כל כך חיכיתי לעונה החדשה של "האח הגדול", והנה אנחנו כבר כמעט חודש בפנים. ההתחלה הייתה מקרטעת, כמעט מבולבלת, כאילו ההפקה מתקשה למצוא סיפור שיחזיק יותר מפרק אחד. לאט לאט משהו התחיל להתייצב: גל מול הודיה קיבל צורה, מערכות יחסים התחילו להיסדק או להתהדק, והרשת כמו תמיד, כבר נכנסה לטירוף. וגם אני, מודה, נשאבתי. אבל בתוך כל זה, יש תחושה שלא מרפה: משהו חסר. יש רגעים טובים, אפילו מצוינים, אבל הם דורשים חציבה לעומק הפרק. זו לא עונה שמגישה לך זהב על מגש כמו בעונה הקודמת, אלא כזו שאתה צריך להזיע בשבילה.
עמוד שדרה מפלסטיק: המחדל באח הגדול גרם לי לצרוח "איפה ארז איסקוב"
אסון בתל אביב: ילדה בת 7 נהרגה לאחר שנפלה מקומה 4
חוליית חמאס נחשפה בחברון - הפיגוע סוכל ברגע האחרון
ישראל ועתיד העם היהודי: התחזית הדרמטית ל-100 השנים הבאות
ההישג של נועם בתן באירוויזיון - צריך להדליק נורה אדומה | יונה ברטל
ברגע של בהמיות: עוד בכירה ספגה דלי של ביוב על ראשה מממשלת נתניהו | בן כספית