"אני מכירה נשים חרדיות שהיו מאוד רוצות להשתלב באגודת ישראל או בש"ס, נשים שיכולות לתרום הרבה. לצערנו, השערים של מפלגות הבית שלנו סגורים בפנינו", אומרת אסתי שושן, מייסדת ומנכ"ל של "נבחרות", תנועה חברתית פמיניסטית של נשים חרדיות הפועלת למען ייצוג ושוויון. "יש נשים שממש מחכות שהשערים ייפתחו ושמשהו יקרה. חלק מהן לא רוצות להיות במפלגת העבודה ולא בליכוד אלא רק במפלגות חרדיות".

ביום חמישי העניק בג"ץ תוקף של פסק דין להתחייבות של אגודת ישראל החרדית לאפשר לנשים להיות חברות במפלגה. הוא הורה לשנות בתוך 21 יום את הסעיף בתקנון המפלגה שמונע מהן לעשות כן. האם זה אומר שבבחירות הקרובות נופתע ונראה נשים חרדיות המנסות להיכנס לכנסת? נכון לכתיבת שורות אלה, רק שתי נשים חרדיות מנסות את כוחן בבחירות הקרובות: עדינה בר־שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, שהקימה את מפלגת אחי ישראלי, ומיכל צ'רנוביצקי, שהכריזה כי תתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה. על רקע ההשתלבות המוצלחת של נשים חרדיות בעולם התעסוקה, נראה כי זירה הפוליטית עדיין נותרה מעין טאבו עבורן.

אין כניסה

"המפלגות החרדיות הן מערכת סגורה שלא מאפשרת לנשים להתערב בה", אומרת שושן. "אתמול למשל ישבתי עם אישה ממשפחה חרדית מאוד מירושלים. היא ראויה מבחינת העשייה שלה והייתה רוצה מאוד להיות בכנסת, אבל פוחדת מהמחירים שתשלם בדרך".

איזה מחירים למשל?

"לא יהיו סמינר ושידוכים לבנות שלה. אני קוראת לנציגים החרדים לפתוח את הראש, לפגוש את הנשים האלה, לשמוע מה יש להן לומר. עוד לפני שהם מכניסים חברת כנסת, אולי כדאי שיהיה איזשהו פורום נשים שיפעל לצדם, שיקשיבו לצרכים, ואולי זה מה שיביא בסופו של דבר לשינוי. אני טוענת שהנציגות של הנשים החרדיות צריכה להיות במפלגות שלהן, המפלגות החרדיות. עכשיו למשל אם המפלגות החרדיות יתאחדו - הן יהפכו למפלגה עם הרבה מנדטים, וזה לא הגיוני שיהיו בה גברים בלבד".

אסתי שושן. צילום: אריאל בשור

איך החברה החרדית מקבלת אפשרות של נציגות בכנסת?

"החברה החרדית עוברת שינויים. יכול להיות שעדיין יש לא מעט אנשים שמתנגדים שתהיה אישה בפוליטיקה, אבל עם קצת רצון טוב אפשר להביא מהלך כזה לאישור הרבנים וגם לכך שהחברה תקבל אותו. חברי הכנסת החרדים נוטים לזלזל במה שאנחנו עושות ב'נבחרות'. מגדירים אותנו כפורצות גדר, כנשים שלא באמת חרדיות או אפילו כלא בריאות בנפשן".

שושן ממשיכה ומסבירה שהיחס הזה הוא גם אחת הסיבות לכך שישנן נשים חרדיות שאולי היו רוצות להיכנס לפוליטיקה, אך אינן מעזות. "הן שומעות את כל הדה־לגיטימציה שעושים לנשים שחושבות כמונו ואומרות: 'למה אני צריכה את זה?'. המחירים הם כל כך בלתי נסבלים", היא אומרת. "יש גם רבנים שתומכים בנו, אבל חוששים להביע תמיכה בפומבי. זה הכי מתסכל. שואלים אותי מי הרבנים שתומכים בנו. אז מה, אסכן אותם?".

המצב יכול להשתנות בעתיד?

"הדברים ישתנו, אבל צריך סבלנות. אנחנו מכשירות את השטח, מכשירות מנהיגות, מפיצות את הידע, את התודעה הזאת, ואני מאמינה שהזמן יעשה את שלו. אנחנו אפילו לא מדברות עכשיו על ייצוג הולם אלא על ייצוג כלשהו. אם ישימו אפילו חצי אישה זה יהיה יותר ממה שיש היום. כרגע, בפוליטיקה המקומית והארצית, השערים סגורים. הכי מבאס זה שהממסד החרדי תמך בכמה מועמדות חילוניות במרוץ לראשות הערים בבחירות המוניציפליות האחרונות כי זה נגע באינטרסים שלו".

שושן טוענת שגם למדינה יש אחריות בנושא: "אם היה חוק שמחייב את המפלגות לשריין מקום לאישה, שאין דבר כזה מפלגה רק לגברים, שזה לא חוקי, הם היו מוצאים את הדרך לעשות זאת".

"נשים חרדיות רוצות להשתלב בפוליטיקה, אבל הממסד החרדי מפעיל עליהן לחץ כבד מאוד כדי לא לעשות זאת", אומרת גם עו"ד תמר בן פורת, העותרת בבג"ץ נגד אגודת ישראל. "המפלגות החרדיות יוצאות נגד הנשים באיומים ובחרמות. אומרים להן שאם הן רוצות להיות מעורבות פוליטית, זה אומר שהן לא חרדיות - וזה אולי אחד העלבונות הכי גדולים. עדיין הם ממשיכים לשקר ולומר שאין נשים חרדיות שרוצות להשתלב בפוליטיקה. כשאומרים להם שיש כאלה, הם כאמור טוענים שהן לא חרדיות".

את מאמינה שהחלטת בג"ץ תביא לשינוי?

"אנחנו תקפנו את התקנון של המפלגה, שכלל הוראות ברורות שהכניסה לנשים אסורה. כיום הכניסה לנשים, על פי התקנון, לא אסורה. ההחלטה משליכה על מפלגות חרדיות נוספות. בג"ץ גם אמר שאם אחרי תיקון התקנון ימשיכו להערים קשיים, ימנעו או יפריעו לנשים, אז ניאלץ להיפגש שוב בבית המשפט. בכך הוא שלח להם רמז עבה ביותר, ואנחנו מקוות שלא נצטרך להעמיד אותו במבחן המציאות. הבג"ץ הזה נמשך שלוש וחצי שנים, והמפלגה לא הצליחה להעלות שום נימוק נגד אלא רק לטעון שמדובר בהשקפת עולם. ואנחנו טוענות שהשקפת עולם זו בעצם אפליה".

עו"ד בן פורת מציינת שבד בבד עם המאבק המשפטי התנהל מאבק גם ברחוב החרדי: "זה עבד יחד, וראינו את האומץ של הנשים לצאת ולומר: 'אנחנו רוצות להשתתף בקבלת ההחלטות'. יש גם יותר ויותר גברים שמוכנים לתמוך בנשים הללו. אנחנו מנהלות בשבועות הקרובים תהליך שבו נשים יירשמו ויתפקדו למפלגות החרדיות. אני מקווה שהמפלגות לא יבחרו לבזות את החלטת בג"ץ, אחרת נצטרך להמשיך במאבק המשפטי".

"המפלגות החרדיות לא מקבלות נשים בשום פנים ואופן. פשוט אין. אישה לא יכולה לומר: 'שלום, אני רוצה להיות חברת כנסת ביהדות התורה'. זה לא רלוונטי", אומרת מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר התא החרדי בעבודה, שהכריזה כאמור על התמודדות בפריימריז של המפלגה.

צ'רנוביצקי (38), חרדית מאלעד, היא גם יושבת ראש תנועת "עיר ואם" לקידום נשים חרדיות. לטענתה, "לא הגיוני שיהיו מפלגות בישראל ללא נשים. זו לא בעיה רק של החרדיות, אלא של החברה הישראלית כולה. לא יכול להיות שבמאה ה־21 תהיה מפלגה ללא נשים. צריך לחייב את כל המפלגות לאיזשהו מספר של נשים, אחרת מפלגה לא תוכל להתמודד. החברה החרדית עוברת מהפכה בשנים האחרונות, אנחנו עושות הרבה מאבקים למען הנשים החרדיות, אבל המפלגות החרדיות מנותקות טוטלית מהשטח. בכלל, כל החלוקה המגזרית הזאת היא לא נורמלית. אדם צריך להצביע לפי הערכים שלו. חשוב מאוד שגם במפלגת העבודה, שרוצה לדאוג לכל העם, תהיה נציגות לכל המגזרים, גם לחרדים".

מיכל צ'רנוביצקי. צילום: ישראל ברדוגו


נתקלת בתגובות לא נעימות בעקבות ההחלטה לרוץ בפריימריז?

"כשהולכים לפוליטיקה, תמיד יהיו תומכים ויהיו מתנגדים. אני, ברוך השם, מגיעה מהחברה החרדית המודרנית יותר ולא נתקלתי באיומים. אבל יש נשים שרצו ללכת לפוליטיקה ואמרו להן שיפגעו בפרנסה של הבעלים, עשו בעיות לילדים בבית הספר. אני גם מאמינה שברגע שאת כבר עושה את הצעד, ואנשים רואים שיש לך כוח, אז מתייחסים אלייך אחרת. זה לא פשוט, זה לא קל, לא כלכלית ולא נפשית. נשים מרגישות שמקומות מסוימים נמצאים מעבר להרי החושך, אבל לפעמים צריך לפתוח את הדלת, אפילו בכוח".

נגד הנורמות

"הנשים החרדיות פועלות במסגרת אידיאולוגית שמתנגדת לביטויים נשיים ציבוריים. הן משתפות פעולה עם תנאי ההגבלה כמו כל קבוצת מיעוט אחרת", אומרת צביה גרינפילד, האישה החרדית הראשונה שנכנסה לכנסת, בה כיהנה מטעם מרצ במשך כשלושה חודשים בשלהי הכנסת ה־17. "מה כל כך מפליא במצב הקיים כיום. הרי הנשים החרדיות לא ממש מתנגדות לכך. לו היו מתנגדות, היינו רואות יותר ביטויים לכך. אבל אני כמובן לא באה בטענות. זה קשה מאוד לצאת נגד הנורמות של החברה שאת חיה בתוכה. הן גם לא רואות בעיה בנורמות האלה, כי ככה חינכו אותן. יש מעט מאוד תנועות של נשים חרדיות המתנגדות לנורמות האלה, והמחיר הוא שמיד מאשימים אותן שהן חריגות".

את בחרת לצאת נגד הנורמות.
"יצאתי נגד הנורמות, ואני חושבת ששילמתי על זה מחיר: זעם, כעס, מחאה, גילויי עוינות. כיום הרוב האבסולוטי של נשים חרדיות לא מעלה על דעתו לצאת נגד המצב הקיים. כל דבר ניתן באופן תיאורטי לשינוי, אבל כל עוד אנשים שייכים לתא חברתי שבנוי על ההנחה שלנשים אין מקום בפעילות ציבורית כללית - ודאי פעילות פוליטית - יהיה קשה לשנות את המצב. בשנות חיי לא ראיתי שינוי גדול, וההנחה היא שהדברים האלה ישתנו לאט מאוד".