יש משהו עצוב במיוחד בלראות איך אדם שהיה אמור לייצג אחריות, ממלכתיות וכאב אמיתי, הופך בהדרגה לעוד פוליטיקאי קטן שמדקלם מסרים לפי הצורך. דדי שמחי, אב שכול שאיבד את בנו גיא ז"ל במלחמה, היה במשך חודשים דמות שרבים נמנעו מלבקר בחריפות מתוך כבוד לכאב האישי שלו. גם אני. בכל פעם ששמעתי אותו באולפן שישי זורק עוד אמירה מנותקת, עוד ניתוח שטחי, עוד סיסמה ריקה מתוכן, עצרתי את עצמי. אמרתי שאולי זה לא הזמן. שאולי לא נכון לתקוף אדם שנושא על גבו כאב כל כך גדול.
המחיר של שריון בכנסת: טקס ההשפלה הפומבי של דדי שמחי | מיקי לוין
צה"ל נערך לפשיטה מהים ומהאוויר - והרמטכ"ל מסביר: "להיות מוכנים להפתעה"
אסון בחופשת סקי: ישראלי נפטר באתר ואל טורנס בצרפת
המחקר שחושף את שינוי הגישה של צה"ל בעזה - והמסר הברור שהועבר לחמאס
מפגש מרגש או מבצע מודיעיני? התעלומה של הקצין במדי צה״ל בכפר הסורי
מומחה מזהיר: ישראל נערכת למלחמה עם איראן - אבל יש תרחיש גרוע יותר