1. סדרי העדיפויות
לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה, שווי הפטורים ממסים, כולל שלל הטבות המס למיניהן, נאמד נכון ל־2018 (השנה האחרונה שבה אושר תקציב) ב־67.5 מיליארד שקל. מדובר בסכום עתק, המהווה 22% מהכנסות המדינה ממסים.
מעת לעת, ולקראת כל שנת תקציב, נבחן ובצדק הצורך בביטולן של הטבות מס. רובן ניתנות לקבוצות לחץ, חלקן אינן מגיעות לאוכלוסיות הנזקקות, והכי גרוע - הן מגדילות את הפערים. אלא שיוזמות אלה קורסות כל פעם מחדש בגלל לחצים, שיקולים פופוליסטיים והיעדר משילות. אנשי המקצוע, ובהם רשות המסים, מכינים בכל פעם מחדש את המלצותיהם, אבל כשאלו מגיעות לדיון, מכבש הלחצים של קבוצות הלחץ והלוביסטים האפקטיביים שלהם מונע קידום מהלכים, כמו למשל ביטול הפטור ממע"מ באילת.
שר האוצר הקודם משה כחלון סירב בתוקף לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות, או אפילו את הפטור על הכנסות משכר דירה, אף על פי שאין להם שום הצדקה. אילו פטורים ממס ניתן לבטל בלי להוביל לרעידת אדמה מקומית?
מנהל רשות המסים ערן יעקב לא צריך להתאמץ במיוחד. ברשותו תוכנית מפורטת שניתן להפעילה בלחיצת כפתור. היא כוללת סדרת המלצות למלחמה בהון השחור תוך הסמכת המחוקק לקבלת פרטים על בעלי חשבונות חשודים. אחד הפטורים המיותרים הוא הפטור ממע"מ על פירות וירקות, שהיקפו נאמד ב־3.5 מיליארד שקל. זהו פטור מיותר, שכן גורמי מקצוע סבורים שהוא עלול לשמש כמכבסת מס. "בכל מקרה המע"מ לא מגיע לכיסו של האזרח", אמר לי בכיר ברשות המסים.
פטור פופולרי נוסף נוגע להכנסות משכר דירה של עד 5,100 שקל לחודש. פטור זה, שעולה לקופת המדינה 1.5 מיליארד שקל, מיטיב עם אספני הדירות ומדיר משוק הדיור את הזוגות הצעירים, שנאלצים להילחם על הדירות הפנויות מול המשקיעים. לאלה כאמור יש להוסיף את הפטור ממע"מ באילת, שעולה יותר מחצי מיליארד שקל, וכמחצית ממנו נשארת בכיסי הסוחרים.
פטור מתשלום מע"מ על קניות באינטרנט בסכום של עד 75 דולר, שעולה יותר מ־1.5 מיליארד שקל, הוא עיוות מרגיז במיוחד. הוא מקפח את סוחרי ישראל ויצרני כחול־לבן, ומעשיר את עלי אקספרס ואת סוחרי המזרח. אז מדוע לא ללכת בעקבות מדינות המערב ולבטל את הפטור המיותר הזה? בכוונה אני לא מונה כאן את ביטול או צמצום הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, שהפכו להכנסה לכל דבר ועניין.
כאמור, עיקר הנהנים מהפטורים הם בעלי ההכנסות בעשירונים העליונים. המהלכים לצמצום הפטורים שמניתי יביאו לחיסכון בהוצאה תקציבית הנאמדת ב־10 מיליארד שקל. בכסף ניתן לעשות הרבה, אבל חובה לנצל את חלקו לצמצום פערים בחברה ולעידוד יציאה לעבודה. אתגר הגדלת מעגל העבודה חשוב במיוחד לנוכח סיום תקופת החל"ת בסוף החודש. שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן צריך להחליט אם לאמץ את המתווה שגיבש ישראל כ"ץ להמשך התשלומים (אם כי בצורה חלקית) לגילאי 28 ומעלה.
יש כמובן שימושים נוספים לכסף. עובדים שהגיעו לגיל הפרישה ומעוניינים להמשיך לעבוד אינם רשאים כיום לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי אם הכנסתם הנוספת מהעבודה עולה על 6,100 שקל לחודש. מגבלה זו משאירה רבים בבית, אף על פי שצברו ידע עצום ושיש להם עוד הרבה מה לתרום. את התעסוקה ניתן לעודד דרך הגדלה נוספת בסכום מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי), כדי לדרבן עובדים הנמצאים מתחת לסף המס.
לצד צמצום הפטורים, את חיסול הגירעון שאביגדור ליברמן מדבר עליו כל כך הרבה ניתן להשיג דרך מבצעים להעמקת הגבייה. אני לא מדבר על הצורך במתן חנינה למעלימי מס אלא על מהלכים רכים יותר. יש חברות ובעלי מניות שצברו רווחים של מיליארדי שקלים אך מסרבים לשחררם כל עוד המס על תשלומי דיווידנד מסתכם ב־33% (30% מס פלוס מס יסף). אם המס על הדיווידנד יופחת ל־25% או מתחת לכך, התמריץ לחלוקת הרווחים יגדל, והקופה הציבורית תגדל במיליארדי שקלים נוספים.
2. המאבק ביוקר המחיה
בביקורי השבועי במאפייה השכונתית הופתעתי לגלות ש"הדיל" שבמסגרתו קניתי עשר לחמניות טריות ב־20 שקל כבר לא קיים. בעודי מגיש את השטר הפתיע המוכר והודיע שהמחיר החדש עומד על 25 שקל. לזכותו ייאמר שבאופן חד־פעמי היה מוכן לספוג את העלייה, אך ביקש שבביקורי הבא אשלים את החסר.
ההתייקרות, שנעשתה ללא הודעה מוקדמת, היא פן נוסף של בעיית יוקר המחיה, אבל דוגמאות נוספות לא חסרות, וגם לא תירוצים: התייקרות חומרי הגלם, עלויות ההובלה, עלויות ייצור נוספות כמו שכר עבודה, חשמל ועוד. למרות זאת, יש רשתות קמעונאיות ש"סובלות" מאותן בעיות, אך במסגרת מערכת היחסים ארוכת הטווח שלהן עם הלקוחות היו מוכנות לספוג את העלויות.
אחת מהן היא קבוצת לאנדורה בבעלות איש העסקים ברק אברמוב, המחזיקה ברשת המסעדות ג'פניקה וברשת ההמבורגרים סוסו אנד סאנס, שהתחייבה השבוע שלא להעלות מחירים עד סוף השנה. "גם בתקופה של חוסר ודאות כלכלית, שקיים לא רק בענף המסעדות, הרשת נשארת נאמנה ללקוחותיה ותמשיך לתת את אותו מענה שירותי הכולל תפריט מגוון ועשיר מחומרי הגלם האיכותיים והטריים ביותר באותם המחירים", נמסר מהרשת.
אלא שעם כל הכבוד לג'פניקה, היא לבדה לא תצליח לשנות את תמונת העלייה ביוקר המחיה. כדי לבלום עליית מחירים חייבים להתמודד מול רשתות גדולות באמת כמו שטראוס, תנובה ורשתות חשמל ואלקטרוניקה. כדי לבלום את המגמה, הרשתות הקמעונאיות, כמו שופרסל או רמי לוי, שהבטיחו להילחם בכל כוחן נגד ההתייקרויות, חייבות להפגין שרירים מול היצרנים.
גם למועצה לצרכנות, האחראית על יוקר המחיה, יש מה לומר בנושא. בידי המועצה מספר כלים למאבק ביוקר המחיה, כמו פרסום סלי השוואת מחירים או עידוד יבוא מקביל, אך בינתיים היא נכשלה במאמציה לבלום את התופעה.
נראה שבתקופה הקרובה אין משפחה בישראל שלא תרגיש את גל העליות שבדרך, אבל יש דרכים להוזלת יוקר המחיה. הכוח נמצא לא רק בידי הרגולטורים אלא גם בידי הצרכנים עצמם. מחירי המזון גבוהים בעשרות אחוזים מהממוצע במדינות ה־OECD.
בנושא יוקר המחיה נהוג להתייחס בעיקר להיבט מוצרי הצריכה השוטפים. אבל חייבים לזכור שיוקר המחיה כולל גם את מחירי הדיור. מיטב המומחים מזהירים שללא טיפול מהיר בשוק, מחירי הדיור ימשיכו לעלות, וחלום הדירה של הזוגות הצעירים ילך ויתרחק במהירות רבה.
כדי שזה ישתנה, הגיע הזמן ששרי ממשלת השינוי ייכנסו לתמונת ההתייקרויות לפחות באותו מרץ שבו הנושא טופל על ידי שר האוצר לשעבר כחלון. את המאבק מוזמן להוביל שר האוצר המיועד ליברמן בשיתוף אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה המיועדת. כדי להצליח השניים חייבים לעבוד מאוד קשה. לא יהיו להם מאה ימי חסד אלא אולי מאה שעות חסד. כולם מחכים לשינוי של ממשלת השינוי.
3. אזהרת הסוכן
אריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני הביטוח לשעבר, עדיין חי את הנעשה בשוק ההון והביטוח. הוא נחשב לאחד מסוכני הצמרת באזור הצפון ולפעיל מאחורי הקלעים בנעשה בקרב הסוכנים. "שוק הביטוח צמא לתחרות, אבל הוא סובל מריכוזיות יתר, ואני תומך בפתיחת הענף לתחרות", כותב אברמוביץ את תובנותיו בנייר עמדה שפרסם בימים אלה.
לדבריו, "מספר חברות הביטוח בישראל הצטמצם דרמטית במהלך השנים. אם בעבר פעלו 30 חברות בישראל, כיום נותרו רק 15 חברות, שברוב המקרים רכשו את שאר החברות. ארבע קבוצות ביטוח גדולות שולטות על 80% מהשוק. מאז שנת 2000 הוקמו בישראל מעט חברות ביטוח חדשות בכלל, ולא נרשמה אף כניסה של חברת ביטוח זרה. בכך נמנע לחץ תחרותי על החברות הקיימות ונמנעה כניסת טכנולוגיות ורעיונות חדשים לישראל. כדי לייצר תחרות - רשות שוק ההון והעומד בראשה צריכים לפעול במישורים הבאים:
"ליזום ולעודד את כניסתן של חברות ביטוח חדשות ובעיקר זרות לשוק בישראל. החוק אינו מאפשר כיום לחברת ביטוח זרה לפעול בישראל, ועליה להקים לשם כך סניף מקומי. חברות זרות גם ממעטות להתעניין ברכישת חברות ישראליות, מכיוון שהן נתקלות במחסומים רגולטוריים. יש לתת עדיפות לחברות וירטואליות הפועלות באמצעים דיגיטליים מבלי שיצטרכו להקים סניפים. לשם כך, רשות שוק ההון צריכה לקבוע כללים שקופים ולא מכבידים שיאפשרו לחברות אלה כניסה קלה ונוחה לשוק המקומי".
בהמשך נייר העמדה ממליץ אברמוביץ: "כדי לעודד את התחרות יש לאפשר לסוכן הביטוח העצמאי לבטח את לקוחותיו, לא רק בישראל אלא גם דרך חברות ביטוח במדינות ה־OECD, כפי שקיים בכל מדינות הארגון".
עוד ממליץ נשיא סוכני הביטוח לשעבר: "לעודד, ליזום ולהקל על חברות הביטוח לפתח מוצרי ביטוח חדשים שיענו על ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות ומגמות ההתאמה למבוטח. רצוי לפתח פוליסות ביטוח להקטנת הסיכונים שלהם חשופים המבוטח ובני משפחתו שיביאו להפחתת התביעות. מדובר בפעילות מונעת, כמו לדוגמה ביצוע בדיקות למבוטח בפוליסת בריאות שיתריעו על מחלות או על מוות, או חבילות מיגון לרכב ולבית שימנעו נזקים ותאונות דרכים".
בסיכום נייר העמדה וכצעד נוסף להגברת התחרות מציע אברמוביץ לחזק את מעמדו של סוכן הביטוח כערוץ פיננסי מרכזי המתחרה בבנקים: "האוצר חייב לאפשר לסוכן לשווק מוצרים פיננסיים שאינם נכללים ברישיונו כיום כמו מוצרי אשראי, משכנתאות, קרנות נאמנות ועוד. על הסוכן לרכוש ידע בתחומים אלה ולעמוד בדרישות הרגולטוריות הנדרשות. שינויים אלו יגבירו ללא ספק את התחרות בשוק הביטוח לטובת כלל המבוטחים".
המפקח על הביטוח באוצר ד"ר משה ברקת מודע לצורך בשינויים וברפורמות, והוא גם מוציא אותם אל הפועל. סביר שבמסגרת זאת הוא יתייחס גם לנייר העמדה של אברמוביץ.
4. העסקה של יו"ר ההסתדרות
במרץ 2019 נכנס ארנון בר־דוד לכורסת מזכ"ל ההסתדרות כמחליפו של אבי ניסנקורן. מאז נאלץ לתפקד כשברקע לא פחות מארבע מערכות בחירות לכנסת, שהביאו להקפאת המצב בתחום יחסי העבודה. עם הקמת ממשלת השינוי הוא מקווה ליצור מערכת יחסים ארוכת טווח עם שר האוצר. אין לו בעיה לעשות את זה, כי מבחינה פוליטית הוא נחשב למה שמקובל לכנות בעולם הכדורגל "שחקן חופשי". הוא הצליח להימנע מלהיות מזוהה פוליטית עם מפלגה מסוימת, אפילו לא עם העבודה.
"אני מברך על הקמת הממשלה החדשה. הציבור משתוקק לשקט ומצפה להקלה בפלונטר הפוליטי שנכפה עליו בשנים האחרונות. אני מקווה שממשלת השינוי תחזיק מעמד, כי אנחנו זקוקים ליציבות. יש לי תחושה שכולנו הולכים לתקופה טובה. צריך לעצור את המחלוקות ולהתחיל לנהל מדינה מחדש", אומר בר־דוד.
התרעות פיקוד העורף