בעמותת "אל סם" מזהירים ממה שהגדירו כ"תופעה ששוטפת את בתי הספר בישראל מתחת לרדאר של ההורים": גז קצפות, חומר תמים למראה שמיועד בכלל לשימוש קולינרי, הפך בשנים האחרונות ללהיט מסוכן בקרב בני נוער.
"נפגשתי עם מנהלת בית ספר במרכז הארץ", מספר אסף כנען, מנכ"ל עמותת 'אל סם'. "יצאנו לסיבוב קצר בחצר, ובתוך דקות מצאנו שלושה מכלים ריקים. היא הביטה בי ואמרה 'אין לי מושג מה זה בכלל'. וזה בדיוק מה שמפחיד. שהילדים יודעים, והמבוגרים לא".
גז הקצפות, או בשמו המדעי חנקן דו-חמצני (N₂O), נמכר במכלים קטנים או גדולים מאוד, וניתן להשגה בקלות ובזול. ממכולת שכונתית ועד לאתרים באינטרנט. בני הנוער מזרימים את הגז לבלון ושואפים אותו. ההשפעה מיידית: תחושת אופוריה, צחוק בלתי נשלט וערפול חושים. אך מאחורי כמה שניות של "כיף" מסתתרת סכנה אמיתית. הגז מונע מהמוח לקבל חמצן, עלול לגרום לנזק עצבי קבוע, לאובדן הכרה, ובמקרים קיצוניים גם למוות.
לדברי כנען, כמעט כל ילד שלישי בישראל כבר נחשף לגז קצפות, והגילאים רק יורדים. "אנחנו רואים ילדים בני 12 ו-13 שמתנסים בו, בלי להבין שהם חונקים את עצמם מבפנים", הוא מזהיר. "פעם השתמשו במכלים קטנים, היום זה כבר מכלים תעשייתיים ענקיים, שמספיקים לעשרות שאיפות. הם שואפים במסיבות, בחצרות, ואפילו בשירותים של בתי ספר. זה קורה מתחת לאף של כולנו".
מאז פרוץ המלחמה, נרשמה עלייה חדה בשימוש בקרב בני נוער. "החרדה, הבדידות וחוסר הוודאות דוחפים צעירים לחפש מפלט", אומר כנען. "הם חושבים שזה קליל ולא ממכר, וזו בדיוק המלכודת. ההתמכרויות של היום נראות אחרת. אין ריח, אין סימנים חיצוניים. בלון צבעוני אחד יכול להרוס חיים".
כיצד ניתן לזהות? כנען ממליץ להורים לשים לב לבלונים צבעוניים ריקים, למכלים מתכתיים קטנים או לשינויים בהתנהגות דוגמת בלבול, עייפות קיצונית או חוסר ריכוז. "צריך לדבר עם הילדים בגובה העיניים, בלי שיפוט. להסביר להם שהגז הזה פשוט מסוכן. הוא פוגע במוח ובמערכת העצבים, ועלול להרוג. כשילד מבין שזה אמיתי הוא מתרחק".
בעמותת "אל סם" קוראים גם למערכת החינוך להתגייס. "יש מנהלים שלא שמעו על גז קצפות עד שילד קרס בבית הספר", אומר כנען. "אסור לחכות לזה. כולם! הורים, מורים ויועצות צריכים להיות מודעים ומעורבים. מדובר במגיפה שקטה".
התרעות פיקוד העורף