עוד מעט שלוש שנים של מלחמת התשה, הארוכה בתולדות המדינה. ישראל כבר שחוקה, צה"ל במצב לא טוב, לא רק מבחינת כוח אדם, יש סימנים ניכרים של משבר, כולל הירידה החדה במשמעת, בין היתר בעידוד הפוליטי- הדיפסטייט של הממשלה, בחזרה לכשירות. קציני קבע מזהים את השינוי שחל לרעה בצבא ופורשים בכמויות גדולות. הצבא, אשר מודע היטב למגבלות הכוח ולאונס המדיני שמכריח אותו לבלף על "פירוק החיזבאללה" כשאין שום מטרה צבאית כזאת חוץ מברבור פוליטי, הוא בסוף משלם את המחיר, גם כשצריך לתת תשובות למשפחות הנפגעים וגם לציבור שרואה לנגד עיניו מציאות הפוכה להצהרות "שר הגיהנום" ורו"מ, שאף פעם לא לוקחים אחריות על הכישלונות שהולכים ומתרבים.
הציבור כבר עייף מהמלחמה חסרת התוחלת, והאמון, גם בקרב המאמינים המושבעים, מתחיל להתערער מול כל הצ׳קים בלי הכיסוי של הניצחונות המוחלטים, השמדות המוחלטות, הפירוקים של חמאס וחיזבאללה מנשק, הפלת משטר, מזרח תיכון חדש ועוד כהנה וכהנה סיפורי שקרים, שבמציאות שום דבר מזה לא קורה, ובלי רגל מדינית לא רק שהמלחמות חוזרות, אלה הרבה יותר מהר מפעם.
התרעות פיקוד העורף