בימים בהם הציבור הישראלי מתמודד עם הדי פרשת מאמן הכושר ושחרורו המוקדם של הפסיכולוג יובל כרמי, נחשפת שוב המציאות הכואבת של פגיעות מיניות בחברה הישראלית. מקרים אלה, שהסעירו את השיח הציבורי, מאירים באור בוהק את הפער בין חומרת הפגיעה לבין התגובה המערכתית והחברתית אליה.
בעוד התקשורת מתמקדת בפרטי המקרים הספציפיים, חשוב להרחיב את המבט אל מעבר לכותרות ולהבין את ההשלכות ארוכות הטווח של פגיעה מינית - על הנפגעים, על סביבתם ועל החברה כולה. פגיעה מינית היא תופעה חברתית מורכבת בעלת השלכות מרחיקות לכת על הנפגעים, סביבתם והחברה בכללותה. בימים בהם על עבריין מין שהודה והורשע נגזרות שנים בודדות בכלא ואז גם מגיע שחרורו המוקדם ראוי לעצור ולהבין את היקף וחומרת הפגיעה על הקורבן ועל הסביבה כולה.
הנתונים מציירים תמונה מדאיגה. בישראל, כ־60% מהפניות למרכזי הסיוע עוסקות בפגיעה מינית בקטין/ה (עד גיל 18), כ-60% מהפגיעות עד גיל 12 התרחשו בבית הפוגע או הנפגע/ת, כ-35% מכלל הפגיעות עסקו בפגיעה במשפחה ואחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים יחוו תקיפה מינית במהלך חייהם.
כ-80% מהפגיעות המיניות מבוצעות על ידי אדם מוכר לנפגע/ת - כולל בני משפחה, חברים ומכרים, מעסיקים, עמיתים, בעלי מרות וכו'. נתונים אלו מעידים על היקף ה״תופעה״ ועל עצמת השפעתה. חשוב להבין, פגיעות מיניות משפיעות על החברה בכללותה במספר רב של אופנים.
איך פגיעות מיניות משפיעות על החברה?
- השפעות כלכליות: מעבר לעלויות הישירות של טיפול רפואי ונפשי, קיימת השפעה על פריון העבודה, אובדן ימי עבודה, ופגיעה בפוטנציאל התעסוקתי ארוך הטווח של נפגעים/ות.
- השפעות חברתיות: ערעור תחושת הביטחון בקהילה, פגיעה באמון במוסדות וביחסים בין-אישיים, ויצירת אקלים של פחד ואי-שוויון.
- השפעות על מערכת הבריאות: עומס על שירותי בריאות הנפש, שירותי רווחה ומערכות המשפט.
- השלכות בין-דוריות: טראומה מינית שלא טופלה עלולה להשפיע על מודלים של הורות ויחסים במשפחה, ולעיתים להוביל להעברה בין-דורית של דפוסי פגיעה.
- השפעות פיזיולוגיות: פציעות, מחלות מין, הפרעות שינה, כאבים כרוניים ועוד.
- השפעות פסיכולוגיות: דיכאון, חרדה, פגיעה בדימוי העצמי, קשיים בוויסות רגשי, נטייה מוגברת להתנהגויות סיכון. תחושות אשמה, בושה, הסתרה, ניתוק ועוד.
הכרה בהשלכותיה הרחבות של הפגיעה מזמינה את כולנו להיות מודעים יותר. כי זיהוי מוקדם של סימני פגיעה מינית יכול להיות משמעותי בהתערבות מועילה ולמניעת החמרה בהשלכות. כדי להשפיע צריך להכיר.
סימנים לזיהוי פגיעה מינית:
- בהתמודדות של ילדים ומתבגרים עם פגיעה: ניתן להבחין במספר שינויים פתאומיים בהתנהגות, כגון נסיגה התפתחותית, התנהגות פרובוקטיבית, או התנהגות מינית לא מותאמת גיל, ירידה פתאומית בביצועים אקדמיים, הימנעות מפעילויות שפעם נהנו מהן ביטויים של ידע מיני לא מותאם גיל ותלונות סומטיות תכופות (כאבי בטן, כאבי ראש) ללא סיבה רפואית ברורה.
- בהתמודדות של מבוגרים עם פגיעה: שינויים קיצוניים בהרגלי שינה או אכילה, התבודדות חברתית והימנעות מיחסים קרובים, חרדה מוגברת, פלאשבקים, או סיוטים חוזרים, שימוש מוגבר באלכוהול או סמים, דיבור עצמי שלילי ותחושת ערך עצמי נמוכה, קשיי ריכוז והחלטיות מצומצמת, ניתוק רגשי (dissociation) או תגובות "הקפאה" במצבים מסוימים, פגיעה עצמית ועוד.
פגיעות מיניות מתקיימות ויכולות להתעצם במקביל לשתיקה חברתית ואם אנחנו מבינים עד כמה היא פוגעת, מערערת ומשפיעה על כולנו, כדאי שניישר מבט גם על ההיבטים של האחריות החברתית בהתמודדות עם התופעה ונשאף לשינויים רחבים בנדון.
איך ניתן לעזור?
- יצירת שיח פתוח וכן: קידום שיח ציבורי שמאפשר דיבור על פגיעות מיניות ללא סטיגמה.
- חינוך למניעה: תכניות חינוכיות לילדים, נוער ומבוגרים בנושא גבולות, הסכמה, ומניעת פגיעות.
- הכשרת אנשי מקצוע: רופאים, מורים, יועצים, ואנשי אכיפת החוק ימשיכו לקבל הכשרה מתאימה לזיהוי, תגובה והפניה מתאימה במקרים של פגיעה מינית.
- מערכות תמיכה נגישות: זמינות של שירותי תמיכה, קווי חירום, ומרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעים.
- רפורמות במערכת המשפט: יצירת סביבה תומכת עבור נפגעים/ות בהליכים משפטיים, והבטחת אכיפה יעילה כנגד פוגעים.
המאבק בפגיעות מיניות דורש מעטפת רחבה המשלבת חקיקה, חינוך, ותמיכה ולכל אחד ואחת יכולה להיות היכולת להשפיע. אם אתם נפגעתם, אל תישארו לבד. בואו לשתף, לקבל כתף תומכת, מידע במידה וניתן. אנחנו כאן בשבילכם.
אין בנאמר להוות תחליף לטיפול וייעוץ מקצועי. הכותבת היא לונה בן דיין, עובדת סוציאלית MSW, סמנכ"לית מקצועית, עמותת סה"ר – סיוע והקשבה ברשת.