כשחושבים על חופשת הקיץ, עולות תמונות פסטורליות: בגדי ים, מים, אבטיח, גלידה, שמש. חופשת הקיץ היא הזדמנות טובה לחוות, להיות יצירתיים ולהתנסות בלמידה בלתי פורמלית. וכמילות השיר “החופש הגדול" של נעמי שמר:
עיקר הסובלים מהעלייה במשקל הם אלה שמלכתחילה נמצאים בעודף משקל. הילדים במשקל התקין לעומתם, עולים פחות במשקל או שכלל אינם עולים. הילדים הרזים מאבדים ממשקלם, וגם לאלה יש להקדיש תשומת לב.
עלייה בהכנסה האנרגטית: אין שגרה, והארוחות אינן מסודרות כפי שהיו. ארוחת הבוקר מתאחרת, אם בכלל. הילדים מתעוררים, לרוב, לבית ללא נוכחות הורים, שנמצאים בעבודה, מתעצלים לדאוג לארוחות מסודרות ומתפתים למזון זמין ומהיר. מאחר שהארוחות אינן תמיד משביעות, הן מתפרשות על פני היום והשעות הקטנות של הלילה. המקרר נפתח פעמים רבות. הילדים שבעודף משקל אוכלים עוד יותר, ואלו שאוכל אינו מעסיק אותם בשגרה, לרוב שוכחים לאכול.
עלייה בצריכת מזון אולטרה־מעובד: מזון אולטרה־מעובד הוא מזון תעשייתי, הכולל מרכיבים שמוצו מתוך מזון וכן תוספים היוצרים צבע, מרקם וטעמים תעשייתיים ומתוחכמים, כמו נקניקים, נקניקיות, מאפים מתוקים או מלוחים. מזונות אלו הם לרוב טעימים יותר, בגלל תוספי הטעם ומשפריו או רמות סוכר ו/או נתרן גבוהות במיוחד, וכך יוצא שיש רצון לצרוך מהם יותר.
הם גם לרוב זמינים ונוחים לאכילה וניתן לאכול אותם בכל מקום וזמן. לעתים אף אין צורך בחימום. בחיפוש אחר מענה זמין לילדים, לעתים קל ונוח יותר להורים לקנות מזונות מוכנים. הילדים מזמינים אוכל ממסעדות, בנוסף לארוחות במסעדות ובבילויים שכוללים מזון מהיר שתכיפותם בחופשה גדלה.
אכילה רגשית: רעב רגשי הוא רעב שאינו ביטוי לרעב פיזי אלא מענה לרגש. הרגשות השכיחים שגורמים לאכילת יתר הם כעס, חרדה, בדידות וגם שעמום. בקצב החיים המהיר של ימינו ובעומס הרב, נדמה כי כל אחד מייחל קצת לשעמום - פנטזיה שקשה להגשים. עם זאת, את הילדים בחופשה לעתים מלווה תחושת ריקנות, בדידות ושעמום.
זמן רב מדי בשיטוט ברשתות החברתיות לא תמיד מיטיב עם הילדים. מה שמוביל אותם למטבח לחפש אוכל כזה או אחר. ברעב רגשי יש תשוקה לאוכל מתוק, מלוח, שומני, “מהיר" או גם וגם. התחושה היא שיש לאכול גלידה או פיצה, ושום דבר אחר לא ישביע.
לחופשת הקיץ חלק גדול ומשמעותי בתהליך הגדילה. חודשיים של חופשה לעומת עשרה חודשי לימודים, שגם בהם סופי שבוע, חופשות ארוכות וארוכות פחות. אם נכפיל חודשיים אלה ב־12, כמספר שנות הלימוד (בלי להתייחס לתקופת הגן), נגיע ל־24 חודשי חופשה בתקופת בית הספר, שהם שווי ערך לשנתיים שלמות. כך שאי אפשר להתעלם מההשלכות המצטברות.
במהלך הקורונה חווינו שינוי פתאומי באורחות החיים. גם עבור הילדים זו הייתה תקופה שהובילה לשעות ארוכות של זמן עם עצמי, שיטוטים ברשתות החברתיות שלעתים מלווה במסרים בעייתיים על דימוי גוף, דיאטות וספורט. למדנו ששינויים אלה יכולים להיות טריגר למצב נפשי ירוד כמו חרדות, הפרעות אכילה ועוד.
הורים לילדים קטנים (גן ובית ספר יסודי) הם הקובעים את סדר היום. הם המחליטים מה, מתי, איפה הילדים אוכלים. עבור בני הנוער חשוב להקפיד שיהיה אוכל טעים ומזין בהישג יד: במקרר, במקפיא או במזווה. כך, למשל, קלחי תירס, מגוון צבעוני של פירות וירקות חתוכים וחומרי גלם כמו ביצים לחביתות ותפוחי אדמה שמהם קל להכין ארוחה מהירה במיוחד על ידי ילדים ונוער שיכולים ואוהבים לבשל.
בלי קשר למקום הבילוי - בחוף הים, בבריכה, בקניון או בטיול - הקדישו זמן לארוחה ושימו לב לארוחות במהלך היום. בשעות העבודה חשוב להיות בקשר עם הילדים וגם עם המתבגרים. לברר אם אכלו, מה אכלו, מה ירצו שנקנה הביתה: אילו פירות, אילו תבשילים להכין, חשוב לזכור שבני הנוער אף הם זקוקים להכוונה ולעזרה שלנו.
התרעות פיקוד העורף