המאבק לסגירת מועדוני החשפנות בישראל החל בעתירה של המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות לסגירת מועדון הפוסיקט בסוף 2016. בהשפעת המאבק הציבורי נוצר שינוי מעמיק ביחס רשויות המדינה למועדוני החשפנות בישראל. בשיאו, בחודש אפריל 2019 עודכנה הנחיית פרקליט המדינה בנוגע למדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות, במסגרתה הוגדרו התנאים לפיהם יוגדר ריקוד הלאפ-דאנס כמעשה זנות, ובחודש פברואר 2020 הוציאה המשטרה צווי סגירה לכל מועדוני החשפנות שפעלו אז בתל אביב.
"המדיניות שהתקבלה היום על ידי עיריית תל אביב משתלבת עם מדיניותה של מדינת ישראל בשנים האחרונות בכל הנוגע למאבק בתעשיית הזנות. מדינת ישראל מכירה בכך שבסיסה של תעשיית הזנות נשענת על ניצול והיא איננה משלימה עוד עם מצבים בהם קונים וסוחרים בגופה של אישה", אמר עו"ד חן שופן, מנהלת תחום פרוייקטים מיוחדים במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.
עוד הוסיף שופן כי "לאחרונה נכנס לתוקפו חוק איסור צריכת זנות שנחקק מתוך הבנה כי בפועל ברוב המוחלט של המקרים אוכלוסיות בזנות הן אוכלוסיות בסיכון אשר מדורדרות לזנות ומנוצלות בה. נמשיך לפעול לסגירת כלל מועדוני החשפנות לצמיתות אשר תמנע מצעירות נוספות להתדרדר לתוך מעגל הזנות".
ח״כ תמר זנדברג, שפעלה במשך שנים רבות למיגור תעשיית הזנות, הגיבה להחלטת עיריית תל אביב ואמרה: "כל הכבוד לעיריית תל אביב יפו. מהיום גופן של נשים הוא לא סחורה. נזכרת שהייתי חברת מועצה וביקשתי לסגור את מועדוני החשפנות ואמרו לי שהעירייה היא לא 'מחלק מוסר'. היום זה קורה. לכל הנאבקים והחולמים: תמשיכו. בסוף זה קורה״.
התרעות פיקוד העורף