כל כך חיכיתי לעונה החדשה של "האח הגדול", והנה אנחנו כבר כמעט חודש בפנים. ההתחלה הייתה מקרטעת, כמעט מבולבלת, כאילו ההפקה מתקשה למצוא סיפור שיחזיק יותר מפרק אחד. לאט לאט משהו התחיל להתייצב: גל מול הודיה קיבל צורה, מערכות יחסים התחילו להיסדק או להתהדק, והרשת כמו תמיד, כבר נכנסה לטירוף. וגם אני, מודה, נשאבתי. אבל בתוך כל זה, יש תחושה שלא מרפה: משהו חסר. יש רגעים טובים, אפילו מצוינים, אבל הם דורשים חציבה לעומק הפרק. זו לא עונה שמגישה לך זהב על מגש כמו בעונה הקודמת, אלא כזו שאתה צריך להזיע בשבילה.
עמוד שדרה מפלסטיק: המחדל באח הגדול גרם לי לצרוח "איפה ארז איסקוב"
הפגיעה הישירה בחיפה: הותרו לפרסום שמותיהם של 4 ההרוגים
טרגדיה בבולגריה: ישראלית חזרה מקברו של רב אליו נסעה לקבל ברכה - ונהרגה בתאונת דרכים
זוהו שיגורים מאיראן לעבר דרום הארץ; צה"ל השלים מטס תקיפה בטהרן ואזורים נוספים
חשש לקריסת המבנה בנפילה ישירה ברמת גן, הרס כבד במקום: "זה היה מפחיד"
עוקץ האורניום הגדול? איראן בטוחה: מבצע החילוץ האמריקאי היה הונאה מתוחכמת