"בערך חמישה חודשים אחרי החתונה, כשקניתי כמה מצרכים לשבת ב־50 שקלים, בעלי דאז ראה את השקית עם שלושת המצרכים והתפוצץ", מספרת דנה (שם בדוי). "הוא אמר: 'מה זה? אסור לך לנהל משק בית. אני לא מוכן שתגרמי לי לקריסה כלכלית'. היה לי כרטיס אשראי עוד מהרווקות, היה לי חשבון נפרד. הוא לקח את הכרטיס שלי ושבר לי אותו. אמר: 'אסור שיהיה לך כרטיס אשראי, את מפגרת, מטומטמת, אני לא יכול לתת לך להוציא כספים'. מאותו רגע בעצם לא הייתה לי גישה לחשבון".
"השינוי העיקרי שהצעת החוק מציעה ניכר בהגדרת אלימות כלכלית כעוולה נזיקית. כלומר, ניתן יהיה להגיש תביעות נזיקין על אלימות כלכלית בין בני זוג", מסבירה עו"ד רות דיין־וולפנר, מומחית בדיני משפחה וירושה. "עד כה אלימות כלכלית לא הוגדרה כעוולה נזיקית, ואם תאושר הצעת החוק ניתן יהיה להגיש תביעות נזיקין. אלימות כלכלית היא תופעה מתמשכת. תביעות נזיקין ניתן להגיש במקרים קיצוניים, כשאלימות כלכלית הותירה נזקים כבדים לאדם, נמשכה לאורך שנים ומנעה ממנו חירות כלכלית או תעסוקתית. בתביעת נזיקין צריך מן הסתם להוכיח נזקים. אגב, גם כיום, טרם אישור החוק, ניתן לקבל צווים ספציפיים הקשורים לאלימות כלכלית במסגרת הליכי הסדר התדיינויות בין בני זוג וגם במסגרת הליכים רכושיים והליכי מזונות. מתי כן החוק החדש יכול להיות רלוונטי? כשבני זוג לא מעוניינים להתגרש, אבל כן יש אלימות כלכלית שמעוניינים להפסיק אותה".
מתכון לפיצוץ
חוק כזה, לו היה נחקק בעבר, היה יכול להיות רלוונטי עבור נשים רבות, בהן דנה. "הייתי אז סטודנטית", היא מספרת. "למדתי ועבדתי במקביל, ופשוט לא הייתה לי גישה לחשבון שלי. כמו ילדה קטנה הייתי צריכה לבקש ממנו כל שקל, אפילו על ההוצאות הכי בסיסיות. זה היה ברמה שהייתי צריכה לבקש כסף לנסיעות. אם כרטיסייה הייתה עולה 47 שקלים, הוא היה מביא לי 50 שקלים, והייתי חייבת להחזיר שלושה שקלים עודף. אחר כך נכנסתי להריון. הייתי אומרת לו: 'תביא לי עוד עשרה שקלים כדי שאוכל לקנות משהו לשתות, כדי שלא ארגיש לא טוב בנסיעה'. הוא לא היה מסכים. היה אומר: 'יש לך כרטיסייה, את לא צריכה יותר מזה'. היה עובר כל פעם על הארנק שלי, בודק אם יש הוצאות, חשבוניות שהוא לא יודע עליהן. היה לי חיסכון מהרווקות, ביקש שאעביר לו את הכסף".
"למעלה מ־200 אלף נשים בישראל הינן נפגעות אלימות לשלל סוגיה, וזהו רק המספר המדווח. ארגון הבריאות העולמי מעריך שהמספר הממשי גבוה פי ארבעה", אומרת תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת רוח נשית. העמותה פועלת לקידום עצמאות כלכלית לנשים נפגעות שלל סוגי האלימות (פיזית, נפשית, מינית, כלכלית) באמצעות העצמה אישית וכלים פיננסיים. "בקרב הנשים שפנו אלינו, 90% מאלה שסובלות מאלימות בכלל, סובלות גם אלימות כלכלית, כי שליטה דרך חשבון הבנק היא הכי אפקטיבית", היא אומרת.
לנוכח השלכותיה הקשות של האלימות הכלכלית, יזמה עמותת רוח נשית כבר לפני חמש שנים את הצעת החוק לתיקון החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א־1991, באופן שהגדרת המושג אלימות, כפי שמופיע בחוק זה, יורחב לאלימות כלכלית נגד בן זוג. ההצעה של העמותה עברה מאז כמה וכמה גלגולים, וכיום, כאמור, היא מובאת לשולחן הכנסת. "כעת החוק יאפשר לאחד מבני הזוג לתבוע את השני בתביעה אזרחית במקרים של אלימות כלכלית", אומרת שוורץ. "יש שני סוגים של אלימות כלכלית: הסוג השתלטן, כזה שמחזיק את כל ההכנסות לבד, כשאחד מבני הזוג צריך לדווח לשני על כל הוצאה, ולאחד הצדדים יש שליטה מוחלטת במצבים הכלכליים. ואילו הסוג השני הוא הסוג המסתיר, שבו אחד הצדדים צובר חובות מבלי שהשני יודע, ואז כשמתגרשים והצד השני יוצא מחשבון הבנק המשותף - הוא עדיין חייב לשלם את החובות האלה אם נצברו בתקופת חייהם המשותפים. עכשיו הצד הנפגע יוכל לתבוע מבן הזוג את ההחזר של החובות שהוא נאלץ לשלם בגללו".
"לא האמנתי בעצמי"
רונית (שם בדוי) משתתפת בימים אלה בקבוצת ההעצמה של רוח נשית לאחר שסבלה מאלימות כלכלית. "התחתנו אחרי היכרות של כמה חודשים, כך שלא יכולתי עדיין לראות נורות אדומות", היא מספרת. "אחרי הלידה הראשונה התחלתי לראות כל מיני דברים. התחילו דפיקות בדלת של בעל הבית, שאמר שבעלי דאז לא משלם שכירות. ארנונה לא שילמנו אף פעם. הוא היה מחביא את הכסף ממני. לי היה אסור לקנות בגדים. אם הייתי צריכה טיטולים לילדים או מטרנה, הוא היה צועק עליי: 'איך זה כבר נגמר?', ותמיד זה היה מלווה בקללות".
"אנחנו מלוות את הנשים בתהליך ארוך, אישי ואינטנסיבי של שנתיים וחצי", מספרת שוורץ על קבוצת ההעצמה. "אנחנו מקבלות את הנשים האלה אחרי שהן כבר לא נמצאות יחד עם בן הזוג האלים וכשהן חסרות ידע לגבי התנהלות כלכלית. המטרה שלנו היא להביא אישה להיות עצמאית כלכלית, כי התלות הכלכלית משאירה אותה במעגל האלימות. אנחנו מלוות את הנשים פעם בשבוע עד שהן עומדות על הרגליים, כלומר יש להן עבודה שהן מתפרנסות ממנה בכבוד ויודעות לנהל חשבון בנק. תתפלאי, יש גם דוקטוריות ופרופסוריות שהגיעו אלינו ופחדו לפתוח חשבון בנק. אנחנו מסייעות להן גם ברמה המערכתית להסיר חסמים בהתנהלות מול ההוצאה לפועל, הביטוח הלאומי. אלימות כלכלית היא נושא המעלה שאלות משפטיות, מוסריות וחברתיות רבות, וחשוב מאוד להעלותו לסדר היום הציבורי והפוליטי".
התרעות פיקוד העורף