לאורך כל המסמך הם מנסים לשכנע את נסראללה להצטרף להתקפתם עלינו, כשמסגד אל־אקצא הוא המנוף שעליו תולים את הטיעון כולו. הם מסבירים לו שחובה להשתמש במה שקורה בירושלים ובאל־אקצא כדי לאחד את כל "האומות" נגד ישראל. הכוונה היא, כמובן, לגשר על הפערים והתהומות שבין השיעים לסונים, המצרים לפלסטינים, הלבנונים לסורים והארגונים השונים לבין עצמם, לשכוח את כל המחלוקות והיריבויות בעולם הערבי והמוסלמי, להתאחד סביב ה"פשעים" שישראל מבצעת במסגד ולהסתער עליה ביחד, בבת אחת. הכל מתחיל ונגמר באל־אקצא, הקונצנזוס האולי יחיד בעולם הערבי נגד ישראל.
אל מול הפירוט הזה, בולטת עובדה מדהימה נוספת. אין במסמך הזה כמעט אף מילה על המהומות הפנימיות בישראל, ההפיכה המשטרית, המחאה נגדה, ההפגנות. אף מילה על איומי הטייסים המתנדבים להשהות את התנדבותם. סיפור המעשה הפיקטיבי שמכונת הרעל מנסה לבנות, שלפיו "הסרבנות" גרמה לחמאס להתנפל על ישראל דווקא בעיתוי הזה, לא היה ולא נברא.
התרעות פיקוד העורף