אומרים שהפנסיה היא הזמן הטוב ביותר להתחיל להגשים חלומות, אז מדוע לא לעשות זאת כשעל הדרך יוצרים קבוצה תומכת שגם מעניקה מסגרת לפנסיונרים ומפיגה את הבדידות? "אחת ממלגאיות הפיס שלנו סיפרה שלסבתה היה חלום אחד גדול להיות רקדנית", מספרת בתיה עזרא, מנהלת תחום התנדבות עירוני בבת ים. "הקשבנו לסיפור הזה והתחלנו לגלגל אותו בינינו, אהבנו את הרעיון ליצור מרחב בטוח עבור נשים פנסיונריות שבו הן יכולות לנוע, לרקוד להגשים את עצמן וגם ליצור חברויות חדשות".
כך נולדה "רקדי", סדנת מחול ותנועה לבנות הגיל השלישי. למי שתוהה, לא צריך להיות רקדנית מקצועית או בעלת ניסיון תנועתי קודם כדי לקחת חלק בסדנה, שהיא כל כולה פרי שיתוף פעולה של היחידה להתנדבות בחברה לתרבות, פנאי וספורט בבת ים ומרכז "כלים" למחול ובמימון פרויקט "מתחברים" של מפעל הפיס, שמפעילה המועצה הישראלית להתנדבות ופועל ברשויות המקומיות.
"אני רגיל לעבוד עם אוכלוסייה של קשישים לרוב בבתי אבות או במרכזי יום", הוא מספר, "חלקם סיעודיים, חלקם תשושי נפש וחלקם עצמאיים. ופתאום גיליתי פלח אוכלוסייה על סקפטרום גיל שמאוד הפתיע אותי. אני חושב שזה גיל קצת שקוף, הגיל בין 60 ל–80, אנשים שהם בעצם כמו ההורים שלנו, עצמאיים, מגיעים לבדם עם המכוניות שלהם למרכז, והם מגיעים עם המון פתיחות רגשית וצורך לדבר על דברים, ולהתמסר באופן עמוק לתהליך הזה".