הליכת חלל הסטורית בוצעה השבוע בהשתתפות האסטרונאוטיות כריסטינה קוך וג'סיקה מאיר. השתיים החליפו חלק במערכת החשמל של תחנת החלל הבינלאומית, במשימה שארכה כשבע שעות והושלמה בהצלחה. בשל כך הן זוכות בתואר נשות השבוע שלנו.

האסטרונאוטיות פורצות הדרך הפכו לראשונות שנמצאות לבדן, ללא גברים, מחוץ לחללית, מאז התחיל האדם להתהלך בחלל ב-1965. האשה הראשונה שיצאה אל החלל היתה הקוסמונאוטית סבטלנה סביטסקאיה, ב-1984. הן הדגישו כי הן רק ביצעו את עבודתן, שאליה התאמנו במשך שנים, והלכו בדרכן של נשים אחרות שסימנו עבורן את הדרך. הן מיועדות לחזור לכדור הארץ בחודשים הראשונים של 2020.

מה זו הליכת חלל?

בחודש מרץ 1965 יצא בפעם הראשונה קוסמונאוט הסובייטי בשם אלכסיי ליאונוב, לפעילות מחוץ לחללית החוץ-רכבית ווסחוד 2. הפעילות הזו זכתה לשם "הליכת חלל". כארבע שנים לאחר מכן יצא האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג אל מחוץ לנחתת הירח של אפולו 11, להליכה על קרקע הירח. פעילותו מחוץ לחללית זכתה לראשונה לכותרת 'הליכת ירח'.

הליכת חלל  - המטלה המסוכנת ביותר במהלך השהות מחוץ לכדור הארץ

כשהאסטרונאוטים מבצעים עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל הם יוצאים למה שנקרא "הליכת חלל" (Spacewalk), שזו פעילות מחוץ לתחנת החלל או במושג המקצועי "פעילות חוץ-רכבית" (Extra-Vehicular Activity). טייסי החלל מבצעים זאת מחוץ לחללית, כשהם נמצאים מחוץ לחללית המקיפה את כדור הארץ וגם כשהם יוצאים אל פני השטח של הירח, ומכאן השם 'הליכת ירח'.

בעת פעילות חוץ-רכבית לא מחוברים האסטרונאוטים אל החללית. הם קשורים אליה וזקוקים לכמות מספקת של חמצן ולכוח הנעה שיאפשר להם לחזור אל החללית. גם הסכנות מפגיעה הן לא קטנות - מהתנגשות עם פסולת חלל המשייטת לה, דרך נזק לחליפת החלל שיביא לאובדן לחץ בתוך החליפה ובעקבותיו חנק.

האסטרונאוטיות כריסטינה קוך וג'סיקה מאיר. צילום: רויטרסהאסטרונאוטיות כריסטינה קוך וג'סיקה מאיר. צילום: רויטרס

לראשונה בהיסטוריה שתי אסטרונאוטיות יצאו להליכת חלל. כריסטינה קוך יצאה בפעם הרביעית מתחנת החלל למשימת ריחוף וג'סיקה מאיר בפעם הראשונה. המשימה: להחליף מטען סוללות שהתקלקל בסוף השבוע שעבר. כעבור חמש שעות של ריחוף הן זכו לשיחה מפתיעה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

המשימה עצמה נמשכה שבע שעות ו-17 דקות, ואחריה נכנסו השתיים בחזרה לתחנת החלל הבינלאומית. מאיר הפגינה נחישות מיוחדת האופינית לפורצות דרך בתחומן. מאיר (42), השוהה בתחנת החלל מאז סוף החודש שעבר, ניסתה להתקבל לנאס"א במשך כמה שנים, אבל לא צלחה את המבחנים המפרכים. היא לא התייאשה - ניגשה פעם נוספת - ועברה. בשנת 2013 החלה את קורס האסטרונאוטים, שאותו סיימה בהצלחה בתום שנתיים. במהלך הקורס למדה להטיס מטוסים והוכשרה כטייסת.

קוך (40) נמצאת בתחנת החלל הבינלאומית מאז חודש אפריל. היא אמורה לחזור לכדור הארץ בפברואר, לאחר שהות של 335 ימים רצופים בחלל. בכך היא תשבור את שיא השהות הרצופה לאישה בחלל, שאותה מחזיקה האסטרונאוטית הוותיקה פגי ויטסטון (328 ימים). קוק כבר השתתפה בשלוש הליכות חלל והיא שהתה בסך הכל מחוץ לתחנה החלל במשך יותר מ-20 שעות.

קוך הייתה אמורה להשתתף לפני כחצי שנה בהליכת חלל עם האסטרונאוטית אן מקליין, אך הצוות הוחלף מכיוון שאז בתחנת החלל הייתה רק חליפת חלל אחת במידה מדיום, כך ששתי האסטרונאוטיות לא היו יכולות להשתתף יחד במשימה. כיום יש שתי חליפות במידה המתאימה.

האסטרונאוטיות תיקנו במשך שבע שעות תקלה במערכת החשמל של תחנת החלל הבינלאומית, לראשונה ללא גברים בצוות שיצא לחלל הריק: "אנחנו פשוט עושות את עבודתנו", אמרו.

פעילות קשה מאוד לגוף

אלונה וזאן, חוקרת פלנטות, האוניברסיטה העברית ירושלים, מה מיוחד בהליכת חלל?

"בהליכת חלל נמצאים האסטרונאוטים מחוץ לחללית, בחלל פתוח עם תנאים מאוד שונים מהתנאים אליהם רגיל הגוף האנושי. את התנאים הנחוצים לחיים (לחץ מתאים, חמצן, הגנה מקרינה, וכו׳) מספקת חליפת החלל שהם לובשים".

למה היא לא נעשתה על ידי נשים כל כך הרבה שנים?

"למעשה הליכות חלל כן נעשו ע״י נשים החל משנות השמונים. אשה קוסמונאוטית ראשונה נשלחה לחלל כבר בשנת 1963, אך לא להליכת חלל. האשה הראשונה שביצעה הליכת חלל היתה סבטלנה סביצ׳קה, קוסמונאוטית מברה״מ בשנת 1984. מאוחר יותר באותה שנה נשלחה אסטרונאוטית אמריקאית לבצע הליכת חלל. מאז בוצעו 40 הליכות חלל ע״י נשים, מתוך מעל 200 הליכות חלל בסך הכל. המיוחד בהליכת החלל מלפני כמה ימים היא שהיא נעשתה ע״י נשים בלבד ללא ליווי של גברים בקבוצה מעורבת".

מה ההליכה הזו דורשת ברמה הפיזית והנפשית?

"הליכת חלל נחשבת לפעילות קשה מאוד לגוף. אסטרונאוטים מתארים אותה כפעילות הגופנית הקשה ביותר שעשו. המאמץ נובע מהתנועה ללא כח כבידה, מתהליך הנשימה השונה בתוך החליפה ומהתנועה בחליפה. הליכת החלל של הנשים בשבוע שעבר ארכה מעל לשבע שעות, מה ששם את הגוף במאמץ מתמשך. למרות זאת המשימה שלשמה נעשתה ההליכה (החלפת סוללה חיצונית בתחנת החלל) בוצעה בהצלחה רבה".

למה נצפה עכשיו מנשות חלל?

"המטרה הבאה של נאס״א היא לשלוח אשה בצוות לירח, כנראה בשנת 2024, ולאחר מכן לשלוח אשה בצוות של משימת החלל למאדים. כלומר, נשים משולבות כיום באופן טבעי בתכניות החלל המאוישות העתידיות. כחלק מההכנות למסעות העתידיים לירח ולמאדים, שהם ארוכים יותר מהמסע לתחנת החלל, כריסטינה קוך, אחת מהאסטרונאוטיות של הליכת החלל מהשבוע שעבר, תשהה בתחנת החלל הבינלאומית למשך 11 חודשים, כדי ללמוד את ההשפעות של חיים ממושכים בחלל על גוף האשה".

איך המהלך ישפיע על מעמד האישה?

"לדעתי המהלך הוא סימן של התקופה בה אנו חיים, שבה נשים מבצעות בהצלחה משימות בתחומים שנחשבו בעבר גבריים. הנוכחות הנשית בחקר החלל הולכת וגדלה. יש כיום יותר נשים חוקרות חלל, מדעניות, מהנדסות ואסטרונאוטיות בנאס״א ובסוכניות חלל אחרות במדינות מפותחות".

האם יש יתרון לאסטרונאוט גבר?

"ישנם כמה הבדלים בתגובת הגוף והסתגלות הגוף בחלל בין גברים לנשים, בחלקם יש יתרון לנשים ובחלקם לגברים. זה עדיין לא ברור אם ההבדלים נובעים מהשוני הפיזיולוגי או ההורמונלי בין נשים לגברים, והנושא נחקר כעת. בכל אופן הליכת חלל מצריכה כושר גבוה ויעודי, אשר גם גברים וגם נשים עוברים הכשרה שמכינה אותם לכך".

עובדה חשובה שישראלים אינם יודעים אודות שיגור החללית הישראלית היא שחמש מהנדסות בכירות ממלאות תפקידים חשובים ומהותיים בפרויקט ההיסטורי והמרגש הזה, שמכניס את ישראל למדינה הרביעית בעולם ששולחת חללית לירח, אחרי רוסיה, ארה"ב וסין.

לנשות התעשייה האווירית יש כוח נכבד בפרויקט

דניאלה גיא-רון עובדת במרכז העצבים של פרויקט "בראשית" כמהנדסת מערכת מקטע קרקעי בפרויקט. דניאלה פיזיקאית בהשכלתה, והיא מספרת לנו כי בתחום ההנדסה בפרויקט יש חמש נשים. בתעשייה האווירית, מספרת דניאלה, יש גם מהנדסות בכירות שהם בשיתוף פעולה עם אנשי החברה שמבצעת את הפרויקט. מספר מכובד, אך עדיין, לטענת דניאלה, לא מספק. "לנשות התעשייה האווירית יש כוח נכבד בפרויקט. לצערי מספר הנשים בפרויקט הוא לא גדול, פחות מ-1:5 ביחס לגברים. הייתי שמחה אם זה היה שונה".

איך המשפחה שלך הגיבה?

"המשפחה מאוד תומכת. גם בן הזוג. חמותי נמצאת עם הילדים. כולם יודעים כמה הפרויקט הוא חלק מהבית. הילדים יודעים ומחכים לנחיתה, שכן אז אהיה יותר איתם. הילדה שלי בת ה-9 קמה באמצע הלילה, ראתה אותי עובדת ואמרה לי 'אימא, את מכורה לעבודה'".