בוא נדבר רגע על המקום שבו הצבא נמצא היום. אתה עושה אבחנה מעניינת לגבי הרמטכ"לים האחרונים והשפה שהם הכניסו לצבא. איפה לדעתך הצבא התחיל לאבד את הדרך?
"הכל מתחיל בסמנטיקה, והסמנטיקה היא דבר חשוב מאוד. אני אתן לך דוגמה מהרמטכ"לים האחרונים שחזיתי בהם כמפקד. היה רמטכ"ל שביקר אותי ביחידה ועמד מול הלוחמים שלי. הוא אמר להם: 'אני רוצה לארוז לכם את זה'. פתאום קלטתי שבשנה שאחרי, כל הצבא התחיל 'לארוז' דברים. מגיעים לישיבה ואומרים 'בוא אני אארוז לך את האירוע הזה'. אמרתי להם תפסיקו לארוז, מה זה לארוז? אחר כך התחלף המטכ"ל והתחילו להשתמש במילה 'לרתום'. 'אל תנהיג אותו, תרתום אותו', 'למה הוא לא רתום?'. הצבא הפסיק להיות מנהיג והפך להיות עגלות וסוסים - אנחנו רק רותמים אנשים. גדי איזנקוט, שאני מאוד מעריך כאיש אופרציה וניהול, דיבר במושגים של 'זה לא ערכי בעיניי'. מה זה לא ערכי? יש רוח צה"ל. לחצו כאן לאייטם
התרעות פיקוד העורף