כשמתברר שאין לנתניהו נתיב ברור ל-61, הוא חוזר לכלי שהוכיח את עצמו בעבר: דה-לגיטימציה לשותפות עם המפלגות הערביות, ובפרט עם רע"ם. זה אינו דיון אידיאולוגי עמוק על דמות המדינה, אלא מנגנון גיוס מצביעים מהיר. הוא בונה מסגרת שבה יריב כמו נפתלי בנט מוצג כמי שיגיע לשלטון רק "בעזרת הערבים" גם אם בנט עצמו שולל זאת. המטרה אינה לשכנע את המרכז, אלא להחזיר הביתה ימין רך שנשבר מאז 7 באוקטובר - ימין שמתקשה להצביע לנתניהו, אבל גם מתקשה ללכת רחוק מדי.
נתניהו יודע שאין לו 61 אצבעות - וממחזר פיתרון ישן: דה לגיטמציה למפלגות ערביות | אנה ברסקי
צה"ל נערך לפשיטה מהים ומהאוויר - והרמטכ"ל מסביר: "להיות מוכנים להפתעה"
אסון בחופשת סקי: ישראלי נפטר באתר ואל טורנס בצרפת
המחקר שחושף את שינוי הגישה של צה"ל בעזה - והמסר הברור שהועבר לחמאס
מפגש מרגש או מבצע מודיעיני? התעלומה של הקצין במדי צה״ל בכפר הסורי
מומחה מזהיר: ישראל נערכת למלחמה עם איראן - אבל יש תרחיש גרוע יותר