"כבר לא פחדתי למות, פחדתי להיאנס. ראיתי אחרי שניצלתי נשים פשוקות רגליים כשהתחתונים מוסתים לצד וחולצה שקרועה מעל גופן, ובנים שהחדירו להם זרדים וענפים. לאונס יש קול אחד. זה תמיד נשמע כמו חוסר אונים שמתנקז לאובדן צלם אנוש. את מאבדת את מי שאת. מטריד אותי לדעת שיכולתי להיות שם ולהינמק שם בלי שאף אחד יבוא לעזור לי ולהציל אותי. אלימות מינית זה לא רק לאנוס בפועל, זו ההבנה שזה יכול לקרות בכל רגע".
"היו גם איומים מילוליים כמו 'אני אקח אותך לאישה'. מתוך תשע הבנות שעדיין בשבי אני מכירה ארבע, ולא רוצה לחשוב מה קרה להן מאז". היא פנתה לחברי הקבינט ואמרה: "תתחילו להתעורר, יש שם אנשים שלנו, וזה הדבר הכי אכזרי שעושים להם, לנו ולמדינה שלנו. אתה מורעב, מתגעגע, רוצה רק לבכות ואסור. אני ממש מבקשת שזה ייגמר כבר".
התרעות פיקוד העורף