בניגוד ל"מאורעות תרפ"ט", שבהם נטבחו 133 יהודים בארבעה ימים (ממוצע של כ־30 ביום), כאן המספרים מבהילים בהרבה והמצב שונה לחלוטין. בתרפ"ט, לא הייתה לנו מדינה. לא היה לנו צבא. לא הייתה לנו עוצמה. היינו מפוזרים, חלשים, מוקפים. היינו נתונים לחסדי האויב. ב־7 באוקטובר עמדה לצידנו עוצמה אדירה. אלה שטבחו בנו, פרצו מתוך מכלאה מגודרת היטב וניצלו שאננות, מחדל מודיעיני ומדיניות תבוסתנית הרת אסון, כדי לבצע בנו טבח נורא לאורך יממה שלמה, בעוד נתניהו מנסה להבין מה קורה, מתאפר, נוסע לקריה, מצלם הודעה מבוהלת לציבור ומסתגר בבור הפיקוד. לא תצליח, ביבי. לא תמחה את הקלון. לא תמחק את הכתם. לא תברח מאחריות. לא תשנה את ההיסטוריה. לא תשכתב את הפרוטוקולים. לא תמחק מהזיכרון של כולנו מה היה כאן, מאז הבטחת להפיל את שלטון חמאס. הייתי מבקש ממך להתבייש, אבל לא רק מצפון אין לך, גם הבושה אזלה.
בין הפרוטוקולים המהונדסים, השקרים הגסים, התירוצים העלובים, הטיעונים המזויפים ותיאוריות הקונספירציה והבגידה המופרכות, יש לבנימין נתניהו טיעון נוסף: "לא קיימתי את הבטחתי להפיל את שלטון חמאס בעזה, כי לא הייתה לי לגיטימציה לפעול". זה המגוחך שבתירוצים, המופרך שבטיעונים. שפל מדרגה של ממש במאמציו של האיש למחוק ממצחו את אות הקלון שיהיה טבוע שם לנצח, אות טבח 2023. לטור המלא לחצו כאן>>>
התרעות פיקוד העורף