25. קרן ברק - ח"כית מטעם הליכוד

קרן ברק (צילום: נועם ריבקין, פלאש 90)קרן ברק (צילום: נועם ריבקין, פלאש 90)


ח"כ ברק נחשבת כיום לאחת ממובילות סדר היום הנשי והפמיניסטי בישראל. היא מכהנת בכנסת מאז 2019 מטעם הליכוד ומובילה, יוזמת ותומכת במרבית החוקים והצעדים הממשלתיים שמקדמים נשים.

ח"כ ברק מכהנת כיו"ר משותפת של השדולה למניעת אלימות נגד נשים ופעלה לתקצוב הוסטלים לגברים אלימים כחלופת מאסר. היא היזמת והמובילה של שורת חוקים, בהם: חוק דמי לידה לעצמאיות, החלת לימודי שוויון מגדרי כלימודי חובה בבתי הספר, חוק “שירה איסקוב", השולל אפוטרופסות ממי שרצח, ניסה לרצוח או אנס מי מבני משפחתו, חוק האיזוק האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה ועוד. מרבית החוקים הללו זכו לתמיכה מקיר לקיר והתעלו מעבר לשיקולים פוליטיים וקואליציוניים.

כמי ששירתה כמדריכת חי"ר, התפקיד הקרבי ביותר שהוצע בתקופתה לנשים בצה"ל, ח"כ ברק הובילה שורת מאבקים לקידום נשים לוחמות ופתיחת שערי יחידות השדה ויחידות העילית לחיילות קרביות.

24. פרופ’ גליה רהב - פרופ’ עידית מטות ופרופ’ גילי רגב: הפנים של המאבק בנגיף הקורונה

גליה רהב (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)גליה רהב (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

שנתיים חלפו מפרוץ מגיפת הקורונה, ונדמה כי הפנים המוכרות שניבטו אלינו כמעט מדי ערב מהמסכים הן של הרופאות הבכירות, שנמצאו לא אחת תחת עינה הפקוחה של הביקורת הציבורית. אחרי התמודדות והתנהלות בתוך חמישה גלי קורונה, היו אלה הפרופ' רהב (מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא), מטות (מנהלת מערך ההרדמה והטיפול הנמרץ באיכילוב) ורגב (מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים) שהביאו את המראות הקשים בשטח אל האולפנים הממוזגים.

לא תמיד היו שלוש הפרופסוריות תמימות דעים בנוגע לטיפול בנגיף. רהב, שמצאה את עצמה ממלאת משרה נוספת כמובילת ההסברה הלאומית בערוצי החדשות, היוותה מצד אחד קול מרגיע, ומנגד התריעה כי המצב עשוי להחמיר אם יוסרו המגבלות על הציבור מוקדם מדי. לעומתה, פרופ' מטות, נקטה גישה מקילה יותר, והייתה בין הרופאים הבכירים הראשונים שהמליצו על הקלת הסגרים - ושהתריעו על כך שגם הסגר כשלעצמו עשוי לגרום לנזק לא פחות מהנגיף (גם במחיר של עימות פומבי עם שר הבריאות ניצן הורוביץ).

פרופ' רגב נקטה גישה דומה לזו של רהב, והיא גם זו שהובילה מחקר על החיסון הרביעי במרכז הרפואי שיבא. רגב טענה כי אינה בטוחה שחיסון רביעי לכלל האוכלוסייה הוא החלטה נכונה, כל עוד לא  הסתיים המחקר.

23. סיגל דדון־לוי, רות רלבג, סיגל רגב־רוזנברג - מנכ"ליות קופות החולים

סיגל רגב רוזנברג, סיגל לוי-דדון ורות רלברג (צילום: רמי זרנגר,יונתן זינדל, פלאש 90,עופר חג'יוב)סיגל רגב רוזנברג, סיגל לוי-דדון ורות רלברג (צילום: רמי זרנגר,יונתן זינדל, פלאש 90,עופר חג'יוב)

את העובדה שבראש שלוש קופות החולים הגדולות בישראל עומדות נשים אפשר לציין כבשורה של ממש בכל הנוגע לכוח הנשי העולה במערכת הניהול הבכירה בישראל.

בשנתיים האחרונות התמודדו קופות החולים עם משבר הקורונה בצורה יוצאת דופן, שהוכיחה את טיב המנגנון הפועל לא רק בהיבטי הקורונה אלא בכל תחום בריאותי בחיינו.

סיגל דדון־לוי צמחה מראשית הקריירה שלה בקופת חולים מכבי ומונתה למנכ"לית קופת החולים באוגוסט האחרון. היא החלה את דרכה במכבי בשנת 1994 ומילאה במהלך השנים שורה של תפקידים בכירים בקופה, בהם ראש אגף שירות ושיווק, ראש מחוז השרון ומ"מ ראש חטיבת התפעול.

דדון־לוי הובילה את מבצע חיסוני הקורונה בהצלחה והביאה את מכבי לעמוד בראש תחום החיסונים. היא נכנסה לתפקיד במקומו של המנכ"ל הקודם, רן סער, שמונה ליו"ר הקופה. דדון־לוי היא האישה הראשונה שמכהנת כמנכ"לית מכבי.

רגב־רוזנברג מכהנת כמנכ"לית קופת חולים מאוחדת מאז 2018, והיא האישה הראשונה שנבחרה לכהן כמנכ"לית קופת חולים בישראל. רות רלבג נכנסה לאחרונה לתפקיד מנכ"לית כללית, ולפני כן כיהנה כסמנכ"לית וכראש חטיבת הכספים. לרלבג עבר עשיר בתחום הבריאות והפיננסים ושימשה בין היתר כראש מנהלת בתי החולים במשרד הבריאות וכסמנכ"לית לכלכלה רפואית באיכילוב ובשערי צדק.

22. גלי שבד - המשנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים ומנהלת מערך שיווק ואסטרטגיה

גלי שבד  (צילום: סיוון פרג')גלי שבד (צילום: סיוון פרג')

שבד היא המשנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, ובמסגרת תפקידה היא אחראית בין היתר על מחלקת השיווק והאחריות התאגידית בחברה. שנת 2021 הייתה מלאת פעילות בכלל, במהלכה השיקה החברה שפה תקשורתית חדשה המשקפת את פניה כחברה פיננסית ומובילה במשק הישראלי, עם ותק של עשרות שנים, אך גם עדכנית, חדשנית ודינמית.

גם השנה הובילה כלל את החדשנות במוצרים ושירותים דיגיטליים והשיקה את כלל Behave וסייבר למשפחה, הנותנים מענה ייחודי וראשוני בענף ותואמים את צורכי השעה. כמו כן, השיקה שירות ייחודי 24/7 בפלטפורמת וואטסאפ.

במסגרת ניהול האחריות התאגידית, תמכה כלל במשחקים הפראלימפיים תחת הססמה: "ספורט זה ספורט, ללא יוצא מן הכלל". שבד אף הובילה את פרסום דוח האחריות התאגידי הראשון של החברה, שגם זכתה שנה שנייה ברציפות בדירוג מעלה ESG, הגבוה ביותר "פלטינה+", ונכללה בקבוצת החברות העסקיות המובילות בישראל בתחום האחריות התאגידית.

שבד הצטרפה לכלל בשנת 2013 כסמנכ"לית. בתפקידה הקודם שימשה כמנהלת אגף השיווק בבנק לאומי.

21. דלית רביב - המשנה למנכ"ל בנק הפועלים

דלית רביב  (צילום: סיוון פרג')דלית רביב (צילום: סיוון פרג')

מינויה של רביב למשנה למנכ"ל הפועלים דב קוטלר ולממונה על חטיבת הבנקאות הקמעונאית נחשב לאחר המינויים המשמעותיים שלו. רביב עובדת בבנק זה 28 שנים והיא בוגרת הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. טרם מינויה שימשה כמנהלת האגף המסחרי בחטיבה העסקית של הבנק, ולפני כן כיהנה כמנהלת קשרי לקוחות, אז טיפלה בין היתר בתיק קלאב מרקט, שהסתיים בהקפאת הליכים.

רביב הביאה לתפקיד חדשנות ותודעת שירות גבוהה, ולאחרונה לקחה פיקוד גם על תחום הדיגיטל. היא אחראית על הקמת אגף חדש לניהול ופיתוח מוצרים, ובין תוכניותיה - המשך פתיחת מרכזי ייעוץ והשקעות חדשים. חטיבת הקמעונאות של בנק הפועלים, באחריותה של רביב, אחראית על 188 סניפי הבנק ומעניקה שירות ל־2.4 מיליון לקוחות פרטיים ועסקיים. בחטיבה מועסקים כ־5,550 עובדים, בהם עובדי מוקדים טלפוניים, בק אופיס ואגף האשראי והמשכנתאות.

20. תמר יסעור - יו"ר ישראכרט

תמר יסעור  (צילום: סיוון פרג')תמר יסעור (צילום: סיוון פרג')

יסעור החלה את המסלול המקצועי שלה דווקא בתחום התקשורת. היא שימשה כמנכ"לית שבועון “כל העיר" ומנכ"לית משרד הפרסום פוגל־אוגילבי. בהמשך הצטרפה לחברת לאומי קארד מקבוצת לאומי וכיהנה כראש חטיבת הבנקאות הדיגיטלית, והיא זו שאחראית להקמתו ותפעולו של הבנק הדיגיטלי פפר, לצד הפיתוח העסקי, השיווק, החדשנות והשימוש בביג דאטה.

בהמשך שימשה יסעור כמנכ"לית לאומי קארד וכראש חטיבת הבנקאות בבנק לאומי. בשנים 2013–2018 כיהנה כיו"ר דירקטוריון לאומי קארד, ובמרץ 2019 הודיעה על עזיבתה. מאז היא משמשת כדירקטורית חיצונית בבית ההשקעות מיטב דש.

כעת היא נושאת באחד התפקידים הבכירים במערכת הפיננסית הישראלית, כיו"ר חברת ישראכרט. לתפקיד מונתה בדצמבר 2020, לאחר התמודדות לא פשוטה, והפכה לאחת מחמש נשים בלבד המכהנות כיו"ר חברה, מבין 125 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה של תל אביב.

19. מירי רגב - ח"כית מטעם הליכוד

מירי רגב (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)מירי רגב (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

עד לפני שנה נחשבה השרה לשעבר לאחת הנשים המשפיעות בפוליטיקה הישראלית ולשחקנית משמעותית בזירה הפוליטית. העובדה שרגב כרכה את גורלה הפוליטי בזה של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו עלולה לערער את מעמדה אם יו"ר האופוזיציה יפרוש מהחיים הפוליטיים, ואולי דווקא בשל כך רגב לא מוותרת, ונראה שמוקדם להספיד את הקריירה הפוליטית שלה.

ניכר כי רגב נאבקת על מעמדה הן בליכוד והן בתודעה הציבורית, כשהיא לא חוסכת בביקורת. כך למשל, רגב פרסמה לפני מספר שבועות פוסט זועם ובו טענה כי גילתה לתדהמתה שהחלטת מזכירות המפלגה להרחיק מהליכוד לשמונה שנים פורשים ומי שפגעו במפלגה (החלטה שרגב הייתה מיוזמיה) אינה תקפה עוד. הדבר גרם לחיכוך עם השר לשעבר ישראל כ"ץ.

לאחר התפטרותו של שדרן הרדיו יעקב ברדוגו מגלי צה"ל צייצה רגב בחשבון הטוויטר שלה כי “ציד המכשפות נמשך... אחרי שהאזינו לנו, השתיקו את השדרן המואזן ביותר ברדיו. ככה נראית פוליטיקה אחרת".

18. אפרת רייטן - יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כית מטעם מפלגת העבודה

אפרת רייטן  (צילום: רמי זרגנר)אפרת רייטן (צילום: רמי זרגנר)

רייטן הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן ולנהל שלוש קריירות שונות לחלוטין זו מזו - ומוצלחות כל אחת בתחומה. היא הייתה שחקנית ומגישת טלוויזיה המוכרת בכל בית בישראל, השתתפה במספר סדרות מצליחות ובהצגות תיאטרון - אך עדיין מוכרת לכולם כמגישה ראשית בערוץ הילדים.

את המעבר הראשון בקריירה שלה עשתה רייטן בשנת 2004, כשעברה לעולם המשפט. היא השלימה לימודי משפטים במכללת שערי משפט, הוסמכה כעורכת דין ומיד החלה לעבוד כמומחית לדיני חוזים, תאגידים ולשון הרע במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. בין השאר ייצגה רייטן את ההסתדרות הרפואית ואת משפחות ההרוגים באסון נחל צפית.

למרות שתי הקריירות המוצלחות, לא מעט גבות הורמו כשרייטן החליטה להתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה לקראת בחירות הכנסת ה־24 - ועוד יותר כשנבחרה במקום החמישי. בראשית דרכה בפוליטיקה כיהנה רייטן כחברה בוועדת החוקה של מפלגת העבודה ונכנסה לכנסת עם מרץ רב ורצון לחולל שינוי. החל מיולי האחרון מכהנת רייטן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ובין השאר נאבקה על העלאת שכר המינימום במסגרת התוכנית הכלכלית החדשה. בנוסף היא נבחרה לכהן כחברה בוועדה לבחירת שופטים.

17. עידית סילמן - יו"ר הקואליציה וועדת הבריאות, ח"כית מטעם ימינה

עידית סילמן  (צילום: רמי זרגנר)עידית סילמן (צילום: רמי זרגנר)

אחרי כמה ניסיונות כושלים שבהם ניסתה ח"כ סילמן להיכנס לכנסת וכשלה על חודו של קול, הצליחה לעשות זאת בבחירות האחרונות לאחר התפטרותו של ראש עיריית שדרות אלון דוידי מרשימת ימינה.

עם כניסתה למליאה הפכה סילמן לאחת מחברות הכנסת הדומיננטיות והמתוקשרות במשכן. בליכוד ניסו לשכנע אותה לערוק לשורותיהם במסגרת מאמציהם להרכיב ממשלה - תחילה בהצעות לג'ובים מפתים, ובהמשך בהפגנות סמוך לביתה. סילמן הציגה עמידה איתנה, ששימשה אותה גם בתפקידה כיו"ר הקואליציה וסייעה לה לעמוד אל מול ההתקפות מהאגף הימני באופוזיציה.

סילמן מתמודדת בהצלחה עם תפקיד יו"ר הקואליציה - מהתפקידים המאתגרים והתובעניים במשכן, ובזכות עבודתה הצליחו חבריה להעביר את מרבית הצעות החוק לפני מושב הקיץ. סילמן אף עמדה בגאווה מול תגובות גסות רוח ומשולחות רסן של חברי כנסת בזמן שניהלה את הדיונים בוועדת הכנסת וזכתה לתמיכה נרחבת.

כיו"ר ועדת הבריאות השיגה סילמן יחד עם חברי הוועדה ממשרד האוצר תוספת של עוד כ־100 מיליון שקל לבסיס התקציב של בתי החולים, מעבר למה שהוקצה למערכת הבריאות.

16.טל גרנות־גולדשטיין- מנכ"לית הוט

טל גרנות גולדשטיין (צילום: אוהד רומנו)טל גרנות גולדשטיין (צילום: אוהד רומנו)


גרנות־גולדשטיין הייתה אחת המנהלות הצעירות במשק כשמונתה לתפקיד מנכ"לית הוט בגיל 38 בלבד. מאז זרמו מים רבים בנהר, וגרנות־גולדשטיין, שמצאה את עצמה בתחילת הדרך מתמודדת עם הצורך להשיב את אמון הציבור לחברה שעמדה אז בקשיים, הצליחה לעשות כמעט את הבלתי אפשרי. היא הובילה הסכם מוצלח במיוחד מול רשת HBO, השקיעה בתכנים ישראליים והפכה את החברה ל"בית של היצירה הישראלית", ולא רק כסלוגן. בעשור האחרון השקיעה הוט למעלה מ־2 מיליארד שקל ביותר מ־800 סדרות, נוסף ל־150 מיליון שקל בסדרות מיובאות ובהפקות מקור.

בשנה החולפת היה ניסיון נוסף של גרנות־גולדשטיין ליצור מהלך עסקי שיוביל לרווחים גדולים במסגרת עסקת איחוד עם חברת פרטנר, אך הניסיון לא צלח. אלא שגרנות־גולדשטיין הצליחה לזקוף לזכותה הצלחה נוספת בשנה החולפת: כניסתה של החברה כשותפה בחברת הסיבים האופטיים IBC, מהלך אסטרטגי חשוב לטובת החברה, בעיקר לאור השינויים המשמעותיים בשוק התוכן עם כניסת פלטפורמות מקוונות נוספות.

15. שרה נתניהו

שרה נתניהו  (צילום: יונתן זינדל)שרה נתניהו (צילום: יונתן זינדל)


הייתה עד לא מזמן האישה המשפיעה בישראל. אומנם הגברת נתניהו לא ניצבת במקום הראשון ברשימת המשפיעות, היא כבר לא מתגוררת בבלפור ואף הסירו ממנה את האבטחה הצמודה - אך אין ספק שהיא עדיין לוקחת חלק משמעותי בסדר היום הציבורי, גם כשהיא משמשת כאשת יו"ר האופוזיציה.

הגברת נתניהו מעורבת במשפט בעלה, המתנהל בימים אלה, בכל הנוגע להתייעצויות מול עורכי הדין בעניין עסקת הטיעון, ועל פי הדיווחים הביעה התנגדות נחרצת - בעיקר לנושא הקלון. נתניהו מוטרדת מהאפשרות שיוטל קלון על בעלה ומההשלכות על עתידו הפוליטי.

בעדויותיו במשפט נתניהו תיאר עד המדינה ניר חפץ את יחסיו החמימים עם שרה נתניהו. חפץ העיד כי לנתניהו “יש הרבה תכונות יפות שלא באות לידי ביטוי בתקשורת". עוד הוסיף ואמר כי “הקושי הרגשי שלי לחתום על הסכם עד המדינה, מלבד המשפחה שלי, היה שרה נתניהו".

14. יפה בן דויד - מזכ"לית הסתדרות המורים

יפה בן דוד  (צילום: יונתן זינדל)יפה בן דוד (צילום: יונתן זינדל)

אי אפשר לדבר על הסתדרות המורים בלי להזכיר את מי שניצבת בראש הארגון, יפה בן דויד. הסתדרות המורים מייצגת למעלה מ־150 אלף עובדי ועובדות הוראה, והמזכ"לית הדומיננטית רואה לנגד עיניה בראש ובראשונה את המאבק עבור ציבור העובדים שאותו היא מייצגת. היא עושה זאת בנחישות שלא פעם גוררת עימותים מול פוליטיקאים ומקבלי החלטות - ועמדותיה לא תמיד עולות בקנה אחד עם דעת הקהל.

בן דויד היא השישית מבין שבעה ילדים לזוג הורים שעלו ממרוקו ונולדה במושב קטן בחבל לכיש. היא עבדה כמורה לחינוך גופני בבית ספר בירוחם ובהמשך בקריית גת. משם התקדמה והפכה למנהלת אגף הספורט בעיריית ירוחם. בשנת 2001 הפכה לחברת הסתדרות המורים בירוחם וצמחה בתפקידים שונים לאורך השנים. היא מתגוררת עד היום בקריית גת.

בן דויד היא האישה הראשונה אי־פעם שנבחרה לעמוד בתפקיד זה בהסתדרות המורים מאז הקמת הארגון בשנת 1903. זה קרה בשנת 2016, אחרי התפטרותו של יוסי וסרמן, ומאז היא ממלאת את התפקיד. אחד הרגעים הזכורים הוא ראיון בשנה שעברה מול יונית לוי וקרן מרציאנו, בעקבות מה שנראה כפגיעה בתנאי העסקתם של המורות והגננות מצד משרד האוצר בעיצומו של משבר הקורונה. הראיון הסוער זיכה את בן דויד בחיקוי ב"ארץ נהדרת", שחזר על עצמו גם בתקופה האחרונה, בצל הוויכוח על מדיניות בידודי הילדים בבתי הספר בעקבות גל הקורונה החמישי.

13. פנינה תמנו־שטה - שרת העלייה והקליטה

פנינה תמנו שאטה  (צילום: רמי זרגנר)פנינה תמנו שאטה (צילום: רמי זרגנר)

אחת מהפתעות הבחירות האחרונות היא ללא ספק השרה תמנו־שטה, הפוליטיקאית הצעירה שערקה ממפלגת יש עתיד - יש שיאמרו בנסיבות שנויות במחלוקת - אל מפלגת כחול לבן בראשותו של בני גנץ, וקיבלה את המקום השני בצמרת המפלגה. את מסע הבחירות המתיש עברה כחול לבן כמעט בקושי, וסיימה בסופו של דבר עם 8 מנדטים.

תמנו־שטה, מהנשים הבכירות במערכת הפוליטית, נחשבת לחרוצה ומשימתית. היא מנהלת את משרד העלייה והקליטה בהצלחה ואחראית ליוזמות ופרויקטים רבים. בין לבין היא מצליחה לגייס תקציבים לעידוד העלייה בהיקפים גדולים מהרגיל. בסוף השנה שעברה קידמה תמנו־שטה את אירוע “צור ישראל" להבאת 2,000 עולים מאתיופיה, שהיו רק חלק קטן מ־45 אלף העולים שהגיעו לישראל בתקופת משבר הקורונה.

לאחר שנים של עיכוב, פעלה שרת העלייה והקליטה להעלאת בני שבט המנשה מהודו, שקיבלו אישור יהדות מהרבנות. היא המשיכה את המבצע לקידום העלייה מאתיופיה ולמתן פתרון למצבם המייסר של הממתינים שנים ארוכות לאיחוד משפחות. כשהגיעו לארץ, פעלה להרחבת הזכאות ללימודי עברית משנה וחצי לעשר שנים ולהקמת מוקד לסיוע נפשי בחמש שפות לעולים. בכך הייתה הראשונה לדאוג להם למעטפת נפשית בהתמודדות המורכבת עם השנים הראשונות בארץ.

לפי דרישת השרה, משרד העלייה והקליטה הפך את יום האזכרה לנספים ב"מבצע משה" בדרכם לישראל לטקס ממלכתי שמועבר בשידור חי, בהשתתפות ראש הממשלה ונשיא המדינה. בנוסף, מסייעת השרה במאבק להשבתו של אברה מנגיסטו.

עם פרוץ המלחמה באוקראינה נערך משרד העלייה והקליטה בראשותה לקליטת אלפי עולים. השרה אף אמרה כי יש לבטל את הערבויות שנאלצו הפליטים להציג עם כניסתם לארץ והוסיפה כי "כעם יהודי שעבר סבל, יש לקלוט כאן לא רק את זכאי חוק השבות".

12. מירב כהן - השרה לשוויון חברתי וגמלאים

מירב כהן  (צילום: אלעד מלכה)מירב כהן (צילום: אלעד מלכה)

כניסתה של כהן לפוליטיקה הייתה עניין כמעט מתבקש. אחרי שנים שבהן מילאה תפקידים חברתיים שונים, אם בתחום התקשורת, הפוליטיקה המקומית ואם בניהול סטארט־אפ שסייע להתאגדות צרכנים שנפגעו, ניכר היה כי הפוליטיקה היא התחנה הבאה. במשך שנים כיהנה השרה כהן כמנכ"לית “אמון הציבור", ארגון ששם לו למטרה לפעול למען הגינות בעסקים אל מול הצרכנים.

את שירותה הצבאי עשתה בגלי צה"ל, ומשם דרכה הייתה סלולה לעשייה תקשורתית וחברתית ענפה. עוד בטרם מלאו לה 30 מונתה לתפקיד פוליטי ראשון ומשמעותי כדוברת הכלכלית לראש הממשלה, לאחר מכן שימשה ככתבת כלכלית ב־Ynet. בשנת 2011 נבחרה כחברת מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת התעוררות, שם הובילה את המאבק על מיצוי כושר השתכרות בתוכנית מחיר למשתכן. כהן מודה שלא היו לה שאיפות פוליטיות ומה שתמיד עמד בראש מעייניה היה להוביל מהלכים חברתיים בתחומים שונים.

במסגרת תקציב המדינה שעבר השנה, שמה השרה כהן למטרה להגדיל את קצבת הבטחת ההכנסה, לסייע למבוגרים אחרי גיל פרישה להמשיך לעבוד לצד זכאותם לקצבה וכן לתקצב תוכנית לאומית למאבק בבדידות וקידום תעסוקת מבוגרים ביותר מ־100 מיליון שקל.

11. גאולה אבן־סער - עיתונאית ומגישה בתאגיד השידור הישראלי

גאולה אבן סער  (צילום: פלאש 90)גאולה אבן סער (צילום: פלאש 90)

אבן־סער נחשבת לפורצת דרך בתחום התקשורת ולאחת הנשים המשפיעות בתחום. העיתונאית ואשת הרדיו והטלוויזיה, שהחלה את דרכה בגלי צה"ל, קיבלה לידיה בגיל 25 בלבד את הנחיית "מבט", בימים שבהם רוממה הייתה עוד רשות שידור גברית ושמרנית. מינויה לתפקיד נחשב כבר אז חתרני ופורץ דרך.

בשל חילוקי דעות היא לא נשארה בתפקיד זמן רב, אך נותרה עיתונאית ומגישה מובילה ברשות השידור. בהמשך חזרה להגשה המרכזית, כשהגישה את מהדורת החדשות המרכזית בערוץ עד פרישתה בדצמבר 2018, וגם את תוכנית האקטואליה היומית “ערב ערב".

במשך כל הקריירה שלה זכתה סער לשבחים על הגשה מקצועית ונטולת פניות ושימשה כדוגמה וכמי שסוללת את דרכן של נשים רבות בתחום התקשורת בחדשות הפריים טיים.

כשבעלה גדעון סער חזר לשורות הליכוד, הודיעה אבן סער על פרישה מהגשת המהדורה בתאגיד והמשיכה להגיש את תוכנית הרדיו השבועית. לאחר מכן חזרה להגיש תוכנית לצד ירון לונדון ואת התוכנית “ערב ערב". בתקופת הבחירות שהתה אבן סער בחל"ת מרצון.

10. אורית פרקש הכהן - שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אורית פרקש הכהן  (צילום: ינאי יחיאל)אורית פרקש הכהן (צילום: ינאי יחיאל)

פרקש־הכהן, בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הארוורד, כיהנה בעבר כשרת התיירות וכשרה לנושאים אסטרטגיים. לפני כניסתה לפוליטיקה שימשה כיו"ר רשות החשמל ובמסגרת תפקידה קידמה את התחרות בייצור חשמל בישראל. בתקופתה אף החלו לפעול יצרניות כוח פרטיות בשיעורים משמעותיים. היא הייתה בין הראשונים שעודדו תעשיית חשמל ירוקה מאנרגיה סולארית.

החל מ־2016 הייתה פרקש־הכהן עמיתה ב־Harvard Electricity Policy Group בבוסטון. ב־2017 הצטרפה למשרד עורכי הדין גולדפרב־זליגמן כראש מחלקת אנרגיה, רגולציה ותשתיות. ב־2019 היא הצטרפה למפלגת חוסן לישראל והתברגה תחילה במקום ה־15 ברשימת כחול לבן, ובבחירות האחרונות הוצבה במקום החמישי.

במסגרת תפקידה כשרת החדשנות פועלת פרקש־הכהן להגדלת מספר עובדי ההייטק במשק באמצעות שילובם בתחום של אנשים ממגזרים שונים, וכמו כן היא פועלת יחד עם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון להנגשת מקצועות מדעי המחשב, הפיזיקה והמתמטיקה לילדי גן, תלמידי בתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים במטרה לעודד למידת מקצועות ההייטק בקרב גילאים צעירים ואוכלוסיות מגוונות. עוד קידמה קרן לעידוד שילוב בין אקדמיה לחברות סטארט־אפ.

9. תמר זנדברג - השרה להגנת הסביבה

תמר זנדברג (צילום: חיים צח לע''מ)תמר זנדברג (צילום: חיים צח לע''מ)

אחת הסוגיות הבוערות בשנים האחרונות, העולות לכותרות בעולם כולו, החלו להעסיק לאחרונה גם את הפרלמנט הישראלי: האקלים ותחום איכות הסביבה. אפשר לומר שתמר זנדברג, שעסקה מאז ומעולם בפעילות למען הסביבה, נכנסה לתפקיד המתאים עבורה ביותר, וזה שכיוונה לו עוד בטרם נכנסה מרצ לקואליציה.

זנדברג שמה לה למטרה להניח בראש סדר העדיפויות הפרלמנטרי את ענייני איכות הסביבה, לטענתה מדובר בבעיה לא פחות חשובה מענייני פוליטיקה מקומיים, ולתחושתה, על מדינת ישראל להתאים את היערכותה והתמודדותה עם משבר האקלים ולמקם אותן במקום דומה ביחס לזה של מדינות אחרות במערב.

ברוח זו הציגה זנדברג תוכנית יישום לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים, תוכנית 100 הצעדים, בתקצוב של כ־5.15 מיליארד שקל, שכוללת היערכות מקיפה לאסונות אקלים, מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות ובתחבורה נקייה וחינוך לחדשנות אקלימית בישראל. היא פעלה לעצירת ההסכם להגדלת שינוע הנפט של חברת קצא"א באמצעות ההכרזה על מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, קידמה החלטת ממשלה משותפת למעבר לכלכלה דלת פחמן וגיבשה תוכנית אקלים סביבתי לחברה הערבית בהיקף של 550 מיליון שקל, שמדגישה את הצורך בטיפול בבעיית הפסולת ובחינוך סביבתי.

לאחרונה טענה השרה זנדברג כי תתנגד ליוזמה להקים תחנות כוח חדשות, ובמקביל תדרוש בדיוני התקציב הבא לשלש את תקציב המדינה לטיפול במשבר האקלים.

8. קארין אלהרר - שרת האנרגיה

קארין אלהרר (צילום: ראובן קסטרו)קארין אלהרר (צילום: ראובן קסטרו)

אלהרר, עורכת דין במקצועה, היא האישה הראשונה העומדת בראש משרד האנרגיה. בעבר היא שימשה כמנהלת מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר־אילן וכיו"ר הוועדה לביקורת המדינה. בנוסף כיהנה אלהרר כשרת משאבי המים עד לפירוק המשרד והשבת סמכויותיו אל משרד האנרגיה.

בתקופת כהונתה פעלה השרה אלהרר לקידום המעבר לאנרגיות מתחדשות. מאז כניסתה לתפקיד החלה לאמץ אג'נדה ירוקה במשרד האנרגיה, ובין היתר הביאה לאישור הממשלה שורת החלטות במטרה להסיר חסמים העומדים בפני יזמים בתחום. עוד נאבקה השרה אלהרר על הגדלת התמיכה בחברות סטארט־אפ ישראליות, וקידמה חתימה על אמנות בינלאומיות ליצירת משק אנרגיה דל פחמן.

עקב העלייה העתידית במחירי החשמל התעקשה השרה אלהרר על כך שכל העלאה במחיר במסגרת מס הפחמן תלווה בסיוע של 200 מיליון שקל בשנה עבור אוכלוסיות מוחלשות. אחרי סערת גל ההתייקרויות ולאחר שאסם חזרה בה מכוונתה להעלות מחירים, אמרה אלהרר כי היא פועלת בכל מיני מישורים להורדת מחירי החשמל והמים, ולכל הפחות למנוע את ההתייקרות הצפויה. “צריך להבין שמחירי הפחם בעולם עלו ב־100%", אמרה. “אצלנו העלייה הייתה יחסית מתונה. ישראל לצערי עדיין מייצרת 20% מהחשמל מפחם - השינוי לא יקרה ביום אחד".

מאז נכנסה לתפקידה חתמה על הסכמים בינלאומיים חשובים בתחום האנרגיה, בהם הסכם מכירת המים לירדן, שבמסגרתו הכפילה ישראל את כמות המים שהיא מוכרת לממלכה השכנה. חרף ניסיונותיה, אלהרר כשלה בניסיון למנות את אמי פלמור לתפקיד יו"ר חברת החשמל, מאחר שזו לא משתייכת לנבחרת הדירקטורים.

אלהרר היא השרה הראשונה בישראל המתניידת בכיסא גלגלים, ושמה עלה השנה לכותרות בארץ ובעולם לאחר שכניסתה לוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו נמנעה בשל בעיית נגישות באולם הנואמים. התקרית גררה כותרות רבות, ואלהרר זכתה להתנצלות מפורשת מראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון.

7. אסתר חיות - נשיאת בית המשפט העליון

אסתר חיות  (צילום: הדס פרוש)אסתר חיות (צילום: הדס פרוש)

השופטת חיות נולדה בשנת 1953 במעברת שביב, כיום שכונת יד התשעה בהרצליה, בת ליהודה ויהודית, זוג ניצולי שואה. חיות שירתה בלהקת פיקוד המרכז בצה"ל ואהבתה הגדולה לשירה ניכרת עד היום, גם בשילוב קטעים ממנה בפסקי דינה מפעם לפעם. היא עסקה כ־12 שנים בעריכת דין ומונתה בשנת 1990 לכהן כשופטת בבית משפט השלום. היא עלתה בסולם הדרגות ובשנת 2003 מונתה לעליון. בשנת 2017 נבחרה לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה לכהן כנשיאת בית המשפט העליון.

חיות מגיעה מתחום המשפט האזרחי וחתומה על שורה של פסקי דין חשובים, בהם זה הקובע כי חלה על הבנקים אחריות מוגברת כלפי לקוחותיהם מתוקף מעמדם ה"מעין ציבורי". פסק דין חשוב נוסף הוא ההכרה בעסקת מקרקעין שלא נעשתה בכתב, שם כתבה: “עמידה דווקנית על דרישת הכתב עלולה לעורר קשיים לא מבוטלים במקרים מיוחדים ויוצאי דופן".

בחודש מרץ 2021 בלמה את השימוש באיכוני השב"כ למעקב אחר חולי קורונה. בהמשך מתחה ביקורת על סגירת נתב"ג ללא התרעה וזניחת אלפי ישראלים בחו"ל ללא יכולת לשוב ארצה. זמן קצר לאחר מכן פסקה כי ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו מחויב להימנע מכל עיסוק במערכת המשפט בשל כתב האישום נגדו.

חיות ידועה בגישה אקטיביסטית בכל הקשור להתערבות בית המשפט בהחלטות הכנסת והממשלה, ולא פעם הדבר הביא להתנגשויות בין הרשויות. אחד השיאים היה כשיו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין לא קיים פסק דין של בג"ץ כשעיכב את בחירת יו"ר הכנסת הבא במרץ 2020. “צו מצפוני לא מאפשר לי לקיים את פסק דינם" אמר - והתפטר מתפקידו.

חיות הייתה שותפה לפסילת חוקים או סעיפים, אך מעולם לא החליטה בדעת מיעוט על ביטול חוק. עם המקרים הידועים נמנים חוק המסתננים - שנפסל כמה פעמים - והחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון. חיות הגבילה פעמים רבות הריסת בתים של מחבלים, וכתבה בהתייחס לכך כי “שימוש באמצעי חמור זה של הריסת בתים, הפוגע לעתים גם בבני משפחה לא מעורבים, צריך שייעשה במשורה, בהקפדה יתרה ובאופן מידתי".

חיות קיבלה החלטות אמיצות נוספות כשהובילה את ההרכב המורחב שביטל את פסק דין “הבוגדת", וקבעה כי גרושה זכאית למחצית הזכויות בדירה המשותפת לזוג גם אם בגדה בבעלה. הרכב בראשותה קבע ביולי האחרון כי יש לאפשר פונדקאות בישראל לזוגות בני אותו מין, ובהובלתה הכיר בג"ץ בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים.

לאחרונה נקלעה לעימות פומבי ומתוקשר עם ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), שתקף אותה בנאומו במליאת הכנסת ואמר: “במקום לכתוב קשקושי שטויות שאת עצמך לא מבינה, תכתבי ‘מר אמסלם, אני לא סובלת אותך, לא סובלת את האמסלמים ולא את המכלופים'". בתגובה שיגרה השופטת מכתב לחבר הכנסת, שבו תהתה “מניין כל הרעל והשנאה שמביאים אותך לומר דברים קשים כל כך על אנשים שאתה בכלל לא מכיר" והוסיפה כי “במעברה שבה גדלתי היו הרבה אמסלמים וביטנים".

6. אורנה ברביבאי - שרת הכלכלה והתעשייה

אורנה ברביבאי  (צילום: יוסי זליגר)אורנה ברביבאי (צילום: יוסי זליגר)

ברביבאי כיהנה כראש אגף כוח אדם בדרגת אלוף ובכך הפכה לקצינה הראשונה בתולדות צה"ל שנשאה את דרגת האלוף במינוי קבע. כמו כן כיהנה ברביבאי כאישה הראשונה ששימשה כיו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת.

בשנת 2019, אחרי פעילות ענפה במגזר הציבורי, שבמסגרתה שימשה כיו"ר מגבית התרומות של קרן ויצו בישראל, מנכ"לית הקרן התאגידית־פילנתרופית למיזמים לאומיים ויו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל, הצטרפה ברביבאי לרשימת יש עתיד לקראת הבחירות לכנסת ה־21 ושובצה במקום הרביעי. לאחר החיבור עם חוסן לישראל ותל"ם לרשימת כחול לבן, היא שובצה במקום העשירי והפכה לחברת כנסת בפעם הראשונה בכנסת ה־21. ביוני 2021, עם השבעת ממשלת ישראל ה־36, מונתה ברביבאי לתפקיד שרת הכלכלה והתעשייה ופרשה מהכנסת במסגרת “החוק הנורווגי".

עם כניסתה לתפקיד דרשה השרה ברביבאי איחוד עם זרוע העבודה וטיפול בנושא התעסוקה תחת משרד הכלכלה, כפי שהיה עד שנת 2015. זרוע העבודה הייתה בשנים האחרונות תחת משרד הרווחה, לבקשתו של השר דאז חיים כץ.

האתגרים של ברביבאי רבים וכוללים טיפול ביוקר המחיה דרך ייבוא וייצוא, פיתוח התעשייה בחברה הערבית והתמודדות עם מחסור בעובדים מיומנים בתעשיית הלואו־טק הישראלית. לאחרונה מינתה את עו"ד מיכל כהן לממונה על ראשות התחרות במקומה של מיכל הלפרין, שסיימה את תפקידה. אחד האתגרים הנוספים העומדים בפניה הוא הגדלת שיעור הנשים בתעשייה, ואולי זו הסיבה שמינויו של רון מלכא למנכ"ל משרדה היווה אכזבה, לנוכח הציפייה שדווקא היא תמנה מנכ"לית לתפקיד בכיר זה.

5. ד"ר יפעת שאשא ביטון - שרת החינוך

יפעת שאשא ביטון  (צילום: מפלגת תקווה חדשה)יפעת שאשא ביטון (צילום: מפלגת תקווה חדשה)

ההזדמנות הגדולה הגיעה לפתחה של ד"ר שאשא ביטון בעיצומו של משבר הקורונה. בחודש יולי 2020, עוד כששימשה כחברת כנסת מטעם סיעת הליכוד וכיהנה כיו"ר ועדת הקורונה, עמדה על כך שיתקיים דיון ענייני בכל הנוגע להחלטות הממשלה ועל המגבלות שהוטלו על הציבור הישראלי. במבט לאחור, זו הייתה ההחלטה המשמעותית בקריירה של שאשא ביטון עד עתה.

מי שהוביל את ההגבלות היה ראש הממשלה וראש המפלגה בנימין נתניהו. כתוצאה מכך הופעלו על שאשא ביטון לחצים מכיוונים שונים, אך היא לא משה מעמדותיה בנושא הקורונה, שחוזרות לרדוף את מעמדה גם בממשלה הנוכחית, שבה היא מכהנת כשרת החינוך.

פרשת התפטרות/פיטורי מנכ"ל משרד החינוך יגאל סלוביק העלתה חשש שלכאורה ישנה נאמנות מחד למדיניות הממשלה בנושא חיסוני הילדים, אך יישום קו אחר בשטח. ויכוח ציבורי נוסף עלה בנושא מדיניות בידודי הילדים בעיצומו של הגל החמישי, אז הובילה שרת החינוך את מדיניות הכיתה הירוקה במטרה למנוע בידוד המוני של ילדים ממערכת החינוך, וזכתה לביקורת על כך.

בבחירות האחרונות לכנסת התמודדה שאשא ביטון במפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, והוצבה במקום השני ברשימה. המפלגה זכתה ב־6 מנדטים בלבד, אך במבנה הפוליטי שנוצר היה ברור כי מספר 2 ברשימת המפלגה עתידה לקבל תיק בכיר. כאשת חינוך וכדוקטור לחינוך בהשכלתה, לא היה ראוי משאשא ביטון לתפקיד.

בזמן הקצר יחסית שבה היא מכהנת כפוליטיקאית הוכיחה שאשא ביטון כי היא יודעת לסלול דרך ולחולל שינויים, ואחד מהם הוא חוק התקנת המצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות היום שקידמה. בתפקידה היא לא מהססת להביע את דעותיה, גם אם ברור לה שתהיה במיעוט. כך למשל, התנגדה לחסן תלמידים מפני קורונה בבתי הספר.

לא רק הקורונה עמדה על הפרק מאז נכנסה לתפקידה. בנובמבר 2021 פרסם משרד החינוך, ביוזמת השרה, תוכנית למיגור האלימות בבתי ספר. בנוסף, ובדומה לקודמה במשרד יואב גלנט, החליטה שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך. נשיא האקדמיה הלאומית למדעים דוד הראל, חמישה מנשיאיה בעבר וכן נשיאים של שבע אוניברסיטאות מחו על החלטת השרה, אך היא לא חזרה בה.

קשה לסמן מי הם תומכיה ומי מתנגדיה, אך בדבר אחד אין ספק: מדובר בשרה חזקה ודומיננטית, הממשיכה לעורר הזדהות והתנגדות כמעט במידה שווה בכל צעד שהיא בוחרת לעשות.

4. מרב מיכאלי - שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ויו"ר מפלגת העבודה

מרב מיכאלי  (צילום: רון קדמי)מרב מיכאלי (צילום: רון קדמי)

לפני קצת יותר משנה אחזה מפלגת העבודה ב־3 מנדטים בקושי, וספק גדול מאוד הוטל בנוגע להמשך קיומה. עמיר פרץ ואיציק שמולי החליטו להצטרף לקואליציה, בעוד מיכאלי, חברת המפלגה, העדיפה להישאר באופוזיציה כשחבריה למפלגה מכהנים כשרים בממשלה. ההחלטה הזו השתלמה לה בפריימריז, ובראשותה הצליחה מפלגת העבודה לזנק ל־7 מנדטים בבחירות האחרונות.

מיכאלי הצליחה להקים מפלגת שלטון בעלת אג'נדה ברורה. היא לא נבהלה מהביקורות הציבוריות והתקשורתיות והצליחה להניח את היסודות החדשים של הסיעה בעזרת רוב גדול שתמך בפלורליזם דתי ומגדרי ובשוויון לקהילה הגאה ולערביי ישראל. עם הקמת ממשלת ישראל ה־36 מונתה מיכאלי לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים והפכה לאישה השנייה שכיהנה בתפקיד אחרי קודמתה מירי רגב.

חזונה של מיכאלי הוא להביא לפתרון בעיות עומסי התנועה ושיפור התחבורה הציבורית בישראל, ולהשפיע על השיח המגדרי, נושא המזוהה עמה עוד מתחילת דרכה הפוליטית. מיכאלי מייצגת מנהיגות פמיניסטית עניינית ובגובה העיניים, לצד עמוד שדרה חזק ופעילות פרלמנטרית ענפה. במסגרת כהונתה בכנסת יזמה מיכאלי כ־300 הצעות חוק, אם כי רובן לא אושרו.

בתפקידה כשרת התחבורה הבטיחה לקדם תחבורה ציבורית בשבת, לדחות את הארכת סלילת כביש 6 עד היישוב שלומי שבצפון לטובת השקעה בתחבורה הציבורית. מיכאלי תקפה כשרה את אישור הבנייה בהתנחלויות, אף שהממשלה החליטה לא לעסוק בשלב זה בסוגיות מדיניות רגישות. בשיתוף עם שר החוץ יאיר לפיד ושר האוצר אביגדור ליברמן, החליטה מיכאלי לקדם את מתווה הכותל, שלפיו יוקצה שטח מהאתר הקדוש לתפילות שוויוניות של אנשי הזרמים הליברליים, ותנועות הרפורמים והקונסרבטיבים יהיו שותפות בניהול.

בשנה האחרונה חל שינוי נוסף בחייה של השרה מיכאלי, כשנולד לה ולבן זוגה ליאור שליין ילד בהליך פונדקאות. מהלך זה נעשה בחשאיות רבה והפתיע רבים, ואף גרר ביקורת לאחר שבעבר התבטאה מיכאלי נגד מוסד הפונדקאות וניצול נשים במצוקה הכרוך בכך. על כך הגיבה מיכאלי כי “אידיאולוגיה מתנגשת עם מורכבות החיים, וצריך להכיל את זה".

3. ד"ר שרון אלרעי פרייס - ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות

ד''ר שרון אלרעי פרייס (צילום: אוליביה פיטוסי)ד''ר שרון אלרעי פרייס (צילום: אוליביה פיטוסי)

ד"ר שרון אלרעי־פרייס היא רופאה מומחית ברפואה פנימית, במחלות זיהומיות ובבריאות הציבור. אלרעי־פרייס בוגרת בית הספר הריאלי העברי בחיפה, ואת שירותה בצה"ל עשתה בחיל הרפואה. לאחר סיום שירותה הצבאי החלה בלימודי רפואה בפקולטה לרפואה בטכניון, שאותם סיימה בהצטיינות. את התמחותה המקצועית עשתה אלרעי־פרייס במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, וגם אותה סיימה בהצטיינות. את ההתמחות ברפואה פנימית עשתה במרכז הרפואי כרמל, שם שימשה כרופאה מומחית במחלקה הפנימית. מאוחר יותר כיהנה בתפקידי ניהול בכירים במוסדות רפואיים בארצות הברית.

היא פרצה לתודעה הישראלית לפני כשנה וחצי, אז מונתה לתפקיד הבכיר במאבק בקורונה על ידי שר הבריאות דאז יולי אדלשטיין. דמותה של ראש שירותי בריאות הציבור עוררה מאז בחירתה, ויותר מפעם אחת, סערות תקשורתיות, כשנחשבה לכזו שאוחזת בקו זהיר בהתמודדות עם נגיף הקורונה, ועודדה לא פעם הטלת מגבלות - גם אם בניגוד להחלטות הממשלה. השערורייה התקשורתית האחרונה נגעה לבקשתה כביכול ממזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד להתנגד לביטול מתווה הבידודים במערכת החינוך, מהלך שעורר ביקורת רבה הן בקרב התקשורת והן בקרב מקבלי ההחלטות. אלרעי־פרייס הכחישה שפנתה בבקשה זו לבן דויד, ובן דויד הסבירה בראיון שהיא עצמה פנתה לאלרעי־פרייס על מנת לשמוע את עמדתה בנושא.

אלרעי־פרייס זכתה לא פעם להערות תוקפניות על גבול האלימות גם ברשתות החברתיות. אחד מרגעי השפל אירע בדיון בוועדת הקורונה בכנסת, אז כינה אותה אחד המשתתפים בשמות גנאי בנוכחות כולם. בתגובה למקרה, כתב בן זוגה ד"ר מאיר פרייס בטוויטר: “אפס פחדן קילל את אשתי ואת חמותי המנוחה. מקווה מאוד שמשטרת ישראל תשים את ידה עליו בהקדם... ראש הוועדה לא מצא לנכון להפסיק את הדיון, לסלק אותו ולהגן על עובד ציבור. תעודת עניות". מאז הפך ד"ר פרייס, בעל כורחו, למוקד עניין מרכזי ברשתות החברתיות, ובהזדמנויות שונות אמר דברים שלרעייתו לא התאפשר להגיד.

לצד המתקפות החריפות, ד"ר אלרעי־פרייס גם זכתה לתומכים רבים, ובשיא הסערה אף קיבלה מהם רוח גבית. בין היתר, מחברי תנועת דרור ישראל וחניכי תנועת הנוער העובד, שאף קיימו משמרת מחאה נגד המסיתים נגדה מחוץ לביתה. נוסף על כך, ההסתדרות הרפואית בישראל מימנה קמפיין של שלטי חוצות ענקיים בכל רחבי הארץ שעליהם התנוססו תמונתה והכיתוב “את לא לבד". לאחרונה אף הוגשה מטעמה תביעת דיבה על סך 250 אלף שקל בגין הכפשה ברשת ופרסום מידע כוזב על עובדת ציבור.

2. איילת שקד - שרת הפנים

איילת שקד  (צילום: ראובן קופצ'ינסקי)איילת שקד (צילום: ראובן קופצ'ינסקי)

שקד נחשבת בעיני רבים לאחת הפוליטיקאיות המעניינות בזירה הציבורית הישראלית, ודמותה הייתה ונותרה אניגמה בעיני לא מעט ישראלים. שקד ניצבת בצדה הימני של המפה הפוליטית, ויש שיגידו בקצה הימני. היא מכהנת כשרת הפנים, מתגוררת בצפון תל אביב ונבחרה לכנסת מטעם מפלגת ימינה, שרוב מצביעיה חובשי כיפות. שקד נתפסה מאז ומתמיד כמנהיגה הטבעית הבאה של מפלגות הימין, אך משדבקה בבנט וחברה אליו ואל ממשלת השינוי, הפכה לדמות מושמצת בקרב מתנגדי הממשלה.

מאז עזיבתה את לשכת נתניהו שתקה במשך שנים ארוכות השרה שקד בכל הנוגע לדעתה כלפי בני הזוג נתניהו. שתיקתה נמשכה גם אחרי תום כהונתה כשרת המשפטים בממשלת נתניהו, אז נאלצה, מתוקף הווטו שהוטל עליה ברחוב בלפור, לטוס לאירועים רשמיים בחו"ל בטיסות פרטיות ולא כנהוג, במטוס ראש הממשלה. סמוך לפקיעת המועד להרכבת ממשלתו של נתניהו, ולאחר שציין כי הוא מוכן לאפשר לבנט לכהן ראשון כראש ממשלה ברוטציה, פורסמו הקלטות בהן נשמעה אומרת: “הזוג נתניהו מתנהג כרודנים הנאחזים בשלטון".

הפאסון והאיפוק שמפגינה שקד לאורך הקריירה שלה הם בין התכונות שגורמות גם לחלק ממתנגדיה להעריך אותה. לפני כשנתיים זכתה שקד להערצה גורפת בקרב מצביעי הימין. כבר אז דיברו בין כותלי מפלגת הליכוד על כך שאילו שקד הייתה מצטרפת, היא עשויה הייתה להתחרות בכבוד בוותיקי המפלגה שממתינים לפרישתו של נתניהו. שקד בחרה בדרך אחרת והפכה ליו"ר הימין החדש. מאוחר יותר, בסיבוב הבא, היא החזירה את תפקיד הקברניט לבנט.

גם היום שקד מצליחה להצטייר כסמן הימני של ממשלת השינוי, אך ספק אם זה מה שיקנה לה אהדה בקרב חלק גדול ממצביעי ימינה, שרואים בהקמת ממשלה עם לפיד, העבודה, מרצ ורע"ם מעשה שלא ייעשה. את האהדה שלה היא עשויה להשיב, אם תצליח להעביר חוקי הגירה נוקשים - או לחלופין אם תתרום את חלקה בהפחתת הבירוקרטיה הקשורה במצוקת הדיור.

מאז פתיחת המלחמה באוקראינה נשמעו לא מעט קולות שמתחו ביקורת על שקד ועל מדיניות קליטת הפליטים מהערים המופצצות. בתגובה הכריזה השרה כי ישראל תקלוט כ־25 אלף פליטים באמצעות מתווה הכולל הענקת אשרת שהייה זמנית לכ־20 אלף מהם השוהים בישראל שלא כחוק, ותותר כניסתם של כ־5,000 פליטים נוספים.

1. גלי בהרב מיארה - היועצת המשפטית לממשלה

גלי בהרב מיארה (צילום: יונתן זינדל)גלי בהרב מיארה (צילום: יונתן זינדל)

עורכת הדין הישראלית שכיהנה בשנים 2007־2015 כפרקליטת מחוז תל אביב והמרכז בפרקליטות המדינה, היא היועצת המשפטית לממשלה הנכנסת לתפקיד לאחר סיום כהונתו של אביחי מנדלבליט. בהרב־מיארה היא האישה הראשונה ששברה את תקרת הזכוכית ונבחרה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה.

היא נולדה לשולמית ועמנואל, מלוחמי הפלמ"ח ומלחמת העצמאות. למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר ראשון ושני. בהרב־מיארה הצטרפה לפרקליטות מחוז תל אביב בשנת 1985 וכיהנה שם במגוון תפקידים במשך שלושה עשורים, תוך התמקדות בתחומי משפט אזרחי ומנהלי.

בשנת 2014 הייתה מועמדת לתפקיד מנכ"לית משרד המשפטים, אך לא נבחרה. בשבע השנים האחרונות שימשה כחברה בוועדת האיתור של נציבות שירות המדינה, חברה בוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים והוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי. כמו כן, שימשה כיושבת ראש הוועדה לבחינת כשירות מינויים בתאגידים עירוניים במשרד הפנים, יושבת ראש הוועדה הציבורית לבחינת מקצוע החקירות הפרטיות וחברה במועצת בתי הדין המנהליים.

עם פרישתה מהפרקליטות ב־2016 שימשה כיועצת במשרד עורכי הדין הפרטי דוד תדמור ושות'. בהרב־מיארה הייתה אחת מתוך שלושת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, יחד עם רועי שיינדורף ואיתי אופיר, והמועמדת המובילה בהמלצתו של שר המשפטים גדעון סער.
בחירתה לתפקיד לוותה בביקורת על הליך הבחירה. כמו כן, הושמעה ביקורת על חוסר ניסיונה בתחום הפלילי והציבורי הנחוץ לתפקיד היועמ"ש, אך תומכיה מספרים על משפטנית מוכשרת, הידועה בכישורים ניהוליים מרשימים. יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, התנגד להמלצה על מיארה. שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, וח"כ צבי האוזר תמכו בבהרב־מיארה.

עם כניסתה לתפקיד אמרה היועצת המשפטית החדשה כי “על מערכת המשפט להתאים את עצמה לחידושים הטכנולוגיים ולהפעילם רק במגבלות שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה. על אלה לא יהיו קיצורי דרך". בכך התייחסה לפרשת NSO ולמעקב לכאורה שמבצעת תוכנת פגסוס אחר אנשי ציבור רבים, חשדות שמאז התבררו כשגויים.