"אז איפה אתם בחג?" שאלה אותי חברתי משכבר הימים. יש קטע כזה, בהיותך הופכת מפרד לזוג, שהפנייה אלייך היא בדו, לא משנה שאת עדיין אינדיבידואל, אתם עוד לא גרים ביחד, אבל משהו בתפיסה החברתית כבר קשר את גורלכם זו בזה. "האמת, שאנו עושים את החג ביחד". היי, כשאומרים זאת בקול, זה ממש נשמע מציאותי. לא האמנתי למשמע אוזניי ולרגע קט אף חייכתי לעצמי: "יואו, זה ממש קורה. אני הולכת להביא אותו לפגוש את המשפחה". בראש כבר רצו לי מספר תרחישים במקביל - איך אני שותה יותר מדיי, מדברת פחות מדי ובעיקר מעכלת סיטואציה של הבנייה חברתית. כמה שנים לא הגעתי לארוחות משפחתיות "פלוס 1".

אז כדי להקליל את האירוע, שגם ככה מרגש בפני עצמו, להלן מספר כללי זהב:

ראשית - לבשי משהו נוח. זה לא הזמן לעלות על עצמך את הג'ינס ממופע סוף השנה של כיתה י"ב. גם אם ירדת כמה ק"ג, או נדמה לך שאת רזית בנשמה, ארוחה משפחתית ראשונה עם בן הזוג היקר אינה מקום לניסוי וטעייה. את עוד שנייה תאכלי את חלת הבשר שפינטזת עליה בשנה האחרונה, ואז תצטרכי שאחותך הקטנה תחפה עלייך בגופה הדקיק, עד שאת תלכי לשירותים ותארגני לעצמך חצאית "טוטו" מאולתרת מנייר הטואלט שם. נשמע משעשע, במציאות קצת פחות.

שנית - האלכוהול הוא בהחלט בגזרת האוייב הלא אוהב. נכון שהמעמד מרגש ושיין יישמח לבב אנוש, אך מעל לכל, חיכית לרגע הזה לא מעט. אני ידעתי שהרגע הזה יגיע, והיה לי ברור שזה ירגיש טבעי, אבל לא העליתי על דעתי שכל יושבי השולחן יישמעו את פעימות נפשי ואת אי סדירות מקצבי ליבי. נכון, הוספתי עוד סכך לסוכת הביטחון העצמי שבניתי עם הזמן, אבל שום דבר לא הכין אותי לרגע הזה. לדקות האלה שאני אומר לעצמי שהצלחתי. לא כי  הבאתי את בן זוגי לטעום את מעדני שולחן החג, אלא כי הבנתי שאני מצליחה להחזיק זוגיות יציבה ובריאה וזה אינו עניין של מה בכך בשבילי. לכן קלטתי שיין כאן יהיה פחות רלוונטי, כי בקרבתו אהיה פחות אותנטית, על כן החלטתי לחלוק אותו עם האחד שלי. ככה בקטנה.

ובהמשך לסעיף הקודם - בבקשה תהיי את. האווירה, הסיפורים, ההרגשה שהכל זורם ומחליק בגרון - היא נהדרת. אני ניסיתי עם כל הפרפרים שאפפו את רוחי לשמור על קלילות מתבקשת. הרגע הזה שבו כל אחד מתבקש בשולחן לברך את עצמו לשנה החדשה יכול להיות חינני עד מביך. זה לא הזמן לספר שאת רוצה להגדיל את המשפחה ולומר שאת רוצה לבוא בברית הנישואין, כדת משה וישראל. גם לכנות יש את הגבולות שלה.

נקודה נוספת - הכיני את הסובבים לא לשאול את האחד שלך שאלות מביכות. זה לא הזמן לשאול את בן הזוג היכן הוא רואה את עצמו עוד עשר שנים, מה דעתו על ההתחממות הגלובאלית ומתי אתם עוברים לגור ביחד. בכלל, wh questions, רצוי שיהיו מסוננות ומפולטרות. אם אפשר להעביר לך רשימה לפני אז עדיף.

בעודנו מתרווחים באוטו בדרך הביתה אחרי שסיימנו את ארוחת החג, שאלתי את החסון שלי איך היה לו כל המאורע. "היה נהדר", הוא חייך אליי את חיוכו הכובש, "את זוכרת שמחר אנו אצל המשפחה שלי?". חייכתי.

הלכתי לקרוא את הטור פעם שנייה. אתרגל יישום ואעדכן עד כיפור.