"זה נכון. ולמרות זאת, קצת לפני שהגענו להחלטה, ראיתי את הרוגע של עדן סביב הנושא הזה, שמעתי מהמיילדת שלנו מה התהליך שאנחנו הולכים לחוות, והבנתי שזו תהיה ההחלטה הנכונה", מאשר גיא.
בחלוף הזמן, החששות התחלפו עבור השניים בוודאות. ידיעות אודות המתרחש בחדרי הלידה הספיקו כדי לגרש את מעט הספקות שנותרו. "מה שקורה בבתי החולים בימי הקורונה מזעזע אותי. אני קוראת מה קורה אחרי הלידה, כל הדיווחים על כך שיולדות צריכות לעטות מסיכה וכפפות, הגבלה על מספר הנוכחים בחדר, דיווחים על הפרדת היולדת מהתינוק ישר לאחר הלידה ללא סיבה הגיונית. אמרתי לגיא שלא אלד בבית חולים, לא משנה מה, ואני מברכת על ההחלטה הזו", מספרת האם הטרייה.
בשל הנחיות משרד הבריאות, גם הרגעים שאחרי הרגע המאושר היו יוצאי דופן. "בשבועות הראשונים, המשפחה שלי ראתה את איתן דרך החלון שפונה לחדר השינה שלנו. זה הנכד הראשון במשפחה, וכך הם היו צריכים לראות אותו לראשונה. זה היה קשה מאד. לאחרונה, קצת שחררנו מבחינת ביקורים", מספר גיא.
"כרגע, האויב הגדול ביותר שלנו, עם כל הכבוד לקורונה, זה דיכאון אחרי לידה", נימקה עדן והוסיפה, "לכן, קרובי משפחה, ששהו לפני כן בבידוד, התחילו להגיע הנה".
נושא לידות הבית זכה לאורך השנים ללא מעט ביקורת ונחשב לא פעם כתופעה נישתית. ליהי עמיצור לובל, העובדת כמיילדת זה 18 שנה ואף כתבה ספר בנושא בשם "לידה – מלאכת החיים", זאת לצד עיסוקה כצלמת של הרגעים המאושרים בהם היא נוכחת באופן תדיר, מאשרת כי התפיסה הרווחת לסוגיה נותרה מורכבת. "הרבה רופאים לא מכירים מספיק לעומק את עניין לידות הבית, ואת התהליך עצמו, אבל יש להם דעה מאד מוצקה בעניין. יש המון פחד, אבל צריך לזכור שהמין האנושי הסתדר יפה מאד מבחינת לידה גם לפני בתי החולים", היא מסבירה.
"יש ללידות בית המון יתרונות שאוששו מחקרית. זה לא מסלול שמתאים לכולן, אבל צריך לדעת שיש את האופציה הזו. אם אישה בוחרת ללדת בבית, זה כי היא מרגישה שזה האזור הבטוח והבריא שלה. להסתיר את האופציה הזו - זו הפרה של זכויות יסוד, זכות האישה על גופה. הציבור זכאי לקבל את המידע ולבחור בהתאם", הוסיפה.
בנוסף, מבהירה לובל, העוסקים ביילוד עוברים לימודים ממושכים, בסופם משיגים רישיון. "התחלתי לימודי סיעוד שארכו ארבע שנים, כשסיימתי, עבדתי שנה ועברתי קורס מיילדות שארך שנה בבית החולים רמב"ם. לאחר מכן, עבדתי חמש שנים בחדר לידה בבית החולים כרמל.
בהמשך התלוויתי למיילדת בית במשך שנה. מי שמורשה לעסוק בתחום בארץ, מקבל רישיון מטעם משרד הבריאות. זו דרך ארוכה. יש ארגון של מיילדות בית בעלות רישיון יילוד ישראלי, שנקרא ארגון אמה"י. נכון להיום, הנושא מוסדר כאמור מול משרד הבריאות, ויילוד ללא רישיון דינו כעבירה פלילית".
"יש הנחיות של משרד הבריאות בנוגע ללידה בבית, ציוד שאיתו צריך להגיע לבית היולדת, קריטריונים מאד ספציפיים למקרים בהם חייבים להעביר את האם לבית החולים. חשוב להבדיל בין לידות בית לא מתוכננות שקרו במקרה, מחוסר זמן להגיע לבית החולים, לבין לידת בית מתוכננת, בה ישנה הכרות עמוקה עם האישה ומעקב הריון לאורך כל הדרך, ומתכוננים לזה באופן מאד מקיף לפני", מוסיפה לובל.
בנושא זה, מסכימים גם ההורים הטריים, גיא ועדן, וכן עוד רבים אחרים, כי אחוזי הפנייה הנמוכים לחלופה של לידת בית, הן תוצאה, בין היתר, של שיקולים כלכליים. קבוצות פייסבוק רבות, ביניהן קבוצת "קוראות ללדת", המונה אלפי חברים, מוקדשות למאבק, שהולך ותופס תאוצה.
"לידת בית היא פריבילגיה כספית", מסביר גיא, "יש מחאה שלמה שמתנהלת סביב הנושא הזה כרגע, ותופסת תאוצה בצל הקורונה. אני ועדן, שנינו משלמים מיסים, עובדים, שירתנו בצבא כקצינים. אני חושב שזה אבסורד שנוצרת התחושה שאין לנו את האפשרות לבחור".
התרעות פיקוד העורף