את המעבר מהייטק למגזר הציבורי עשתה שפיגלמן (47) סביב מה שהיא מכנה "משבר גיל ה־40". פחות מדי זמן איכות עם ארבעת ילדיה, ורצון לתפקיד עם משמעות ואימפקט על החברה הישראלית, תרמו להכרעה. לפני כשנה השתלבה כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
"זו ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיים ואני מאושרת", היא אומרת. "בעיניי, זה אחד המשרדים הכלכליים־חברתיים הכי חשובים, במיוחד לאור משבר הקורונה. כעת רבים מבינים טוב יותר את החשיבות העצומה של עולם המדע והטכנולוגיה בפתרון בעיות ואתגרים לאומיים, ואלו גם מנועי הצמיחה של המשק ליציאה ממשבר כלכלי משמעותי".
בתפקידה הקודם שימשה שפיגלמן כסמנכ"לית שיווק במיקרוסופט ישראל, והייתה בין מקימי המיזם הממשלתי "ישראל דיגיטלית", שם עבדה שש שנים. היא מאמינה בחדשנות כמנוע צמיחה, צופה הזדמנות יוצאת דופן ביעדי ההייטק של הממשלה הנוכחית ומכוונת אל בני הנוער והסללתם אל עולם התעסוקה של המחר.
"הממשלה הציבה יעד של 15% תעסוקה בהייטק בעוד חמש שנים, ויש פה הזדמנות אדירה לתעסוקה וצמיחה", היא אומרת. "על כל שקל שמשקיעה הממשלה, תעשיית ההייטק והחדשנות מחזירה למשק 6־7 שקלים בחזרה. תשימו את כל זה יחד עם תחומי הבינה המלאכותית, הקיימות וההתחממות הגלובלית, ותבינו למה המשרד הזה כל כך מרכזי בחשיבות שלו".
היא זכתה לעבוד בצומתי קבלת החלטות מסעירים, כעוזרת ליועץ המשפטי לממשלה וכראש מטה מנכ"ל ראש הממשלה. ולדבריה, הם היו בתי ספר מצוינים לניהול מדיניות. לירן אבישר בן חורין מאמינה שמשרד ממשלתי הוא זירת השפעה על חיינו, עשורים קדימה. דרך הפעולה שלה היא לסמן את "האבנים הגדולות". היא מקפידה להיות זו שמנהלת את היומיום שלה, ולא הוא אותה. לטענתה, זו הדרך להגיע אל היעדים שסימנה בדיוק ובמהירות.
גלית כהן נכנסה בשערי המשרד להגנת הסביבה לפני 20 שנה וצמחה בתוכו. כיהנה בין היתר כסמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה, ורכשה תארים אקדמיים במדעי כדור הארץ וניהול הסביבה. לכן לא מפתיע שבהובלתה התרחשו בישראל שורה של מהלכים בתחום שינוי האקלים, בנייה ירוקה, תפיסת הקיימות ועוד. לדבריה, בכוונתה לטפל במשבר האקלים בדחיפות, בין היתר על ידי כך שהתעשייה בארץ תבזבז פחות משאבי טבע. היא מעדיפה לא לעסוק בשיח על חשיבות השמת נשים בתפקידים בכירים ושואפת ליום שבו השוויון יהיה נוכח בחיינו.
"תמיד עסקתי בנושאי מדיניות ואסטרטגיה, וזיהוי האתגרים העומדים בפני המשרד", היא אומרת. "כעת, כל הכלים שאספתי לאורך השנים הובילו אותי לעמדה שבה אני יכולה ליישם את הדברים. אני מכירה היטב את יכולות המשרד והאתגרים, ולכן במובן מסוים הכניסה שלי לתפקיד טבעית יותר, כי צמחתי מבפנים".
מבין כל התפקידים הבכירים שמילאה בעבר, סיגל מורן (55) גילתה שהתשוקה שלה נמצאת בכל הקשור לתיקון עולם, כהגדרתה, ולשליחות חברתית. מורן, ממקימי קיבוץ שומריה בדרום ותושבת קיבוץ בית קמה בהווה, כיהנה בתפקיד ראש המועצה האזורית בני שמעון וכמנכ"לית רשת החינוך ברנקו וייס.
בפועלה הציבורי שמה דגש על קידום שותפויות עם השכנים, ובפרט עם הבדואים, מתוך אמונה עמוקה שלכולם מגיע לחיות טוב, וכן על צמצום פערים ומתן הזדמנויות. היא מאמינה שכל תחומי הרווחה דורשים טיפול בוער, ומייחלת ליום שבו היותן של נשים בעמדה בכירה יהיה נתון טריוויאלי ולא מרגש.
"אני מגיעה למשרד עם הרבה צניעות אך גם עם הרבה רצון ומוטיבציה לפעול, הפעם ברמה הלאומית, כדי לשפר ולטייב את המענים לאזרחים והאזרחיות שזקוקים לסיוע, לאפשר להם חיים בכבוד לצד מתן כלים שיסייעו להם לעמוד על הרגליים ולהתקדם מהמקום שבו הם נמצאים כיום", היא אומרת. "אני רואה בתפקיד הזה זכות גדולה ומודה לשר על האמון וההזדמנות ולצדה אחריות ענקית".
כילידת ארצות הברית שעלתה לישראל בצעירותה, ציונה קניג יאיר מכירה מקרוב את ההתמודדויות של קהילות היהודים בתפוצות. "יש לי היכרות מעמיקה עם אתגרי הקהילות היהודיות בתפוצות, ואני מחויבת באופן אישי לנושא", היא אומרת.
קניג (51) היא בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד, ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מינויה הוא המשך כמעט טבעי לתפקידה האחרון, כמנהלת המרכז לזהות יהודית וכסגנית נשיא במכון שלום הרטמן. קודם לכן הייתה ממונה על אכיפת שוויון הזדמנויות בעבודה בישראל, וכיהנה כנציבה הראשונה ביחידה זו, שאותה הקימה. כמי שפעלה למיצוי שוויון, היא מעידה שהיא חשה התרגשות גדולה מהמינויים הנשיים בממשל הנוכחי.
"החשיבות היא בייצוג מחצית מהאוכלוסייה בדרג מקבלי ומקבלות ההחלטות. חיזוק מעמדן של נשים בשוק העבודה יקרה ברגע שנראה יותר נשים בהנהגה, גם בהנהלות בכירות של חברות וגם בקרב קובעי מדיניות בממשלה ובכנסת. כנשים, יש לנו ערך מוסף אדיר בשוק העבודה. אומנם כמו הגברים, לא כל הנשים פועלות אותו דבר, ויחד עם זאת נשים מביאות איתן ערך מוסף בתהליך קבלת ההחלטות ובפרספקטיבה מגדרית. המסר שלי לנשים צעירות בישראל הוא: תשאפו להגיע לאן שאתן רוצות ואל תשלימו עם 'לא'. תמיד תגידו מה כן".
יעל מבורך לא רק מברכת על ריבוי המנכ"ליות בממשלה, היא עצמה לקחה חלק פעיל בסוגיה אל מול גורמי הממשל. היא מאמינה שכולנו מפסידים כאשר מחצית האוכלוסייה אינה מיוצגת וחשוב לה לתת מענים מגוונים ליישום השוויון. לפני שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, מבורך (40) מילאה שורה של תפקידים באוצר, וכיהנה כחברת דירקטוריון הבנק האירופי לשיקום ופיתוח בלונדון. היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ומדיניות ציבורית ותואר שני במינהל עסקים, מתגוררת עם בת זוגה ושלושת ילדיהן בתל אביב.
"כשחזרתי לישראל מלונדון, ידעתי שאני רוצה להתמנות לתפקיד משמעותי בשירות הציבורי", היא אומרת. "עם הקמתה של הממשלה הקודמת, הגעתי לתפקיד מנכ"לית המשרד שעוסק באוכלוסיות שונות בחברה הישראלית כגורם מתכלל או כמפעיל תוכניות באופן ישיר. המיקוד הוא באזרחים ותיקים וניצולי שואה, פיתוח כלכלי של החברה הערבית, הצעירים בישראל, נשים ובקרוב גם הפיתוח הכלכלי של החברה החרדית. תפקידנו לייצר שוויון הזדמנויות וצמיחה כלכלית באוכלוסיות אלו".
עו"ד נעמה קאופמן־פס (43) מעידה על עצמה שהגיעה לתפקיד בדרך של עבודה קשה. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים ותואר שני במינהל עסקים ומימון. כיהנה כמשנה למנכ"ל במשרד הכלכלה והתעשייה, כרשמת האגודות השיתופיות וכמנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי ולקידום השקעות זרות. לפני כן שימשה כעורכת דן בכירה באוצר וכדירקטורית של חברות ממשלתיות.
"עובד ציבור צריך להתנהל בצניעות ובענווה, תוך שמיעה ושיח מתמיד עם הציבור והשטח, והובלת תהליכים נכונה לטובת מדינת ישראל וכלל הציבור הישראלי. עיקרון זה תמיד הנחה וימשיך להנחות אותי", היא אומרת. "הגעתי לתפקיד בהשקעה מקצועית רבה, תוך סימון יעדים ותפקידים וביחד עם ניסיוני הרב במגזר הציבורי, אקדם את יעדי המשרד".
ב־2012 הצטרפה נעמה שולץ (45) למפלגת יש עתיד, לדבריה מתוך כוונה להפוך את החיים בארץ לטובים יותר עבור בנותיה. ב־2013 שימשה כיועצת של יו"ר המפלגה יאיר לפיד לקידום יעדים חברתיים במשרד האוצר. בהמשך מונתה למנהלת האסטרטגיה של המפלגה, ולסגנית יו"ר קק"ל ויו"ר ועדת הכספים. שולץ רואה בתפקידה שליחות, להחזרת אמון הציבור בממשל וכינון ממשלה יציבה ומתפקדת.
"למשרד ראש הממשלה החליפי הגעתי בדיוק עם אותה משימה שהביאה אותי להצטרף להקמת יש עתיד, להפוך את החיים כאן לטובים יותר", היא אומרת. "המשימה קיבלה משנה תוקף בשנים האחרונות. מבחינתי הצלחה בתפקיד תהיה אם הממשלה הזאת תהיה יציבה ומתפקדת, כזאת שתתרגם את האמון הגבוה בין העומדים בראשה לאמון הציבור במוסדות המדינה".
התרעות פיקוד העורף