אף על פי שמגזר המינרלים טרם נחקר ופותח במלואו – בשל מדיניות לקויה ומחסור בהשקעות – הפוטנציאל העצום הטמון בו מציב את המדינה בעמדה אסטרטגית יוצאת דופן עבור ארה"ב. בעידן המעבר האנרגטי, שבו וושינגטון שואפת לצמצם את תלותה בסין ובשרשראות האספקה של תעשיות האנרגיה הירוקה, הרכב החשמלי והטכנולוגיות המתקדמות, סומלילנד הופכת לשחקנית בעלת ערך גיאו־כלכלי ייחודי. עושר המינרלים שלה עשוי לשנות את עתידה הכלכלי מן היסוד ולהוביל לשגשוג ארוך טווח – אם תשכיל לשלב מחקר ופיתוח עם שמירה על יציבות פוליטית־ביטחונית. לצד הפוטנציאל הכלכלי, ארה"ב כבר מחזיקה באזור נוכחות צבאית וביטחונית משמעותית – לרבות בסיס צבאי מרכזי בג'יבוטי וכוח משימה רב־לאומי (CJTF-HOA), שפעילותו משתרעת על פני סומליה, קניה, אתיופיה, סודן ומדינות נוספות.
בתוך כך, ההכרה הישראלית מהווה עבור סומלילנד פריצת דרך היסטורית: היא מחזקת את מאבקה מול סומליה, טורקיה, מצרים ומדינות נוספות המתנגדות לעצמאותה; מאפשרת לה למנף את מיקומה האסטרטגי למשיכת השקעות זרות; ומשפרת את מעמדה מול מדינות המפרץ. מנקודת מבטה של ישראל, ההכרה איננה רק מהלך דיפלומטי – והתזמון איננו מקרי. דווקא כעת, כשהאזור רותח והמאבק הגלובלי על נתיבי השיט, האנרגיה והמשאבים הקריטיים מגיע לנקודת רתיחה, ההכרה בסומלילנד מציבה את ישראל בעמדת השפעה במוקד הזירה שבה נקבעים בימים אלה כללי המשחק הגיאו־אסטרטגיים של המאה ה־21. במילים אחרות, ישראל בחרה להיכנס למגרש שבו נקבעים הכללים – ולא להשאר על הקווים. לחצו כאן לאייטם
התרעות פיקוד העורף