תוצאות המגפה: התפשטות הקורונה ברחבי העולם הובילה בין היתר לשינוי מאזן הכוחות בין נשים לגברים במשק הבית בחלקים מסוימים ברחבי העולם, כך לטענת מומחים. אחת מהנשים שמהוות דוגמה לכך היא יאיוק ארנוואטי בת ה-47, שעד לאחרונה  הייתה עקרת בית במשרה מלאה בעיר מגוריה גרסיק באינדונזיה.

עם זאת, בעלה פוטר מעבודתו כפועל במפעל בעיר ונשאר בבית במהלך החודשים האחרונים, כך שלא הייתה לא ברירה אלא למצוא עבודה במקומו. היא סיפרה לרשת ABC כי "כשבעלי איבד את עבודתו, הייתי מבולבלת, אך מצאתי עבודה שתוכל להחזיק את הבית וגם תאפשר לי לדאוג למשפחתי". 

היא החלה לעבוד כמוכרת ומקבלת תשלום של 10 דולרים לשלושה ימי עבודה, סכום זעום שמצליח לעזור במעט בכלכלת הבית. "אין לנו חסכונות, ואני צריכה לשלם על בית הספר של הבן שלי וגם על התרופות של אמי. אני מרוויחה מעט אבל זה לפחות עוזר במשהו", סיפרה ארנוואטי. 

אינדונזיה: נשים עובדות ברקמה על שמלות בג'קרטה (צילום: REUTERS/Willy Kurniawan)אינדונזיה: נשים עובדות ברקמה על שמלות בג'קרטה (צילום: REUTERS/Willy Kurniawan)

סיפורה של יאיוק הפך לאחד מיני סיפורים רבים ודומים של נשים רבות בדרום מזרח אסיה, יבשת שמדינות רבות בתוכה ממשיכות לפעול תחת מודל משפחתי פטריארכלי. בשל גלי הפיטורים הבינלאומיים, נשים רבות מצאו את עצמן במציאות חדשה והחלו לקחת על עצמן את נטל פרנסת הבית ובכך לשנות את מאזן הכוחות המגדרי בתוכו. 

על פי מומחים, מדובר בחלק מתופעה נרחבת יותר שמתחילה לתפוס תאוצה ואת השפעותיה ימשיכו לראות גם בימים שלאחר הקורונה. "גברים רבים איבדו את מקורות הפרנסה שלהם, כך שלנשותיהם לא הייתה ברירה אלא לעשות מה שאפשר כדי לכלכל את עצמן ואת משפחתן. רבות מהן החלו למכור מוצרים שהן מכינות באינטרנט למשל, וכך הן מפתחות בין היתר גם עצמאות כלכלית או סוג של תפיסה התחלתית של עצמאות כזו", אמר ד"ר דנדאנור, מומחה מהמרכז לטיפול בנגיף הקורונה בג'קרטה שבאינדונזיה. 

"מדובר בעבודות שאינן פורמליות, אבל רבות מהן חוצות את התפקידים המסורתיים של נשים. חלק מוכרות מאכלים ועוגות וכך מצליחות להתפרנס, אך רואים גם נשים רבות אחרות שמשלבות בסקטורים אחרים מבחינת עבודה", הוסיף דנדאנור. 

על אף ההיבטים החיוביים במצב, מחקר בינלאומי שבחן את השפעות התפשטות המגפה על שוק העבודה ברחבי העולם ובחן כ-10,000 גברים ונשים מ-38 מדינות ברחבי העולם, מצא כי התמונה שונה ממדינה למדינה וכי 55% מהמשתתפות במחקר דווקא איבדו את עבודתן. עוד עלה במחקר זה וכי נשים נמצאות בסיכון מכופל מגברים מבחינת העלייה ברמת המתח וכן האפשרות להידרדרות במצבן הנפשי בשל המצב. 

בהודו, שנפגעה קשות מהתפשטות הנגיף, ניתן לראות דוגמאות רבות לסיפורים מסוג זה. אסתר ויטאדי מהודו, אם לארבעה שחיה בגואה, נאלצה לקחת על עצמה את עול הפרנסה. "בעלי היה כומר, אבל עכשיו אין לו עבודה", סיפרה. 

הודו: נשים עובדות בשוק במומביי בימי הקורונה (צילום: REUTERS/Francis Mascarenhas)הודו: נשים עובדות בשוק במומביי בימי הקורונה (צילום: REUTERS/Francis Mascarenhas)

"היינו לחוצה, היינו בשוק מההנחיות ומהמצב הקשה בהודו. יחד עם בעלי חשבנו מה לעשות, ואני ועוד 17 נשים הקמנו עסק לרקמה על גבי בגדים ואביזרים. עסק אופנה, ואנחנו מוכרות שמלות וצעיפים רקומים. אנחנו עובדות כ-5 שעות ביום, כך שעדיין יש לנו זמן לדאוג לחובות שלנו בתוך הבית, למרות שזו עבודה קשה ומורכבת לעבוד על הכל ביחד", הוסיפה ויטאדי, באופן שממחיש אולי יותר מכל את המחויבות הכפולה של נשים בתקופה המורכבת הזו. 

מומחים אחרים סותרים דווקא את טענתו של ד"ר דנדאנור וטוענים כי המצב הנוכחי ירחיב את הפערים המגדריים בין גברים לנשים, במיוחד במדינות כמו הודו, שגם הוכו קשות מהמחלה וגם מצב הנשים מורכב מלכתחילה, היות והודו מדורגת במקום ה-112 מתוך 153 מדינות מבחינת מדדי השוויון המגדרי לשנת 2020.