ביום שני הקרוב תיערך לראשונה בישראל תחרות היופי הנוצצת בעולם “מיס יוניברס”, המציינת 70 שנה, בהשתתפות מלכת היופי של ישראל לשנת 2021, נועה כוכבא. זמן קצר לפני כן, בשבת הקרובה, ייערך במלון “אברהם הוסטל” באילת אירוע אלטרנטיבי בשם Miss Fix The Universe בחסות שדולת הנשים ו”אברהם הוסטל”. המטרה: להציג את הנשים שפועלות למען תיקון עולם בתחומי זכויות אדם, צדק חברתי, דמוקרטיה ושוויון.

“לפני כחודש וחצי פנו אלינו מ’אברהם הוסטל’ כדי לחשוב יחד איך ניתן ליצור אירוע שייתן דגש אחר ממראה חיצוני”, מספרת עו”ד הדס ארנון־שרעבי, מנהלת מדיניות ומחקר בשדולת הנשים בישראל ומיוזמות האירוע. “חשבנו שזו יכולה להיות אלטרנטיבה לאיך להציג נשים, לא בהכרח על פי מראה חיצוני אלא על פי דברים אחרים ונהדרים שנשים בעולם עושות. אנחנו מקוות שבשנה הבאה (הרשמה מינואר 2022 – ד”פ) זה יתפתח ויגדל עד שזו תהיה ה־תחרות”.

“התפיסה של ‘היי יפה’, ולא חכמה או מוכשרת, מעכבת את היכולת שלנו לפרוץ בעולם כנשים”, אומרת יעל שמיר, מנהלת הפיתוח של השדולה. “נשים הן לא ועדת הקישוט של העולם. אנחנו לא נועדנו לקשט את העולם, אלא לשנות אותו”.

עו”ד הדס ארנון־שרעבי, מנהלת מדיניות ומחקר בשדולת הנשים בישראל (צילום: ניר קידר)עו”ד הדס ארנון־שרעבי, מנהלת מדיניות ומחקר בשדולת הנשים בישראל (צילום: ניר קידר)

שינוי תפיסה

בשבועות האחרונים, לאחר קמפיין גיוס המונים מוצלח ב”הדסטארט” לטובת האירוע, נפתח אתר ייעודי ובו כל אישה שיזמה פרויקטים חברתיים ועמדה בקריטריונים (מעל גיל 18, בעלת זכויות המיזם) – יכלה להגיש מועמדות לאירוע. לאחר ש־243 נשים נרשמו לאירוע ועברו סינון באמצעות הצבעות הקהל וועדת שיפוט בראשות השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, ייבחרו עשר מהן להשתתף באירוע באילת. המדורגות במקומות הראשונים באירוע באילת יזכו במענק כספי.

“הצטרפתי לתחרות כי כל המיזם שלי הוא התנדבותי לחלוטין וכל חשיפה או שקל שנקבל יכולים לעזור לו לשרוד”, מספרת יעל ורד, מייסדת המיזם “הבושה עוברת צד”, ששם לעצמו למטרה לתלות בשלטי חוצות ברחבי הארץ את תמונות החשודים במעשי אלימות נגד נשים. “פתחתי עמוד גיוס חדש בנובמבר והבנתי שהיוזמה המבורכת של ‘מיס פיקס דה יוניברס’ חשובה לנו. לא באתי מרקע אקטיביסטי בכלל. לא הייתה לי שום זיקה לפעילות חברתית. אני מנהלת שיווק ב’שטראוס’ ולא התעניינתי במה שקשור למגדר או פמיניזם. אבל כששמעתי על כל הזוועות של אירוע רודף אירוע - רצח נשים כמו מיכל סלה, האונס הקבוצתי באילת והמקרה של שירה איסקוב - זה לא נראה לי הגיוני להמשיך הלאה בלי לעשות משהו. זה לא יכול להיות”.

מה החלטת לעשות?
“החלטתי לתרום לנושא בדרך שאני מכירה – שיווק. הקמפיין הראשון שעלה ב־2020 היה פרסום פרצופי הנאשמים באונס הקבוצתי באילת ופרצוף הנאשם ברצח מיכל סלה (מאז הוא הורשע ברצח בנסיבות מחמירות – ד”פ), והאימפקט היה חזק. ראינו שבזכות המיזם, יש לחץ ציבורי שמשפיע. אנשים רצו להירתם, וראיתי שיש פה הזדמנות לעשות שינוי תפיסה. חשבתי שהבושה היא מה שמזין את מנגנון הפעילות הזה. אנחנו רגילים לראות קורבנות בתמונה מטושטשת או בקול מעוות, וחשוב שהתפיסה הזו תעבור מן העולם ושהציבור יבין שהקורבן הוא לא זה שצריך להתבייש”.

בין הקמפיינים הבולטים שהמיזם הוליד היו פרסום תמונתה של שירה איסקוב ביום האישה 2021 מעל נתיבי איילון, פרסום תמונתה של מאיה וישניאק ז”ל ביום השנה לרצח שלה, שבו מואשם מי שהיה בן זוגה, על שלטי חוצות ברחבי הארץ ועוד.

יעל שמיר, מנהלת הפיתוח של שדולת הנשים (צילום: ניר קידר)יעל שמיר, מנהלת הפיתוח של שדולת הנשים (צילום: ניר קידר)


“הנתינה, היוזמה החברתית והעשייה למען האחר הן דרך חיים עבורי”, אומרת קרן גרינבלט סגמן, מייסדת עמותת “נולדת לנצח”, ששמה לעצמה למטרה לספק אוכל ביתי למשפחות, רווקים וקשישים המתמודדים עם מחלת הסרטן, וכן יוזמת “סירי לידה”, מיזם שבמסגרתו מתנדבות מבשלות ליולדות טריות. “אני מקדישה את חיי לדבר הזה. למי שחולה אין זמן להתעסק באוכל, והמיזם ‘נולדת לנצח’ נועד גם להעביר מסר: אנחנו מבשלים לכם כדי שתתחזקו, תחלימו ותצטרפו למיזם. זו לא תרומה או נדבה, אלא סיוע ויצירת קשר חברתי וקהילתי חזק”.

מדוע הצטרפת ל”מיס פיקס דה יוניברס”?
“בגלל שכל היוזמה היא התנדבותית ללא משכורות, אז אין לנו כסף להשקיע ביחסי ציבור ובקידום, אלא אנחנו בעיקר מתמקדים בעשייה, ולכן תחרות נפלאה כזו היא הדרך שלנו לקבל תמיכה שאנחנו זקוקים לה”.

“הייתי אקטיביסטית כל חיי”, מציינת גם אדווה בליימן, יוזמת ארגון “פל”א” (פתרונות לרפואה אנושית) המעניק לאנשים סיוע מיטבי בקבלת רפואה אישית, מקצועית והוגנת. “עוד מהילדות בער בי להתעסק בכל מה שחשוב ולהיות מעורבת בדברים ציבוריים, אבל ‘פל”א’ נולד מהמקום הכי אישי. לפני שבע שנים, כשהייתי בהריון עם בתי מיקה, אובחנתי עם תסמונת נדירה ועברתי לא מעט בדיקות עד שפגשתי רופאה שאבחנה את התסמונת. אז התחילה המלחמה האמיתית. התחלתי להתמודד בעצמי עם הבירוקרטיה ואז התחלתי לעזור לאנשים קרובים אליי שחולים באותה תסמונת – להתמודד בעצמם עם הבירוקרטיה”.

בין היתר, בליימן מסייעת למטופל ליצור קשר עם רופא המשפחה והרופאים המומחים, מנהלת יומן משותף עם המטופל ובני משפחתו, ואף מגיעה עם המטופל לכל ייעוץ רפואי, מרגיעה ומסבירה את המונחים הרפואיים. “אני עושה את זה לבד, ללא עזרה, כולל בלילות ובשישי ושבת”, היא אומרת. “זה משהו שגובה מחיר נפשי, אבל זה מספק ותורם לי המון לנשמה. אני מרגישה שזה הייעוד שלי. לפני כמה שנים התקשרה אליי מישהי ואמרה שנתנו לאבא שלה ארבעה חודשים לחיות וביקשה שאבדוק מה אפשר לעשות. מצאתי לו מחקר מחו”ל שמנסים בבילינסון, למחרת הוא נכנס למחקר, וכעבור ארבע שנים הוא עדיין בחיים”.

משתתפת נוספת היא טלי בראל־הס, מיוזמי Workito, מיזם שמטרתו הנגשת תשלומי זכויות סוציאליות לעובדות ועובדי משק בית. “העסקנו עובדת משק בית, ומי שהתעסק עם כל התשלומים והבירוקרטיה שמצריכה סבלנות - היו אנחנו”, היא מספרת. “נכנסתי למיזם הזה כי לא הגיוני שבישראל של 2021 אין טכנולוגיה שמסדירה את הבירוקרטיה הזו עבור עובדי ועובדות משק הבית ודואגת להם. זה נראה לי משהו חשוב וחברתי המקטין את הסיכוי לעוני ומשפר את תנאי העבודה של העובדים שמתקשים לדאוג לעצמם”.

אל “מיס פיקס דה יוניברס” התוודעה דרך חברתה. “היא הציעה לי להירשם והבנתי שמה שאני עושה עוזר לאוכלוסיית הנשים הכי פגיעה שיש בישראל ובעולם”, היא מספרת. “זה אירוע גאוני עם שם גאוני. אני משתתפת בעיקר בגלל הרקע האידיאולוגי וכי זה פרויקט חשוב לדעתי”.

ערך עצום

עד כמה תחרות “מיס פיקס דה יוניברס” נותנת קונטרה ל”מיס יוניברס”?

גרינבלט סגמן: “אני אומנם מכבדת את ‘מיס יוניברס’ אבל חושבת של’מיס פיקס דה יוניברס’ יש ערך עצום כי כל מטרתה היא להעביר מסר שיש להתעסק גם ביופי הפנימי ולא רק החיצוני. יש אנשים מדהימים שעושים דברים מדהימים”.

מימין לשמאל קרן, יעל וטלי בראל הס (צילום: ניר קידר)מימין לשמאל קרן, יעל וטלי בראל הס (צילום: ניר קידר)


ורד: “אני לא מהמתנגדים ל’מיס יוניברס’, אלא חושבת שיש מקום להכל. אני מסכימה שזו תחרות שהיא מיושנת, אבל מי שלוקחת בזה חלק – יש מקום לכולם מבחינתי. התחרות האלטרנטיבית מצוינת כי היא מראה דברים אחרים שהם לא פחות יפים וחשובים כמו עשיית טוב ודאגה לזולת”.
בליימן: “שדולת הנשים בישראל לא הייתה יכולה לעשות משהו טוב יותר בנושא של העצמת נשים. זה אחלה לחגוג את המין היפה והנשי, אבל אנחנו בשנת 2021 ובנשים יש כל כך הרבה מעבר ליופי”.

איך אתן רואות את ההעצמה הנשית בישראל של 2021?

ארנון־שרעבי: “יש נשים שמטמיעות את האג’נדות החברתיות ומגדירות את עצמן לפי מראה חיצוני וזה לא פסול, אבל זה מדאיג אותי ומדאיג אותנו כחברה. איזה מקום יתפסו בחברה הילדות שיהפכו מחר לנערות ונשים אם הן יחשבו שהדבר הראשון שבוחן אותן ונותן להן כרטיס כניסה למשהו הוא המראה החיצוני שלהן? נשים יכולות להיות מנהיגות גדולות ויזמיות אם הן לא ימקדו את עצמן אך ורק במראה חיצוני ‘מוצלח’”.

בראל־הס: “בשנים האחרונות נחשפתי לאינספור נשים חזקות ויזמיות, ולמרות זאת אני מרגישה שיש עוד הרבה מה לעשות בהקשר הזה כדי שיותר ויותר נשים יתפסו עמדות כוח. אני אופטימית ומאמינה שיבוא השינוי”.