למה נשים לא רצות לבית החולים כשהן מקבלות התקף לב?

ביום ראשון האחרון הוצב בכיכר רבין בתל אביב לב ענק, הפעם לא פסל פרובוקטיבי או דמות מעוררת סערה. הלב הזה מהווה את מוקד הקמפיין המתויג בהאשטאג #שימילב, שמטרתו להעלות את מודעות הנשים לסימפטומים של אירועי לב. הלב, ולידו דוכן הסברה, יישאר בכיכר עד יום חמישי, ובמהלך השבוע נקרא הציבור לנפח באמצעות לייקים באינסטגרם את הלב הענק עד לגובה שישה מטרים. איך זה יעבוד בפועל? כל לייק לפוסט באינסטגרם של "המרכז לבריאות לב האישה" יתורגם דרך אפליקציה ייעודית לאוויר לניפוח הלב שבכיכר.

"ניסינו פעמים רבות להעלות את נושא המודעות למחלות לב בקרב נשים בתקשורת, אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו מעלים קמפיין של שבוע", אומרת אחת מיוזמות הקמפיין, ד"ר דנה צפת, קרדיולוגית ומנהלת המרכז לבריאות לב האישה בבית החולים הדסה. "בעבודה מאוד יצירתית אנחנו מנסים להחדיר את המסר שלנו. חלק מהיצירתיות היא לעבוד עם מערכות חדשות שעוד לא השתמשו בהן לקידום נושאי בריאות. הלב המתנפח והאפליקציה שפיתחנו הם פטנט שלנו. יזמנו את הקמפיין ורתמנו אלינו גם את איגוד הקרדיולוגים בישראל וארבעה מרכזים לבריאות לב האישה בבתי החולים בלינסון, תל השומר, איכילוב ורמב"ם".

"להקשיב לקול הפנימי"

"כאמור, מטרת הקמפיין היא העלאת המודעות למחלות לב בקרב נשים, שכן התקפי לב מזוהים בדרך כלל כבעיה רפואית של גברים ופחות של נשים. מה שמסביר את הנתון המדאיג שמספקת ד"ר צפת: "אישה שחווה התקף לב - הסיכון שלה למות הוא פי שלושה מאשר גבר שחווה התקף לב. אכן, יש פחות התקפי לב בקרב נשים, אבל הם יותר קטלניים. כמו כן, נשים לא מספיק פונות לעזרה כשיש להן תסמינים. לוקח להן בממוצע עוד 59 דקות ביחס לגברים עד שהן פונות לעזרה, ועוד 89 דקות ביחס לגברים עד שהן מגיעות למיון. אנחנו יודעים שכל דקת איחור עולה להן בהישרדות של תאי שריר הלב".

מהי הסיבה להבדל הזה בתגובה?

"ברגע שלגבר יש כאבים בחזה, כולם מתקשרים למד"א. כשלאישה יש כאבים בחזה, יש פה 'פענוח פנימי' שלה. היא אומרת לעצמה שאין סיכוי שזה התקף לב, שזה כאב על רקע עייפות וכדומה. יש עוד כמה מרכיבים המשפיעים על נשים. למשל עניין כלכלי. עשינו סקר ושאלנו נשים וגברים - מה תעשו אם יש לכם כאבים בחזה? את אלה שלא אמרו שיפנו למיון, שאלנו למה. 27% אמרו שבגלל חשש כלכלי, שהם לא רוצים שיהיה מצב שישלמו לאמבולנס אם הם לא מתאשפזים. לא היה הבדל מהותי בתשובה הזאת בין נשים לגברים, אבל כן היה הבדל מבחינת המצב הכלכלי של שני המגדרים. בסקר שאלנו נשים 'מה תעשי אם מישהו אחר חווה סימנים של התקף לב?'. 75% ענו שיקראו לאמבולנס. לעומת זאת, בתשובה לשאלה 'מה תעשי אם את חווה את הסימנים האלה?', רק 54% אמרו שיתקשרו לאמבולנס".

איך מסבירים את הנתונים הללו?

"אנחנו באמת מנסים להבין למה נשים רבות לא פונות לבית חולים. נשים מאוד מפחדות שיחשבו שהן היסטריות. אני שומעת כל הזמן שהן לא רוצות ש'יגידו שאני היסטרית'. כמו כן, אין להן זמן, הן עסוקות בקריירה, בבית, יש להן מחויבות כלפי בן הזוג, הילדים, ההורים המבוגרים, ולא נשאר להן זמן לעצמן. הן אומרות: 'יש כאבים בחזה, מחר זה יעבור'. ההסתכלות השונה על מחלות לב בקרב נשים וגברים זה עניין מגדרי, תרבותי. זו גם הסיבה שאני כל כך משוכנעת שקמפיין מודעות יכול לעזור. לא עולה על דעתה של אישה שיכול להיות לה התקף לב. אז אפילו אם תהיה לה המחשבה הזאת בראש, כבר נעלה את האחוזים של הנשים שיפנו למיון בעקבות התסמינים".

אז מתי צריך לרוץ למיון?

"כל כאב חדש, כל מה שלא חווית בעבר, כל שינוי תפקודי - כדאי לבדוק. אם למשל היית עולה שתי קומות ברגל בלי בעיה ופתאום את חושבת פעמיים לפני כן, זה דורש הערכה. אני מאוד מבקשת מנשים להקשיב לקול הפנימי שלהן אם הן מרגישות שמשהו לא בסדר".

"יש נטייה לחשוב שסרטן השד הוא המחסל העולמי, אבל בעולם מחלות לב וכלי דם הן גורם התמותה מספר אחת אצל נשים", אומרת חנה גרטנברג, מנהלת השיווק של המרכז לבריאות לב האישה בהדסה. "נשים בארץ לא מודעות למחלות לב. משייכות מחלות לב לגברים, לא מודעות לסימני המחלה".

"הבעיה היא לא אדישות של נשים. יש נשים אדישות ויש גברים אדישים. אצל נשים, לעתים קרובות יותר מאשר אצל גברים, הביטוי של מחלות לב הוא לא הביטוי הרגיל השגרתי הקלאסי", אומר פרופ' דורון זגר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת הכללית ונשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל. "עדיין לרוב הנשים שחוות התקף לב יש תחושת לחץ בחזה, עדיין רובן מגיעות למיון עם הסימפטומים הרגילים, אבל יותר שכיח אצל נשים שיהיו להן סממנים אחרים כמו קוצר נשימה, דפיקות לב, תחושה כללית לא טובה, בעיקר בנשים קשישות. כמו כן, עד גיל הפסקת המחזור מחלות לב בקרב נשים נדירות יותר מאשר בקרב גברים. זה יוצר אצל חלק מהציבור איזושהי תחושה של שאננות מסוימת שמחלות לב הן של גברים. זה לא נכון, ובוודאי לא נכון אחרי הפסקת המחזור, שאז המספרים מתאזנים".

זגר מוסיף ואומר ש"אולי בגלל שקיימת המחשבה הזאת שמחלות לב הן מחלות של גברים, נשים רבות אומרות ש'לי זה לא יקרה'. אבל נתקלתי גם בנשים צעירות שחוו התקפי לב. לכן מטרת הקמפיין היא להעלות את המודעות בקרב כל הציבור לכך שנשים סובלות ממחלות לב. למרות שהביטוי של המחלה הזאת בקרב נשים לעתים מטעה, עדיין צריך לחשוב על זה ולהיות ערות לכך, בוודאי ובוודאי אחרי הפסקת המחזור".

הגיל הממוצע להתקף לב אצל נשים במדינת ישראל הוא 72, לעומת גיל 65 בממוצע אצל גברים. "בדרך כלל לנשים יש הגנה מסוימת עד גיל המעבר, כל עוד הן לא מעשנות ולא סובלות מסוכרת", מסבירה ד"ר צפת. "על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2017 כ־3,700 נשים מתו בישראל מכלל מחלות הלב, לעומת כ־3,900 גברים. עד 2016 יותר נשים בארץ מתו מכלל מחלות הלב מאשר גברים. אבל כאמור, חשוב לציין שאישה שחווה התקף לב, הסיכוי שלה למות גבוה פי שלושה מאשר אצל גבר. לכן אני אומרת שבלי שום קשר לכאבים, לכי להיבדק אם יש לך את אחד מגורמי הסיכון למחלות לב: לחץ דם, שומנים בדם וסוכר. ואם יש לך כאבים בחזה, תתעקשי שישלחו אותך למבחן מאמץ. בדיקת אק"ג בלבד לא מספיקה. המטרה שלנו היא כמובן שנשים יכירו את הסימנים וירגישו מועצמות לפנות לעזרה בזמן אי־נוחות בחזה שמלווה בקוצר נשימה, צרבת, כאבים בכתפיים או בגב העליון או בזרועות ובלסת, והזעה וחולשה לא מוסברות".

זה משהו שייחודי לנשים הישראליות? האם בעולם יש מודעות גבוהה יותר בקרב נשים?

"קמפיינים בנושא החלו בארצות הברית ב־1997. המודעות שם עלתה בקרב הנשים הלבנות, אבל בקרב המיעוטים לא הצליחו להעלות את המודעות".

לשנות מציאות

יוזמי הקמפיין פנו לסלבס בבקשה להעלות במהלך השבוע את הלב האדום בחשבונות האינסטגרם שלהם ולקרוא להיכנס לדף ההאשטאג. ההיענות הייתה גדולה. בין המפורסמים שאישרו שייקחו חלק בקמפיין האינסטגרמי: לירן כוהנר, מירי נבו, מיכל אנסקי, גלית גוטמן, ציפי שביט, רותם אבוהב, אורנה בנאי, ליטל שוורץ, ריטה ומרינה מקסימיליאן, וגם כמה גברים: שלום מיכאלשווילי, רון שחר, ליאור סושרד ונמרוד הראל.

"פנינו גם לחברות עסקיות במשק, לתאגידים שיעשו קמפיין פנים־ארגוני לעובדים שלהם כדי להביא למודעות את הנושא", אומרת גרטנברג. "יש הרבה גופים ותאגידים שהולכים איתנו: אל על, סנו, בנק הפועלים, אינטל, מנורה, מדנס, אורקל ישראל ועוד".

"זה לא שמהיום למחר נשנה התנהגות", מודה ד"ר צפת. "קמפיין של שבוע יגיע לאחוז מסוים של נשים, אבל לא ישנה את המציאות. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד באופן קבוע. צריך כל הזמן לטפטף, לטפטף, לטפטף. מה שמיוחד בקמפיין הזה הוא שאנחנו משתפים פעולה עם כל מיני חברות בארץ, שמנצלות את הרשתות החברתיות כדי להעביר את המסרים האלה. ככה אנחנו מגיעים לעשרות אלפי עובדים בישראל דרך מקומות העבודה שלהם".