מחקר ראשון מסוגו: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל אביב-יפו עקבו באמצעות שעונים חכמים ואפליקציה ייעודית אחרי 169 נבדקים לפני ובמהלך הסגר השני (ספטמבר-אוקטובר 2020). השעונים החכמים והאפליקציה הייעודית סיפקו לחוקרים מדי יום נתונים מדויקים המעידים על איכות החיים של הנבדקים כגון מצב הרוח, מתח, משך ואיכות השינה, קצב לב במנוחה, מפגשים עם אנשים אחרים ופעילות גופנית.

אכיפת הגבלות סגר קורונה בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

המחקר נערך על ידי צוות מומחים מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב בהובלת ד"ר ארז שמואלי, ד"ר דן ימין, שי עובד ומירב מופז, ובשיתוף ד"ר ענת לן ופרופ' חיים עינת מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו ופרופ' נגה קרונפלד שור מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. המחקר טרם עבר ביקורת עמיתים, והוא פורסם כ-Preprint ב-Research Square.
 
מנתוני המחקר עולה, כי במהלך ימי הסגר, כלל הנבדקים ישנו יותר (מ-06:01 שעות שינה לפני הסגר ל-06:08 במהלכו), נפגשו פחות פנים אל פנים עם אנשים אחרים (מ-11.5 מפגשים יומיים לפני הסגר ל-7.8 במהלכו), ביצעו פחות פעילות גופנית (מ-30 דקות לפני הסגר ל-27 במהלכו), צעדו פחות (מ-8,453 צעדים ביום לפני הסגר ל-7,710 במהלכו), היו פחות מאושרים (בסקאלה של מינוס 2 עד 2, מ-0.87 לפני הסגר ל-0.76 במהלכו) וקצב הלב שלהם במנוחה ירד (מ-62.6 פעימות לדקה לפני הסגר ל-62.1 במהלכו).
 
כאמור, בקרב הצעירים, נרשמה ירידה חדה במספר הצעדים היומי - מ-9,500 צעדים לפני הסגר ל-8,200 צעדים בלבד במהלך הסגר. לשם השוואה, בקרב גילאי 60 ומעלה, ממוצע הצעדים היומי ירד במהלך הסגר מ-7,500 צעדים ביום ל-7,200 צעדים.
 
בנוסף, הצעירים שהם לרוב 'טיפוסי בוקר', שקמים כל בוקר מוקדם לעבודה או להכין את הילדים לגנים ולבתי הספר, ישנו בכל לילה בממוצע 20 דקות יותר. מדובר בעלייה מ-7:05 שעות שינה לפני הסגר - ל-7:24 במהלכו. לעומתם, נתוני המבוגרים, מצביעים על עלייה של 10 דקות בממוצע מ-6:48 שעות שינה לפני הסגר ל-6:58 במהלכו.

שוטרים אוכפים את הסגר בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)שוטרים אוכפים את הסגר בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)

 
הסגר הביא גם לפגיעה קשה במצב רוחם של הצעירים, שכן בסקאלה של מינוס 2 עד 2, נתוני הצעירים הצביעו על ירידה מ-0.89 לפני הסגר ל-0.72 במהלך הסגר. לעומתם, בעוד שנתוני המבוגרים דיווחו על ירידה קלה בלבד מ-0.85 לפני הסגר ל-0.8 במהלכו. כמו כן, מניתוח הנתונים בפילוח מגדרי עולה כי בעוד שבקרב הגברים רמת הלחץ ירדה – ממינוס 0.79 לפני הסגר למינוס 0.88 במהלכו, בקרב הנשים, המדדים העידו על התגברות תחושת הלחץ: ממינוס 0.62 למינוס 0.52.  לתופעה זו מספר הסברים אפשריים.

החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים לכך - החל בזה שעל פי נתוני משרד הכלכלה, יותר נשים איבדו את מקום עבודתם (פוטרו או הוצאו לחל"ת) לעומת גברים. בנוסף, על פי רוב, הנשים הן אלו שאחראיות על הטיפול בילדים שנשארים בבית ואינם הולכים למסגרות החינוך.
 
יתרה מכך, הסגר היה "אפקטיבי" יותר במניעת מפגשים פנים אל פנים בקרב נשים. שעה שמספר מפגשים אלו ירד אצל גברים מ-11 מפגשים ביום לפני הסגר ל-9 במהלכו, הנשים דיווחו על ירידה תלולה מ-12 מפגשים יומיים בממוצע ל-7 מפגשים בלבד. כאמור, פגישות פנים אל פנים, ואפילו פגישות מקריות עם שכן בחדר המדרגות או עם נהג תחבורה ציבורית, ידועות בהקשר של שיפור מצב הרוח ובהפחתת דיכאון וחרדה.

אנשים עם מסכה בזמן קורונה בירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: מארק ישראל סלם)אנשים עם מסכה בזמן קורונה בירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: מארק ישראל סלם)

 
ד"ר שמואלי ציין כי "הנשים בסגר היו מבודדות ולחוצות יותר מהגברים, ובכלל רווחתן ובריאותן הנפשית נפגעו משמעותית יותר מזו של הגברים. משבר הקורונה הפנה משאבים רבים לשלומם ולרווחתם של המבוגרים, ובצדק – שכן הם חשופים יותר מהצעירים לסיבוכים הבריאותיים של המחלה עצמה". הוא הדגיש: "אבל המחקר שלנו מראה שיש לתת דגש גם לבריאותם הנפשית של הצעירים – ששילמו מחירים כבדים יותר על צעדים כמו ריחוק חברתי וסגר".