"אתמול, כשהתברר שהפצ"רית לא התאבדה, ראו שהם מתלבטים אם הם עצובים שהיא לא מתה, או שמחים שהם יכולים להמשיך בפסטיבל ההסתה. ינון מגל צייץ, "אפשר להמשיך בלינץ'."
"אני לא מגן על מה שעשתה הפצ"רית, זה מעשה חמור. אני כן מגן מפה על צבא ההגנה לישראל, על לובשי מדים, על הסטנדרטים המוסריים והערכיים של המדינה הזו.
"השיח הנוכחי הוא הרבה מעבר לאלימות וגסות. מכונת הרעל היא כבר לא רק כלי תעמולה, מכונת הרעל היא סיכון קיומי על מדינת ישראל. השיח הזה מסכן את הבטחון שלנו, מסכן את הדמוקרטיה שלנו, מסכן את עצם הרעיון של חיים משותפים.
"התשובה של הממשלה, היא תמיד, "אבל גם בצד השני מדברים ככה". אני רוצה להגיד להם מפה: אתם הממשלה. לממשלה יש אחריות. היא לא אזרח שיושב בבית ומצייץ, היא לא מישהו שצורח באולפנים והיא לא מפגין שעומד עם שלט. הממשלה לא אחראית רק לעצמה, אלא לכל אזרחי המדינה. אלה שמסכימים איתה, ואלה שלא.
"ממשלה לא יכולה לדבר רק אל ה"בייס" שלה. היא לא יכולה להיות זו שמפלגת ומשסעת את מדינת ישראל. היא לא יכולה לעודד אוליגרכים לממן הסתה אלימה. תפקידה של הממשלה להרגיע את הרוחות, לאחד את העם, להוריד את הלהבות.
"הממשלה הנוכחית לא עושה את זה. זה מסוכן כי זה מגיע מלמעלה. כשאזרחים עושים את זה, זה נורא. כשהממשלה עושה את זה, זה מפרק את המדינה מבפנים.
"חברה דמוקרטית היא חברה שבה מותר להתווכח. אחדות היא לא מצב שבו כולם אומרים אותו דבר. אבל יש עובדה שהממשלה החמיצה. אחרי שלוש שנים של קרע בעם, אחרי שנתיים של מלחמה נוראה, אזרחי ישראל עייפים ממריבות.
"החברה הישראלית רוצה לרפא את הפצעים, לתקן במקום להרוס, לבנות במקום להחריב. היא מרגישה שהמדינה מתפרקת. היא רוצה ממשלה שלא חוזרת כל הזמן למקומות הכי גרועים שלנו, אלא ממשלה שתיקח אותנו לדרך חדשה וטובה יותר. הממשלה הנוכחית פשוט לא מסוגלת לעשות את זה. יצריה חזקים ממנה. זה יחכה לממשלה הבאה. לא ירחק היום".