לאולפן שישי הגיע דדי שמחי שרצה לברך ויצא מקלל כשניסה לתמוך בגיא פלג כשאמר שאסור לרדוף עיתונאים וקבע ובצדק שזה קו אדום, אך מיד הוסיף שגם "אסור לרדוף נבחרי ציבור". לכאורה אמירה מאחדת, בפועל טשטוש מסוכן. כי מה הוא בעצם אומר? שאסור להפגין נגד ממשלה? שאסור לבקר נבחרי ציבור? שאסור לדרוש דין וחשבון ממי שמחזיקים בכוח? באמירה אחת הוא יצר סימטריה שקרית בין הפגנות נגד מדיניות לבין אלימות אישית נגד עיתונאי.
גיא פלג, חד כמו תער, קטע אותו במהרה, "אין בדל של סימטריה". אין דמיון בין ביקורת והפגנה נגד שלטון לבין ניסיון להשתיק את מי שמסקר אותו. אין דמיון בין מפגינים מול שרים מתוך רצון להשפיע על מדיניות לבין עימותים אלימים מול אדם פרטי שעושה את עבודתו. זו הייתה נקודה שאי אפשר היה לפספס: אם לא מציירים את הקו הזה , אין עיתונות חופשית.