כיוון שהשיר הוקלט ישירות לתקליט, כשנגמר המקום בצד התקליט הפסיקה ירקוני את הביצוע בפתאומיות. כיוון שהיא מימנה בעצמה את הקלטת השיר, ירקוני הייתה זו שליוותה את עצמה בפסנתר.
על אף שבימי מלחמת העצמאות השיר פרסם את הזמרת (ששמה היה עדיין יפה גוסטין), הוא נאסר לשידור בשנות ה-50 לאחר שהתברר כי מלחינו הרומני נחשב לתומך בנאצים. רק בשנות ה-60 חזרו לשדר בארץ את "עיניים ירוקות".
וכך היה, החיילים למדו את השיר ושרו אותו. אחר כך שמעתי באלחוט שהדרך לירושלים נפרצה". כשחזרו החיילים מהמבצע הם כתבו על המשוריינים "יפה, האמיני יום יבוא". באותו רגע דבק בירקוני הכינוי שממנו ניסתה להתחמק כל חייה: "זמרת המלחמות".
שני להיטים גדולים שירקוני ביצעה במסגרת הלהקה, ומאוחר יותר בקריירת הסולו שלה, היו "אל נא תאמר לי שלום" ו"שחרחורת", שעסקו ברומנטיקה על רקע המלחמה וביחסים בין לוחמים לאהובותיהם.
אחד מהמנוני מלחמת העצמאות נולד מתוך אחת הזירות הקשות ביותר של המלחמה. עד אותם ימים הייתה ירושלים תלויה לחלוטין באספקה חיצונית, שהגיעה בעיקר מאזור תל אביב.
עם פרוץ המלחמה פעלו הכוחות הערביים באזור לחסימת עורק האספקה לירושלים, כשנקודת החנק המרכזית הייתה במעבר שער הגיא, או בשמו הערבי "באב אל-וואד". בדרך זו התנהלו קרבות עזים מאוד, ושיירות אספקה רבות נפגעו.
רק בשנת 1950 הקליטה לוביץ', שהרבתה להופיע בחו"ל, את השירים באולפן הקלטות בארגנטינה. ירקוני הקליטה את "חביבי" ב-1952 ועשתה אותו להיט מדינה. השיר כל כך הצליח, שבשנות ה-70 הוא היה הבסיס לשמה של להקת "הכל עובר חביבי".
כהן הוסיף כי "הקלטתי דמו של השיר, והוזמנתי לפגישה במשרדי ‘הד ארצי'. התלהבתי כי הנחתי שהמנהל מעוניין להפיץ את השיר, אלא שאז הוא אמר שיפה ירקוני ביקרה במשרד, שמעה את הדמו והחליטה להקליט אותו. התאכזבתי, אבל הסכמתי בתנאי אחד: שעל אותו תקליט יפה תקליט שיר חדש נוסף שלי, בשם ‘הסבתא בנגב'. המנהל אמר שאם יפה תסכים, הוא לא יתנגד לכך. הלכתי לביתה של יפה, הצעתי לה את השיר, והיא אמרה שאהבה אותו עוד יותר מאשר את ‘עגלה עם סוסה'. ככה היא הקליטה את שני השירים שהפכו ללהיטים".
להיטי ילדים נוספים של ירקוני מאותה תקופה היו "דובון יומבו" ו"בובה, בובה בובתי".
"אבא שלי נפטר מדום לב כשהייתי בת 17", מספרת אליגון-רוז. "יום אחד הלכתי ברחוב, ומילות השיר עלו לי לראש. פחדתי שהן יברחו, אז התאמצתי כל הדרך הביתה לאחוז בהן, וכשהגעתי הביתה רשמתי אותן. כשהשיר התפרסם, אנשים אמרו לי שאני מסכנה, שזה שיר על אבא שלי, ותמיד הכחשתי ואמרתי שזה על ילד שאבא שלו מביא לו הכל. רק כעבור שנים הבנתי שהשיר היה הדרך שלי להתמודד עם האובדן הקשה של אבא בגיל כל כך צעיר".
"לא רחוק ממני שיחק ילד קטן בחול ומשך את תשומת ליבי", סיפר אסף בעבר בריאיון ל"מעריב". "פתאום הילד שמע את קריאת אמו, רץ ונעלם. מיד הוצאתי פנקס ועט, שתמיד אצלי בהיכון, ורשמתי: ‘כשהיינו ילדים/ שיחקנו בחולות על שפת המים הגדולים/ איבדנו דלי של פח וכף של פח/ עימם צנחה, נשרה דמעת ילדות/ של ילד מתייפח".
התרעות פיקוד העורף