זה מתחבר לתחושה הקשה מה-7 באוקטובר. כמי שהשתחרר שבועיים לפני האסון וחזר מיד למילואים בפיקוד צפון, מה הפחד הכי גדול שלך לגבי עתיד הצבא?
"הפחד שלי הוא שחבר'ה עם 'מזל' הולכים להוביל את צה"ל בשנים הקרובות, ולאו דווקא החבר'ה הכי מוכשרים. אני אתן לך דוגמה על שלומי בינדר, שהיה מפקד שלי ואני מאוד מעריך אותו. שלומי הוא הכי לא תמים שיש, הוא חדור מטרה וחשדן. אבל בתוך המלחמה הזו, נדמה שהשיח הפך להיות רק סביב 'רח"ט מבצעים' ודרגות בכירות, ואלוף פיקוד הדרום או דמויות לוחמות אחרות פתאום נעלמות בתוך שיח המטה-כללי.
יש פה רצף של כישלונות בגלל צבא שהתנוון במשך שנים, עם מפקדים שהחליטו שאיך שהם נראים והשפה שבה הם משתמשים חשובה יותר מהמשימה. אנחנו צריכים אנשים שהם 'רוטווילרים', כמו צ'יקו תמיר – אנשים 'לא נעימים' שמעצבנים, אבל כשהם לא עומדים במשימה הם מרימים דגל ואומרים 'אני לא מסוגל, תביאו לי עוד כלים'. היום קידמנו 'חמודים' ו'יפים' שלא יגידו שהמלך הוא עירום. הבעיה היא שיש אשמה ישירה ויש אשמה עקיפה. הצבא אשם ב-7 באוקטובר נקודה. אתה ראש צבא – תבצע פקודות. אל תתעסק בועדות חקירה ממלכתיות בזמן שאתה בתפקיד, תתעסק בבעיות שלך ובכישלונות שלך". לחצו כאן לאייטם