כשמתברר שאין לנתניהו נתיב ברור ל-61, הוא חוזר לכלי שהוכיח את עצמו בעבר: דה-לגיטימציה לשותפות עם המפלגות הערביות, ובפרט עם רע"ם. זה אינו דיון אידיאולוגי עמוק על דמות המדינה, אלא מנגנון גיוס מצביעים מהיר. הוא בונה מסגרת שבה יריב כמו נפתלי בנט מוצג כמי שיגיע לשלטון רק "בעזרת הערבים" גם אם בנט עצמו שולל זאת. המטרה אינה לשכנע את המרכז, אלא להחזיר הביתה ימין רך שנשבר מאז 7 באוקטובר - ימין שמתקשה להצביע לנתניהו, אבל גם מתקשה ללכת רחוק מדי.
נתניהו יודע שאין לו 61 אצבעות - וממחזר פיתרון ישן: דה לגיטמציה למפלגות ערביות | אנה ברסקי
אחרי שנים של המתנה - השטח המיתולוגי בתל אביב מתעורר: מאות דירות ו-3 מגדלים
סקר חדש חושף: יותר ממחצית מהישראלים מודים - חוששים להזדהות בחו"ל
"היו לו ניסים גדולים": אחיו של הפצוע בפיגוע בעוג'ה חושף פרטים חדשים
יפה בן דוד מזהירה: למערכת החינוך חסרים כ-5,000 מורים
"גם יהיה מספיק זמן לדיוטי פרי": ההפתעה הנעימה שחיכתה לטסים מנתב"ג