בכירים רבים השתתפו בפאנל שהיווה חלק מרכזי בכנס תכנון ובניה חיפה, ביניהם בני ארביב, סגן יו"ר מטה הדיור הלאומי, שאמר: "האתגר שמעסיק אותנו בשנים האחרונות הוא חוק התכנון והבניה. זהו חוק שצריך להיכתב מחדש. הממשלה החליטה בערך 5 פעמים לכתוב את החוק מחדש, אך זה לא התקדם. הבנו שתפסת מרובה לא תפסת וצריך לעשות זאת פרקים- פרקים. עכשיו יש שני צוותים, אחד עוסק בהיטלי השבחה והשני בחלוקת הסמכויות בין ועדה מחוזית לוועדה המקומית".
"בערך מחצית מהתוכניות מתאשרות בוועדות מקומיות וחצי בוועדות מחוזיות. 2/3 מהתוכניות שנידונות במחוזיות הן של פרויקטים למגורים, וקרוב ל70% מהתוכניות האלה שמקודמות במחוזיות הן תוכניות נקודתיות, שגודלן לא עולה על 5 דונם, וחלקן המצרפי השנתי- כ2% מסך יחידות הדיור שמתאשרות בכל מוסדות התכנון בשנה. מצאנו שצריך לגשת לדברים בצורה שונה: כאשר וועדה מחוזית משרטטת עקרונות ליבה, ולאחר הטוויה כללית ועדה מקומית תפעל בהתאם לעקרונות אלה. בדומה להסדר שקיים היום לגבי ועדה עצמאית עם כוללנית אבל עם מספר שינויים שיתמודדו גם עם הקשיים שקיימים שם. מגמה מעניינת שאנו רואים לאחרונה היא שאם ב2014, אמרו לנו תנו סמכויות לוועדות מקומיות, היום המצב שונה. היום רוב מוחלט של יזמים מחליט ללכת לוועדה מחוזית. ואנחנו תקועים פה, ומנסים לתת פתרונות לדבר הזה, מתן סמכות מקבילה או פתרונות אחרים", הוסיף.
אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן, אמר כי "אנחנו מחזיקים קרוב ל1,000 יחידות דיור מושכרות ברחבי המדינה. למשל פרויקט שבנינו בקמפוס הנמל עם 135 דירות להשכרה, בתפוסה מלאה. פרויקטים לדיור מוזל או פרויקטים לדיור בר השגה הפכו למאוד מורכבים בשל עליית הריבית ותשומות הבניה. עלה רעיון לייצר תיקון לחוק הותמ"ל שיממש את החלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל בתוך פרויקטים של דיור להשכרה שיתן אפשרות למכור 40% מהדירות ליזם פרטי, שיקנה בדיסקאונט וישכיר את הדירה ל-20 שנה. התוכנית של רמ"י הייתה נהדרת, אבל מעולם לא התממשה בשל לקונה בחוק הותמ"ל. כולם הסכימו איתנו שצריך לתקן את החוק ולאפשר מכירת דירות לפרטיים כפי שהחליטה מועצת רמ"י. התיקון היה בחוק ההסדרים אך יצא ממנו, ואנו מתקדמים כעת בתהליך חקיקה רגיל. מדובר בתיקון שיסייע במימון דיור להשכרה – משקיעים פרטיים יוכלו להיות בעלים של דירה שמושכרת לטווח ארוך. זה טוב לשוכר שיש לו יציבות, וגם למשכיר. בשדה דב אנו בונים כמעט 1,000 יחידות דיור כאלו. זאת חקיקה שאנו מנסים לקדם ונדמה לי שהצלחנו לייצר קונצנזוס על הנחיצות שלה".
"פיתוח הצפון לא יקרה בלי שיתוף פעולה בין יזמים לבין מנהיגות מקומית מובילה. פיתוח פרוייקטים יזמיים מורכבים הכוללים תשתיות ציבוריות רחבות היקף יצליח רק בעבודה משותפת בין חברות יזמיות חזקות ומובילות למנהיגות מקומית אותנטית ששמה את טובת העיר במרכז. בפרוייקט אגמי בראשית בנשר נוצר שת"פ ייחודי כזה המאפשר הקמת רובע עירוני חדש המוקף בפארק הכרמל ומייצר חוויית מגורים ירוקה, איכותית ומושלמת למגורים ועסקים", הוסיף.
רותי שוורץ, יו"ר הוועדה המחוזית חיפה, אמרה: "האתגר שלנו עכשיו הוא לתכנן תוכניות טובות בצפיפויות שיש לנו. בהתחדשות עירונית הצפיפויות גבוהות, ואנחנו מתכננים לעוד 40-50 שנה, וחשוב לנו לבנות ערים טובות. לשם כך אנחנו דואגים לשטחים ציבוריים: 5-6 דונם לבתי ספר, שטחים פתוחים והחשיבות של השילוב שלו. לפעמים אנחנו מזמינים כמה יזמים להתאגד יחד כדי להוציא שטח ציבורי אסטרטגי לפועל. דבר שני הוא המגוון – בניה מרקמית, מגוונת ומעניינת. אנחנו עובדים גם על עירוב שימושים – על מנת לקרב בין אנשים לשימושים, גם מטעמי נוחות לתושבים, אבל גם מטעמי עניין, מקום שנוח ובטוח להסתובב בו בערב, ושאפשר לשלוח לילדים. בניה לגובה היא הפתרון הקל – צריך לראות האם לעיר יש יכולת נשיאה של האוכלוסיות האלו. המסר שלי הוא לדחוף התחדשות עירונית למיגון אוכלוסיות, אבל לא לוותר על תכנון טוב".
עו"ד הדר טל, שותף מנהל, ראש משותף מחלקת נדל"ן, ש. פרידמן, אברמזון ושות', אמר: "איש השנה בעיניי בתחום התכנון בשנה האחרונה הוא שר האנרגיה, אלי כהן. כושר ייצור AI הוגדר כיעד אסטרטגי לאומי למדינת ישראל שאף חתמה על הסכמים בינלאומיים שונים בנושא. חשוב מאוד שלא להישאר מאחור מול העולם, והגורמים הפועלים בתחום זה בישראל מוצאים שר ואנשי משרד ממשלתי הפועלים באופן ענייני ומקצועי לקידום התחום. פעילותם כוללת הסרת חסמים, יצירת ודאות רגולטורית, תיכלול ותיאום בין־משרדי מול רשות החשמל, מינהל התכנון וחברת החשמל. אני שומע מגורמים רבים בקהילה העסקית שמשרד האנרגיה לא רק מספק קשב לנושא, אלא מסייע בפועל לקידום תהליכים בתחום תוך מתן ביטוי להבנה מקצועית עמוקה".
דניאלה פז ארז, מייסדת ובעלים, פז כלכלה והנדסה: "המציאות הכלכלית כיום מאפשרת קידום של מעט מאוד פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה, אם בכלל. כ־10% בלבד מפרויקטי ההתחדשות מתממשים מחוץ למרכז, ובצפון מדובר בשיעור זעום של כ־1%. זאת למרות צורך לאומי מובהק – כ־200 אלף יחידות דיור הזקוקות להתחדשות, מחציתן בצפון ומחציתן בדרום – פרויקטים שלא ייצאו לדרך ללא התערבות ממשלתית. הפתרון הממשלתי הקיים מבוסס בעיקר על מענקי השלמה בהיקף של כ־100 מיליון ₪ בשנה בממוצע, המאפשרים מימוש של 2–3 פרויקטים בלבד בשנה – היקף רחוק מאוד מהצרכים האמיתיים של השוק ומהאתגר הלאומי".
"לכן מקודם כיום מודל חלופי המבוסס על קרנות מנוף, כלי פיננסי שיושם בהצלחה על ידי המדינה בשנת 2009. המודל מציע הקמת קרנות פרטיות המשלבות ערבות מדינה לצד הון מוסדי כחוב בכיר, באופן שהופך את ההשקעה המוסדית לבטוחה כמעט ללא סיכון ומאפשר מינוף משמעותי של תקציב המדינה. מנקודת מבט ממשלתית, המודל מאפשר מינוף של תקציב המדינה ביחס של 1 ל־3, מעבר ממענקים חד־פעמיים להשקעה חוזרת, ועלות תקציבית אפקטיבית של כ־15% בלבד לעומת מענקים ישירים. בנוסף, ההשקעה הנומינלית של המדינה בכל פרויקט נמוכה יותר, וההון יכול לשמש שוב לפרויקטים נוספים לאחר השלמתם", אמר.
"מנקודת מבט יזמית, הקרן מפחיתה את ההון העצמי הנדרש לכ־5% בלבד (לעומת 15–20% כיום), תוך שמירה על תשואה מלאה על ההון העצמי. כך ניתן לקדם גם פרויקטים עם רווח יזמי של 9–10% – פרויקטים שבמצב הנוכחי אינם עוברים חיתום בנקאי. עבור הגופים המוסדיים מדובר באפיק השקעה עם סיכון מינימלי ותשואה שנתית של כ־8%, ואילו מבחינת המערכת הבנקאית – ערבות המדינה מפחיתה סיכון ומאפשרת חיתום לפרויקטים שנמצאים כיום מתחת לסף הכלכלי המקובל. הקרן צפויה לאפשר התחדשות עירונית בפריפריה גם בתנאי רווחיות נמוכים, להפחית או אף לייתר את הצורך במענקים, ולייצר חיסכון פוטנציאלי של כ־40% מתקציב המענקים הממשלתי. פיילוט ראשון נבחן בדרום בשיתוף מנהלת תקומה, והמודל מותאם גם לצפון. המהלך מקודם בשיתוף עמותת מנוף להתחדשות עירונית חברתית ופז כלכלה, כחלק ממאמץ רחב לקידום מדיניות לאומית להתחדשות עירונית בפריפריה", הוסיף.
פרופ' עו"ד ניר מועלם, ראש המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון: "בישראל של היום אנחנו נמצאים בסיטואציה של שינויי חקיקה מרחיקי לכת בתחום הסמכות המקומי, המחוזי, והארצי. שינויים אלה משפיעים על הדרך בה מוסדות פועלים ומתכננים. נושא העברת הסמכויות, מירכוז וביזור, והרפורמות התכופות הללו בתכנון משפיעים גם על תכנון חיפה והצפון ומעסיקים את קהילת החוקרים בארץ מזה מספר עשורים".
התרעות פיקוד העורף