כל כך חיכיתי לעונה החדשה של "האח הגדול", והנה אנחנו כבר כמעט חודש בפנים. ההתחלה הייתה מקרטעת, כמעט מבולבלת, כאילו ההפקה מתקשה למצוא סיפור שיחזיק יותר מפרק אחד. לאט לאט משהו התחיל להתייצב: גל מול הודיה קיבל צורה, מערכות יחסים התחילו להיסדק או להתהדק, והרשת כמו תמיד, כבר נכנסה לטירוף. וגם אני, מודה, נשאבתי. אבל בתוך כל זה, יש תחושה שלא מרפה: משהו חסר. יש רגעים טובים, אפילו מצוינים, אבל הם דורשים חציבה לעומק הפרק. זו לא עונה שמגישה לך זהב על מגש כמו בעונה הקודמת, אלא כזו שאתה צריך להזיע בשבילה.
עמוד שדרה מפלסטיק: המחדל באח הגדול גרם לי לצרוח "איפה ארז איסקוב"
צה"ל יעניק צל"שים על ה-7.10 - לאחר 3 שנים: ביקורת נשמעת על הרמטכ"ל
פרס נובל לספרות לשנת 2026 הוענק למשוררת הקנדית אן קרסון
ברגע האחרון: סמוטריץ' הותיר את צה"ל שני דורות מאחורי צבאות מצרים וירדן
פרופסור מנחם אלקלעי נשלח לכלא: "רף החומרה העליון"
התוכנית לתקוף את באר שבע: השב"כ חשף - איבוד שליטה ביטחוני בדרום