"עטרי, שכבר כנערת פלא פרצה לתודעה עם "יש לך שמש" הלהיטי, קיבלה את הרקע הבימתי-מוזיקלי עוד מאחיותיה יונה ושוש זכרן לברכה, שבהשראתן בחרה בתחום המוזיקה ובגיל צעיר מאד החלה את המסלול המוזיקלי ששיאו הפנומנלי היה כשזכתה כחלק מלהקת "חלב ודבש" באירוויזיון עם 'הללויה'".
"בדרך כלל", המשיך פטימר, "פרסום כזה מסיבי בגיל כה צעיר מבלבל מאד (כמו שקרה למשל ליזהר כהן, שזכה באירוויזיון 1978), אך עטרי התמקדה בהשתרשות בעולם התרבות הישראלי הן כשחקנית בסרטי קאלט כ"הלהקה", "שוברים", ו"דיזנגוף 99", הן כקומידיאנית מעט ב"משפחת עזאני"' ואף כשחקנית לילדים ב"מסיבת גן"' וכזמרת ידעה להמציא עצמה בחדש עם בחירת שירים מדוקדקת שמיצבה אותה כזמרת בעלת סטטוס קבוע, לא אלילת נוער שמעריצים סוגדים לה, אך כן זמרת אהובה ששיריה נחרכים בצורה תדירה ברדיו".
עוד אמר פטימר, כי "עטרי מעולם לא הייתה ווקאליסטית עוצמתית וגדולה אבל היא ידעה להגיש שיר ולהתחבר בכל נימי נשמתה לשירים שביצעה ולכן הפכה למבצעת האולטימטיבית עבורם, כאילו נתפרו עבורה ככפפה ליד".
"בכך אני מוצא גם דימיון שלה ללאה שבת, שבניגוד אליה, עברה את המסלול הקשה עד שפרצה לתודעה", אמר פטימר, והסביר: "היא החלה לשיר במועדונים (במקביל לאחיה, שלומי שבת) ולחרוש במות, הפיקה בעצמה את שיריה הראשונים, ידעה הצלחות לצד כישלונות ולמעשה הפכה, בזכות הליכתה עם האמת היצירתית הפנימית שלה, לאחת הסינגר סונגרייטריות המשפיעות בכל הזמנים שמייצגת בעיניי את האמירה האישית הנשית במוזיקה הישראלית של "דור הביניים": לא יצירה בהשראת קיבוצים וארץ ישראל היפה כמו נעמי שמר למשל ולא שירי פופ מורכבים ותיאטרלים כמו קרן פלס, אלא פולק-רוק אישי, נאיבי לעתים ואופטימי עם מסרים חזקים שהפכו אותה ככותבת ומלחינה שמילותיה ולחניה שווי ערך (מה שלא קל למצוא אצל סינגר סונגרייטרים), ולמעשה היא קו התפר בין ארץ ישראל של פעם לארץ ישראל של היום".
פטימר ציין כי "היום אני חושב שעטרי כבר לא כל כך במשחק. כלומר, עם כל הכבוד (ויש כבוד) היא מוסיפה להופיע, אבל שירים חדשים היא ממעטת להקליט ואלו שהקליטה די כשלו, מה שקורה היום עם הרבה אמנים "ותיקים", וכן, גם היא כזו. היום בא דור שהשירים הסנטימנטליים הרומנטיים עם מוסר ההשכל כפי שבאים לידי ביטוי אצל עטרי נתפסים כמשהו מיושן ולכן היא השכילה להבין זאת ולהתמקד בהופעות שזה הכוח הרב שלה, כזמרת ופרפורמרית, וכראייה לכך, היא לא ניצלה את המומנטום של האירוויזיון בשנה הזו כשהגיע לישראל, בכדי למנף את הקריירה כל כך, אלא נשארה ושמרה על אותו סטטוס קוו וזה טוב לה, גם אמנותית וגם כלכלית".
"לאה שבת, לעומת זאת, היא יוצרת, ויוצרים לא יכולים להפסיק ליצור שירים", הסביר פטימר. "בראיון שקיימתי איתה לא מזמן היא סיפרה לי שהיא עוד מנסה להבין את המפה המוזיקלית ולהתאים את יצירתה לזמננו תוך שמירה על חותמה האישי, שזו הדרך האידיאלית לשמור על יציבות. בהופעות היא שרה את מיטב הרפרטואר המוכר שלה, כך שמבחינת הופעות היא גם ממצבת עצמה ושומרת על עצמה בתודעת הקהל, אך היצירה העכשווית שלה יותר מודעת ושקולה ולכן גם הקריירה שלה יציבה כיום".
"היא מודעת לכך שהיא לא זמרת גדולה", אמר פטימר, "אבל השליטה שלה בשיריה והרגש והנשמה שהיא מכניסה בהם - הופכים אותה לזמרת נשמה אמיתית שמצליחה לגעת בלב".
"הבחירה בגלי עטרי מוצדקת לטעמי, כי מלבד העובדה שהיא סיפקה לא מעט להיטי ענק לאורך השנים, היא גם הייתה האישה הראשונה שניצחה את האירוויזיון, מחלוצות מוזיקת "אמצע הדרך" (רוק רך עם נגיעות פולק מצד אחד ופופ מיינסטרימי מהצד השני), וגם שחקנית לגמרי לא רעה שממשכה לשיר ולהופיע ועדיין לשמור על מעמד טוב בקרב התודעה הציבורית למרות שינויי הזמנים", אמר פטימר.
באשר לשבת - "הבחירה בה מוצדקת כמובן לאור ארסנל השירים העצום שסיפקה, כולל ההמנון "בגלל הרוח", גם לאור תרומתה לענף הסינגר סונגרייטרים וגם להיותה כוח נשי בולט ומשפיע בדרך החשיבה, היצירה האישית והאידיאלים המנחים אותה כיוצרת".
לנו, הבחירה בענקיות המשחק והזמר, נראית טבעית, ואנחנו כמובן שמחים בשמחתן של כלות הפרס.
התרעות פיקוד העורף