השינוי שחל בידע על מחלת האיידס ובטיפול באנשים החיים עם HIV מאז שנות ה-80 ועד היום הוא שינוי של 180 מעלות. מנגיף מדבק שנחשב בימים ההם למגפה מסוכנת וגורם למחלה קטלנית ולתמותה בקנה מידה משמעותי, כיום מדובר בנגיף שאפשר לחיות לצדו ככל האדם ובבריאות איתנה, נגיף אשר בטיפול נכון אפילו אינו ניתן להעברה.

את "הקוקטייל" המורכב שכלל לפעמים 16-18 כדורים ביום שנדרשו המטופלים ליטול במשך השנים, מחליף היום טיפול פשוט וקל מאוד לנטילה, לרוב כדור אחד ביום, הכולל שלוש תרופות, שמאפשר למטופלים החיים עם HIV לחיות באיכות חיים טובה ובמינימום התעסקות בנגיף עצמו. זו בדיוק הסיבה שהמושג "נשא HIV" הולך ונעלם מן העולם ובמקומו אני משתמשים במונח "חי עם HIV". 

אך מה באשר למגפה הנוכחית אשר פוקדת אותנו בתקופה זו? נגיף הקורונה מעמיד קבוצות רבות באוכלוסייה בסיכון יתר. אם כן, כיצד הקורונה, אם בכלל, משפיעה על החיים עם HIV והאם אוכלוסיית זו בכלל חשופה יותר לנגיף? התשובה היא כן ולא. מצד אחד HIV אינו מהווה סיכון יתר להדבקות בנגיף הקורונה או לסיבוכיו. מצד שני, אצל רבים HIV היווה גורם מאיץ להתפתחות של מחלות רקע, כגון סוכרת ולחץ דם לא מאוזן. הסיבות לכך הן משתנות ונובעות משילוב של החיים בצל הנגיף והתרופות השונות שניתנו בעבר וניתנות אף כיום. 

כאשר מטופל חי עם HIV ונדרש ליטול במשך שנים ארוכות מספר רב של תרופות מדי יום, הדבר משפיע על מערכות שונות בגוף וההשפעה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי בבעיות שונות ולהעלות את הסיכון למחלות לב איסכמיות, מחלות כלי דם, מחלות מטבוליות שונות וכיוצא בזה. מחלות אלה הן בהחלט גורם סיכון בתקופה זו, סיכון שבמקרה של הדבקות בנגיף הקורונה עלול להתבטא בסיבוכים קשים ובסיכון גבוה יותר למחלה קשה. 

ועל כן, הקפדה על הטיפול ומעקב אחר המדדים השונים של מחלות הרקע, אשר חשובה מאוד לחיים עם HIV גם בימי השגרה, חשובה ביתר שאת בזמן של מגפה כמו מגפת הקורונה. מחד, על המטופלים לדאוג לבריאותם לצד ה-HIV ולוודא שהסוכרת, לחץ הדם והמדדים השונים מאוזנים, ומאידך, על המטופלים להקפיד על נטילה קבועה של תרופות ה-HIV שלהם על מנת להישאר במצב בו הווירוס אינו מדיד בדמם. 

בדיקת קורונה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
בדיקת קורונה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

עם השנים, ככל שהטיפול הלך והתקדם, העומס הטיפולי הלך וירד וכיום ישנן תרופות חדשות ויעילות המסייעות לחיים עם HIV להגיע לרמות תקינות של תאי CD4 טובות. תאים אלה הם חלק מתאי הדם הלבנים הנלחמים בזיהומים שונים בגוף. טיפולים אלה מאפשרים להגיע למצב הנקרא undetectable, ובמצב זה מצב הם אף אינם מדבקים כלל.

לא זו בלבד, אם במשך השנים האחרונות הטיפולים ב-HIV כללו שלוש תרופות שאותן נדרשו המטופלים ליטול מדי יום אשר יכלו להוביל לעומס טיפולי, מחקרים חדשים הראו כי משלב תרופתי של שתי תרופות בלבד יעיל כמו מתן של שלוש תרופות. המגמה החשובה הזו בעצם יוצאת מנקודת הנחה שעדיף למטופל ליטול, אם ניתן, כמה שפחות תרופות על מנת להגיע לתוצאה דומה. בעקבות הממצאים הללו, ובנוסף למשלבים הקיימים המכילים שלוש תרופות בכדור אחד, ישנה היום  אפשרות לטיפול המכיל שתי תרופות בלבד בכדור אחד.

עם התקדמות הטיפולים, עבר הדגש בשנים האחרונות לשמירה על איכות חיים טובה יותר. דומה הדבר לטיפול במחלות כרוניות כשהדגש הוא על שמירה על בריאות כללית. התפקיד של רופאי המשפחה בתקופה הזו הפך ללא פחות חשוב מזה של הרופאים למחלות זיהומיות בכל הקשור לאיזון מחלות הרקע ומניעתן ודורש שיתוף פעולה מיטבי בין הרופאים, אם במעקב נכון יותר או במניעה של תחלואה נוספת על ידי חיסונים ובדיקות סקר. דוגמה רלוונטית לתקופה זו הנה חיסונים לשפעת ודלקת ריאות לקראת החורף. גם לשמירה על אורח חיים בריא משמעות רבה, אם זה בתזונה נכונה, פעילות גופנית וכיוצא בזה.

הקפדה על אורח חיים בריא, מעקב נכון, מניעה וטיפול במחלות הרקע וטיפול אפקטיבי ל-HIV, כל אלו מאפשרים למטופלים החיים עמו הזדמנות טובה יותר ליהנות מאיכות חיים טובה ולהאריך שנים ככל האדם.

הכותב הנו מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים "מאונט סיני", ניו יורק, רופא שותף במרפאת גן מאיר ויועץ מחלות זיהומיות של מחוז תל אביב בקופת חולים כללית