"עצם המחשבה מאחורי השלטים היא הבעיה": מורן מישל, אמא לתלמידת כיתה י"א בכפר סבא, וממארגנות שביתת המחאה בעיר, עלתה היום לשידור בתכניתם של בן כספית ואריה אלדד ב-103FM, לאחר שפורסמו תמונות של כתובות גרפיטי פוגעניות בנוגע לאונס הקבוצתי באילת וכן לפרשה באיה נאפה, שרוססו על ידי תלמידי יב' בעיר.

נדמה לי שקצת הגזמתם עם התגובה. מדובר בחבורת אידיוטים שכבר נעשנה, לא? וגם השלטים לא נתלו, כי תפסו את זה בזמן. 
"אני מאוד רגילה לטענה ש'הגזמנו'. תמיד 'אנחנו מגזימות'. אז אני מרשה לעצמי לבטל את הטענה הזו. אנחנו לא מגזימות, התופעה היא תופעה רחבה, חברתית, שמתחילה בשלטים, ונגמרת באונס הבא. אנחנו לא תלושות מהמציאות, כולנו ראינו את זה קורה. רק לפני שבועיים התקיימה כאן מחאה מאוד גדולה בעקבות מקרה שהוא גם לא חד-פעמי ולא איזה עוף מוזר בשטח. אם זה חוש ההומור של הילדים וזה מה שמצחיק אותם, נדרש בדק בית ומהר".

שכנעת אותי. ממה שאני מבין, אתן אומרות עכשיו, עזבו את הגרפיטי הזה ותראו מה קורה מסביב, תראו את אילת – פה זה מתחיל.
"חד משמעית. גם מול הטיעון הנוסף שהעליתם, על כך שהשלטים התגלו עוד לפני שנתלו ושבית הספר עצר את זה וטופל העניין, יש לי טענת נגד. לא מדובר באם נתלו או לא נתלו השלטים. עצם ביצוע הפעולה, עצם המחשבה, ניסוח הדברים והעבודה שהייתה כרוכה בלצייר אותם, לצבוע אותם, להתכונן לתלות אותם, וכמובן הידיעה שהנוער שלנו חי בעולם דיגיטלי ועובדה שהשלטים יצאו החוצה. בנות כיתה י' בהחלט כן נחשפו לתוכן הזה, אז אין בזה בעצם שום גרעין של משמעות, האם נתלה או לא נתלה השלט בסופו של דבר".

סנ״צ דורון אלוני מתייחס לפרשת האונס באילת, קרדיט: דוברות המשטרה

מה עם הטענה שבסוף הבעיה היא בבתים שמחנכים את הילדים האלה?
"אני שותפה לטענה הזו. אני חושבת שהילדים שלנו גדלים בחברה שעושה נורמליזציה של תרבות האונס, שכשלעצמו זה ביטוי בעייתי כי תרבות ואונס פשוט לא הולכים ביחד, וזה כל כך מוטמע ומושרש בחברה שלנו שאין ברירה אלא להשתמש בביטוי הזה. אני לא רוצה להגיד שום דבר על הבתים מכיוון שאני לא יודעת מיהם הילדים, אני לא יודעת מיהם ההורים, אני לא יודעת מאיזה חינוך הם מגיעים. אני יודעת שיש בעיה. מבחן התוצאה מראה לנו שיש בעיה. עכשיו, האם אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שהאחריות כולה על בית הספר? לא. האם האחריות כולה על ההורים? לא".

מבחינתך התגובה של העירייה ושל בית הספר היא ראויה?
"חד-משמעית לא. אחת הסיבות שאנחנו יוצאות ויוצאים למחאה מחר, היא שביה"ס והעירייה טיפלו במקרה הזה בדלת אמותיהן, כשמדובר פה בתופעה שאינה ייחודית לבית ספר או לעיר. כל מקרה כזה של טיפול בדלתיים סגורות במקרה מצמצם את ההבנה שלנו לגבי היקפי התופעה. זה לא כפר סבא וזה לא אילת, זה היום כפר סבא, לפני שבועיים אילת, ומחר זה בעיר אחרת ומחרתיים בעיר אחרת. אנחנו יודעים שאין בית ואין עיר שמוגנים היום מפני התופעה הזו. במשך הרבה מאוד זמן אנחנו רצים עם הסיסמה שהיא כבר כמעט קלישאתית 'זו יכולה להיות הבת שלך', היום אנחנו מבינים ש'זה יכול להיות גם הבן שלך'. היום הם כותבים את זה בצחוק, ובשנה הבאה טקס החניכה לבנות כיתה י' יהיה להוריד להם את המכנסיים בכניסה לביה"ס כי השלטים עברו בהשעיה בלבד? וב-2022 מה זה יהיה, לתפוס אותן בשירותים? יש פה התדרדרות".

יש לכם/ן רעיון לכתבה למדור? מוזמנים לשלוח אותו ל: maariv.women@gmail.com