקאן, ראש לשכת ההגירה בתאילנד, הגיב בעקבות הסערה שעוררו הציוצים ואמר כי "במידה וגירושה מהמדינה יביא למותה, אנחנו לא נעשה זאת". בהמשך, נפגשה אל-קונון עם נציגי האו"ם, דרכונה הושב לה והוחלט כי היא לא תגורש בחזרה למשפחתה, אולם היא ממתינה במלון להתפתחויות באשר למצבה. "שמעתי שאבא שלי הגיע לכאן, מה שמדאיג ומפחיד אותי מאוד, אבל אני מרגישה בטוחה תחת השמירה של נציבות האו"ם, וגם קיבלתי את הדרכון בחזרה", אמרה הנערה. 

רהף. צילום: רויטרס

סיפורה של רהף מעורר את המודעות למעמד האישה הבעייתי בחברה הסעודית, המקיימת הפרדה נוקשה בין המינים. על נשים סעודיות מוטלים איסורים רבים - אסור לאישה לצאת מביתה שלא בלבוש מלא הכולל עביה ורעלה, אסור לה גם לצאת מביתה ללא אישור מהמופקד עליה, אסור לה לעבוד במחיצת גברים, ועד יוני 2018 נאסר עליה לנהוג במכונית.

מאז שנות ה-60, השתנה מעמד האישה רבות, ידע עליות ומורדות והוא עדיין משתנה מעת לעת. עד אולימפיאדת לונדון הייתה סעודיה המדינה היחידה בעולם שאסרה על נשים להשתתף באולימפיאדה. אבל רק לאחר שהוועד האולימפי הבינלאומי איים שיבטל את השתתפות הסעודים, אם לא יתירו לנשים להתחרות, הסעודים צרפו שתי ספורטאיות למשלחת שלהם למשחקים האולימפיים.

מקלט מדיני, כמו שרהף מבקשת, הוא מושג משפטי עתיק יומין, שעיקרו זכויות אדם הנרדף בגלל דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות ממדינתו ועתיד לקבל הגנה מרשות ריבונית אחרת, ממדינה זרה, או מהכנסייה (בימי הביניים). אמנה בדבר מעמדם של פליטים של האו"ם משנת 1951, והפרוטוקול שנוסף לה בשנת 1967, הם הבסיס לחקיקה בתחום המקלט המדיני ברחבי העולם. תחת הסכמות אלו, פליט הוא אדם השוהה מחוץ למדינתו וחושש מרדיפה על בסיס רקע גזעני, לאומני, או דתי, בשל דעותיו הפוליטיות או בשל חברות ופעילות בקבוצה חברתית כלשהי.

רהף. צילום: רויטרס

ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ מהאוניברסיטה הפתוחה, אומרת כי "בתרבות הסעודית כל אישה נתונה לשליטתו המוחלטת של האפוטרופוס שלה, בין אם הוא אביה, בעלה או לעיתים אפילו בנה הקטין. במסגרת זו היא איננה רשאית לקבל החלטות באופן עצמאי ללא אישורו במגוון רחב של נושאים, כמו נישואים. מציאות זו מגבילה וממזערת את חופש ההחלטה של האישה ומנציחה את מעמדה כקטינה הנזקקת לחסותו ושמירתו של הגבר. איכות חייה תלויה במרכיבי אישיותו ותפיסת עולמו של האפוטרופוס שלה, אשר בחלק לא מבוטל מהמקרים הוא אוחז בדעות שמרניות ונוקשות ההופכות אותה לאסירה בביתה".

יערי מוסיפה כי סיפורה של רהף הוא לא היחיד. "סיפורה של הבחורה הסעודית הוא סיפורן של מאות, אם לא אלפי נשים ונערות סעודיות, הנאלצות לברוח מביתן בכדי לשים קץ להתעללות הפיזית, המינית או המילולית שהן חוות. תוך סיכון ממשי לחייהן, הן בורחות לעתיד לא נודע. רובן נעדרות יכולות כלכליות עצמאיות, או קשרים משפחתיים שיסייעו להן במדינה אליה הן נמלטות. בחלק לא מבוטל מהמקרים, כמו במקרה הנוכחי, המשפחה שממנה ברחה האישה נעזרת ברשויות השלטון בכדי להשיבה הביתה".  

עוד אומרת יערי כי "לאחרונה בוטל חוק המאפשר לבעל לכפות על אשתו לשוב הביתה, באם ברחה ממנו. זהו תקדים חשוב ומהותי המשקף מציאות אלימה וקשה בתוכה חיות הנשים. העתיד הצפוי לנשים הנמלטות על נפשן הוא מורכב ורצוף אתגרים. הן מתקשות לקבל אזרחות ובמרביתם המוחלט של המקרים אין אינפורמציה באשר לחייהן החדשים. אירועים מסוג זה עלולים אף ליצר משבר דיפלומטי בין סעודיה למדינה המארחת את אותה אישה, ולא מן הנמנע שהמדינה המארחת תיכנע ללחץ הסעודי מחשש שאזרחיה לא יורשו לעבוד עוד בממלכה".

"סיפורה של הנערה הסעודית מעיד על מציאות מורכבת בה החברה הסעודית משנה דרמטית את יחסה לנשים, אך בה בעת מאפשרת לכוחות אולטרא אורתודוקסים להנציח את הדיכוי והאפליה". 

ד"ר מיכל יערי. צילום: תומר אפלבאום

יאסר עוקבי, כתב "מעריב" לענייני ערבים, הוסיף כי "הסיפור הזה הוא חלק ממדיניות סעודיה, למרות הפתיחות לכאורה של יורש העצר כלפי הנשים, יש פעילות פמיניסטיות בסעודיה שנמצאות מאחורי סורג ובריח, שאנחנו למדים על גורלן מפי גורמי אופוזיציה בלבד. דווח לאחרונה על מעשי אונס וזוועה אחרים, וחקירות מצולמות בעירום של פעילות אלו. חלק מהן גורלן לא ידוע".

לדבריו, "חופש הביטוי המערבי הוא לא חלק מההוויה הסעודית. רהף אמרה שאם תוחזר היא צפויה לעונש מוות וזה נכון. אין מקום בסעודיה לאישה להביע את דעתה. וזה ממש לא לפי חוקי השריעה, כפי שהסעודים מנסים לטעון, כי את האישה יש לכבד על פי החוקים. כשמדובר באישה סעודית היא מדוכאת ע"י אנשי דת שהולכים על פי החליל של ארמון המלוכה. מה שבטוח זה שאם רהף חוזרת לסעודיה משפחתה תהרוג אותה".