"אני מאוד שמחה שהגעתי לשחק כדורגל בגרמניה", מספרת שי פרל (25), שמשחקת כיום כבלמית בקבוצת S.C Sand הממוקמת במקום ה־10 מתוך 14 קבוצות בבונדסליגה 2 בגרמניה. “אני מתחברת לסגנון המהיר והטקטי של הכדורגל הגרמני. העבודה מתמקדת באיכויות של דיוק במסירות הכדור, ואני אוהבת את זה. בכלל, מאז שהגעתי לכאן השתפרתי ממש - בין שבזכות המאמן ובין שבזכות השחקניות, פשוט אי אפשר שלא להידבק במנטליות ובכך שכולן באות בגישה הכי מקצועית שיש".
את הקריירה שלה החלה פרל, במקור מפתח תקווה, בכלל בקבוצת בנים עד שאביה מצא עבורה קבוצת בנות בעיר. בהמשך היא עברה לאקדמיה לכדורגל בנות בווינגייט, שהוקמה על ידי ההתאחדות לכדורגל ו"אתנה", שם היא עברה אימונים והכשרה. בין לבין, פרל שיחקה בכמה קבוצות, כולל הפועל עירוני פתח תקווה, הפועל רעננה ומועדון כדורגל רמת השרון - הקבוצה שממנה יצאה לשחק בגרמניה. "הגעתי ל־S.C Sand בעונה שעברה, כשהיא הייתה על סף ירידת ליגה ובמקום האחרון, והצלחנו יחד להגיע למחזור האחרון כשיש לנו סיכוי להישאר“, היא מספרת. "לצערי ירדנו ליגה והרבה שחקניות עזבו. קיבלתי הצעה להישאר והחלטתי להמשיך“.
פרל עברה כמה פציעות לפני הגעתה לגרמניה, וכיום היא משמשת כסגנית קפטן בקבוצה שמתחברת מחדש בהדרגה. “בדרך כלל יש 7־8 יחידות אימונים בשבוע ובכל אימון את נותנת 100%", היא מספרת. “אין כזה דבר לעקוף קונוס או להיות עצלנית, זו הרמה הגבוהה של הכדורגל העולמי".
גרמניה נחשבת מעצמת כדורגל לא רק בכדורגל גברים, אלא גם בכדורגל נשים. למרות שבשנים האחרונות רשמה נבחרת הנשים הישגים מוצלחים פחות, היא עדיין מהנבחרות המרשימות בעולם עם הישגים שלעתים אף עולים על אלו של נבחרת הגברים. נבחרת הנשים בגרמניה מחזיקה בשמונה תוארי אליפות אירופה, כולל שש אליפויות ברצף בין השנים 1995־2013 וגם זכתה בשני גביעי עולם - ב־2003 ובטורניר הבא אחריו ב־2007. כיום, מלבד פרל שמשחקת בבונדסליגה 2, יש שלוש שחקניות ישראליות שמשחקות בבונדסליגה 1 – הליגה המקצוענית הבכירה בכדורגל הנשים הגרמני – מה שמהווה תקדים היסטורי לכדורגל הנשים בישראל.
אחת מהן היא שרון בק (28), שחקנית נבחרת ישראל אשר שיחקה בקבוצות הכדורגל של לברקוזן ופרייבורג ומשחקת כעת בקבוצת פ.צ קלן. “לפני ארבע שנים כדורגל הנשים הישראלי היה במקום פחות טוב, אבל עכשיו אני חושבת שיש שינוי ואנחנו בדרך הנכונה", היא אומרת. “ההגעה של שחקניות ישראליות לבונדסליגה היא דבר גדול. מדובר בהישג ענק שמראה שכדורגל הנשים בישראל זז לכיוון הנכון. הליגה הישראלית עוד לא חזקה מספיק, וההגעה לגרמניה משפרת את השחקניות מאחר שהרמה כאן היא מהגבוהות בכדורגל הנשים העולמי, וכולם בישראל צריכים להיות גאים בזה".
חזקות מנטלית
בק נולדה בגרמניה לאב ישראלי ואם גרמנייה. היא החלה לשחק כדורגל בגיל 3 והתבלטה. אביה, שהיה מאמן כדורגל, לקח אותה להתאמן עם קבוצת בנים ומשם היא התקדמה. במרוצת השנים הפכה בק, עוד בהיותה נערה, לשחקנית מקצוענית. כיום היא משמשת כסגנית הקפטן של נבחרת ישראל. “ישראל היא חלק גדול מהילדות שלי", היא מספרת.
“כל קיץ הייתי מגיעה לישראל. אני מאוד קשורה לארץ, וכשהגיעה ההצעה להצטרף לנבחרת לא התלבטתי יותר מדי מאחר שזו גאווה עבורי לייצג את ישראל, זו תחושה מיוחדת וחד־פעמית לייצג את המדינה. בגרמניה מתייחסים לכדורגל הנשים כאל מקצוע לכל דבר וגם דורשים מקצוענות. דואגים לנו לאוכל, שתייה, מתחם אימונים, לטיפולים כשיש פציעה, מדובר במקצוענות ברמה הגבוהה ביותר. נכון, יש מועדונים בגרמניה שבהם נשים צריכות לעבוד בעבודה נוספת כדי לגמור את החודש, אבל מי שמשחקת עבור קבוצה גדולה יכולה לחיות מזה ואפילו להרוויח יפה, אם כי בהשוואה לגברים אנחנו מרוויחות כאן הרבה פחות. בישראל הרמה המקצועית עוד לא הגיעה לרמות הגבוהות הללו".
לדבריה, היא מנסה להכווין שחקניות כמוה להגשים את החלום שלהן ולהפוך לשחקניות מובילות, ואף לשחק במדינות אחרות. “הרבה בנות צעירות שואלות איזו דרך הן צריכות לעשות כדי להגיע רחוק, ואני מסבירה להן שחשוב לאכול את הדברים הנכונים ולהתנהל באופן מקצועי", היא אומרת. “אני מקווה שבישראל ימשיכו את המגמה ויצעידו את הכדורגל הנשי קדימה, שיעניקו את אותם התנאים כמו לגברים (כפי שהוחלט לאחרונה במאבק שחקניות הכדורגל בישראל להשוואת תנאיהן, שבו הוכרע כי הן ירוויחו אותו שכר כמו גברים - נ"ש), או שלפחות יעניקו תנאים שמאפשרים לכדורגל הנשים הישראלי להתקדם. בשנים האחרונות יותר אנשים מגיעים לצפות במשחקים. גם העובדה שיותר נשים יוצאות לשחק בחו"ל מסייעת לכדורגל שלנו להתפתח. היציאה לחו"ל פותחת דלתות לשחקניות ישראליות".
גם אירנה קוזנצוב (20) מחדרה חווה עונת שיא בתפקיד בלמית בקבוצת הפאר הגרמנית טורבינה פוטסדאם, שהייתה בעבר פעמיים אלופת אירופה, שש פעמים אלופת גרמניה ושלוש פעמים החזיקה בגביע הליגה הגרמנית. “אני משחקת כדורגל מאז שאני זוכרת את עצמי ושייכת לקבוצה מסודרת כבר מגיל 10", היא מספרת.
בין היתר, לאורך השנים קוזנצוב שיחקה בקבוצות הכדורגל בנות עמק חפר, באפולון לימסול בקפריסין, במכבי כישרונות חדרה, ולאחר מכן ברמת השרון. פריצת הדרך של קוזנצוב הגיעה בעקבות היכולת הטובה שהפגינה במהלך המפגש הכפול של נבחרת ישראל מול נבחרת גרמניה בסוף שנת 2021. אז הזמינו אותה להיבחן לפוטסדאם. “כשקיבלתי את ההצעה לא ידעתי איך לעכל את זה, לפני כן הייתה לי הצעה מקבוצה בינונית באיטליה והתלבטתי, וכאן מיד אמרתי ‘כן’ כי האתגר כאן היה אדיר", היא אומרת.
“עליתי למטוס בהתרגשות גדולה. זו הייתה הפעם הראשונה שטסתי לחו"ל לבד, ועברו כמה אימונים עד שהצלחתי להראות את הרמה המבוקשת כאן. הייתי ביישנית, והשחקניות שיחקו באימונים בשיא הרצינות והאגרסיביות. חזרתי ארצה ואחרי כמה ימים הם התקשרו עם תשובה חיובית. בכיתי מהתרגשות, התגשם לי חלום. חלמתי להגיע לרמות האלה, והנה אני מגיעה לאחת הליגות הטובות בעולם עם רמות המשחק הכי גבוהות שאפשר לשאוף אליהן".
תהליך ההתאקלמות כאן היה קשה עבור קוזנצוב. “אני הילדה הקטנה בבית והגעגועים של המשפחה אליי, ושלי למשפחה, הם גדולים מאוד", היא מודה.
גם לשי פרל לא היה קל בהתחלה. “ההתאקלמות שלי לקחה כמה חודשים טובים – היו לא מעט געגועים הביתה", היא מספרת. “לפעמים לא בא לך לעשות משהו ולא תמיד יש את האנרגיה לעשות את האימון, אבל כאן אין ברירה. אני הרבה פעמים מחכה להגיע לביקור בארץ ולהיטען מחדש כי השוני בא לידי ביטוי בדברים היומיומיים. אני לומדת עכשיו גרמנית, אז אני מבינה הרבה יותר, אבל תהליך ההתאקלמות לא נגמר – זו סביבה חדשה, שפה ותרבות שונות, ואני צריכה לדאוג לעצמי כשהכל זר וחדש. מדובר בהרפתקה טובה ומלמדת, אבל היא לא פשוטה, בטח בהתחלה".
קוזנצוב, בדומה לשי פרל, משחקת בתפקיד הגנתי. העובדה שהיא מתנשאת לגובה של 1.73 מטר מסייעת לה, לצד עבודה מנטלית רציפה. “תפקיד הבלמית הוא תפקיד שאת חייבת לאהוב, יש כאן אחריות גדולה וחייבים להיות חזקים מנטלית“, היא אומרת. "אפילו כבשתי שער אחד, מקווה שיבואו עוד“.
מבחינת שכר, היא אומרת: "בוולספבורג ובאיירן מינכן השכר שונה מאשר בפוטסדאם – אין לנו קבוצת גברים שתומכת, אבל אני מקבלת את כל התנאים לחיות, כולל דירה, רכב ומשכורת חודשית. דואגים לנו כאן כך שנוכל להתמקד בכדורגל“.
מה השוני כאן לעומת הליגה הישראלית?
"מדובר בפערי רמות משמעותיים. הקצב שונה, הפיזיות, האתלטיות, הבנת המשחק והטקטיקה. אנחנו עובדות פה יותר על עוצמות וכוח, והטכניקה מאוד גבוהה. אני מרגישה שאני משתפרת מאוד, עשיתי קפיצת מדרגה משמעותית מבחינת היכולת שלי כשחקנית. אני צוברת כאן ביטחון, הרמה הטכנית והטקטית שלי משתפרת כל הזמן, האימונים כאן רציניים מאוד. כמעט אין זמן להפסקות עד שכבר אין כוח לפעמים לעמוד על הרגליים. בארץ האימונים יותר קלילים, פחות אינטנסיביים, יש יותר זמן לנוח“.
מלבד האימונים, המעטפת אשר ניתנת לשחקניות כאן - הן ברמה הלוגיסטית, והן ברמה של מתקנים זמינים - חסרה מאוד לכדורגלניות בישראל. “אנחנו מתאמנות שישה ימים בשבוע, ויש יום אחד שבו אנחנו משחקות", אומרת קוזנצוב. "בארץ יש קושי גדול להשיג מגרשי אימונים, והרבה פעמים יש שעות ספורות להתאמן, ובחלק מהזמן מתאמנים על חצי מגרש יחד עם קבוצות אחרות“.
לצד קוזנצוב משחקת גם הקשרית נועה סלימהוגיץ‘, ששיחקה בעבר בקבוצת הפאר מילאן האיטלקית. "אני רואה את הכדורגל שלנו מגיע לרמות הגבוהות ביותר, אבל מדובר בתהליך ארוך“, אומרת קוזנצוב. "ככל שיותר בנות מוכשרות יצליחו להגיע לרמות הגבוהות של הכדורגל העולמי, כך יותר בנות בישראל יאמינו שזה אפשרי ושיש להן את מי לחקות. כבר בקרוב נרגיש את ההשפעה כי יותר נשים יוצאות לשחק בחו“ל והרמה של הנבחרת תשתפר. אלו שמגיעות מחו“ל ומשחקות ברמות הגבוהות מסייעות לשחקניות הצעירות בארץ. אנחנו משחקות ברמות הגבוהות ביותר, ומפה החלומות רק גדלים. באופן אישי הייתי רוצה להגיע לקבוצות המובילות והטובות בעולם. זה יכול להיות וולפסבורג ובאיירן מינכן, ויש לי גם שאיפה להגיע לליגה האנגלית. אני רוצה להיות מועמדת לתפקיד שחקנית ההגנה הטובה בעולם".
ציפייה גדולה
כדורגל הנשים הוא ספורט שנמצא בנסיקה חדה מעלה בעולם. בשנה האחרונה הגיעו עשרות אלפי צופים למשחקי הליגה האנגלית לכדורגל נשים, למשחק ליגת האלופות, ואפילו לליגה המקסיקנית. “היית צריך לראות איך ילדות צעירות מסתכלות על השחקניות כאן", אומרת פרל. “אחרי שגרמניה סיימה במקום השני באליפות אירופה קיבלו את פניהן אלפי אנשים, והייתה ציפייה גדולה לקראת החזרה שלהן. כדורגל נשים מביא משהו אחר באווירה. אנשים באים ליהנות מהכדורגל ולעודד – המון נשים מגיעות ומביאות איתן משפחות, וגם יש כדורגל טוב ברמה מאוד גבוהה".
ועדיין נראה שבישראל הנושא עדיין לא מסוקר באופן שהיה אמור להיות. "אני לא מבינה למה לא משדרים משחק שלי ושל נועה בעוד שמשחק של שחקנים גברים כן משדרים“, אומרת קוזנצוב. "מה שונה? אנחנו משחקות בבונדסליגה, אין אף שידור וזה מקומם“.
“כדורגל הנשים בגרמניה מקבל מקום מכובד בספורט הגרמני. אומנם התנאים אינם שווים לאלה של הגברים, אבל כדורגל הנשים זוכה להרבה כבוד וחשיפה בתקשורת ובציבור הגרמני", מוסיפה בק.
“אם משרד הספורט, הקבוצות וההתאחדות יתמכו במלוא הרצינות, כדורגל הנשים שהפך ללהיט בכל העולם יוכל להתקדם גם בארץ", מוסיפה פרל. “יש פוטנציאל אדיר בכדורגל הנשים הישראלי עם ילדות מאוד מוכשרות, וצריך להכין וליישם תוכנית מקצועית ארוכת טווח שתסייע למנעד רחב של בנות ונשים, מהגילים הצעירים ועד הבוגרות. בתוך כמה שנים אנחנו יכולות להגיע לטורניר גדול. אני רואה את חומר הגלם של השחקניות שקיים בארץ. החלום של כל שחקנית בנבחרת ישראל, של כל אחת מאיתנו, הוא להגיע ולשחק בטורניר גדול ולעשות טורניר היסטורי, ואני מאחלת שזה יקרה לכולנו: לכדורגל הנשים, לנשים עצמן, ולמדינה".