פתחו יומנים ורשמו לפניכם: ב־12 במרץ יצוין לראשונה בארץ ובעולם יום צמצום בזבוז המזון (Food Waste Day), שיזם ארגון The Natural Step ישראל, במטרה להעלות את המודעות לבזבוז המזון ולצמצומו, כחלק מאתגר עולמי.

אם נסכם את שנת 2019 עוד לפני שהחלה, נראה כי העולם שלנו יפה מאי פעם - האוכל, הבגדים, הבתים, החופשות ואפילו שיעורי הבית של הילדים. החיים שלנו פוטוגניים ואסתטיים, והס מלהזכיר את שגרת המציאות היומיומית האפרורית שלא מתועדת באינסטגרם. בשל כך, כמו בעולם האופנה והעיצוב, גם עולם האוכל שלנו נדרש להגיע לרף גבוה של אסתטיקה ויופי. והכוונה היא לא רק למנות נחשקות במסעדות ולקינוחים מעוצבים, אלא גם לפירות ולירקות שלנו, שנדמה שהם מחויבים להיות לא פחות ממושכים.




צילום: ענת פייזר

אולי תופתעו, אבל אידיאל היופי גם משחק תפקיד בסופר ובשוק. יש הרבה פירות וירקות מזינים וטובים, שרק בגלל המראה הלא סימטרי שלהם ומאחר שהם לא “עוברים מסך" אין להם דורש - למשל עגבנייה עם גיבנת, גזר עם רגליים, חציל בהריון, גמבה ענקית או מלפפון גמדי. מה שמפתיע עוד יותר אלו הכמויות האדירות שהחקלאים והבסטיונרים בשוק משליכים, משמידים ולא מספקים לקונים רק כי הם יודעים מראש שאין ביקוש לתוצרת כזאת. מדוע אנחנו לא מוכנים לרכוש אותה? התשובה, בקצרה, היא כי אנחנו חיים בעולם אינסטגרמי שבו מצלמים כל דבר בר אכילה, ובתוך כך מאדירים את אידיאל היופי. אם נפרוט זאת, נגלה כי דעות קדומות, חשיבה שגויה וחוסר מודעות רב מביאים אותנו להתעלם מירקות ומפירות נהדרים אלו ולהחרימם. העולם כבר נערך לתופעה, שמכונה בפשטות “בזבוז מזון".

כדי להסביר את חומרת המצב, נציין שכ־40% מהתוצרת החקלאית המגודלת בישראל נזרקת. לפעמים היא נשארת על האדמה ולעתים היא מסיימת בפח, אולם כך או כך היא לא מגיעה אל דוכני הפירות והירקות בשווקים, אל הירקנים או אל רשתות השיווק הגדולות. הפירות והירקות שאינם עומדים באידיאל היופי שיצרנו, זה אינו תואם את דרכו של הטבע - שלתוצריו יש גדלים, צורות וצבעים שונים - מושלכים או מושמדים, אף שטעמם וערכיהם התזונתיים איכותיים וטובים. בכל פעם שאנחנו בוחרים לקנות רק את התוצרת היפה ביותר, מבלי להתייחס לאיכות אלא רק למראה החיצוני, אנחנו הופכים לחלק מהבעיה. אנחנו מזיקים לחקלאים, פוגעים בצרכנים ותורמים למחסור של אוכלוסיות חלשות. זה אכן מלחיץ, אך יש ארגון שנלחם בתופעה. בעמותה החברתית TNS

(The Natural Step) ישראל מזהים לאן מועדות פני העולם ורואים בבזבוז מזון סוגיה שחייבת להיפתר.




מיכל ביטרמן, צילום: שחר תמיר

TNS ישראל פועלת להטמעת קיימות אסטרטגית בחברה הישראלית משנת 2012, והיא חלק מהרשת העולמית The Natural Step, שכבר פעילה קרוב לשלושה עשורים. הארגון הישראלי מרכז את מאמציו בשנתיים האחרונות כדי למגר את הבזבוז המשווע של מזון איכותי וטוב וכדי ליידע את קהל הצרכנים ולפקוח את עיניו. לדברי מיכל ביטרמן, מנכ"לית וממייסדי The Natural Step ישראל, “אנחנו צורכים היום המון עם העיניים ומתעדים הכל ברשתות החברתיות. הרבה פעמים היופי חשוב לנו יותר מאשר הטעם. כמו עולם האופנה שהרגיל אותנו לאסתטיקה אחידה, לכך שכולן נראות אותו דבר כי הבגדים והדוגמניות מצייתים לסטנדרט קבוע, כך גם מתייחסים לאוכל. הפירות והירקות צריכים להיות בגודל מסוים, ולא רואים תפוחים שהם קטנים או גדולים מדי. נוסף לכך, התרגלנו גם לצבע אחיד. הכל צריך להיות בוהק מאוד־מאוד ורווי צבע. כל מה שלא עומד באחידות הזאת של הצבע, הצורה והגודל, מושלך לפח".

בואו נדבר במספרים

השלכה של תוצרת חריגה ויפה פחות היא רק מרכיב אחד במגפת בזבוז המזון העולמית והרחבה, ואנחנו בקושי מודעים אליה. “בזבוז מזון הוכרז כאחד הגורמים המובילים לשינויי האקלים בעולם", ביטרמן מיידעת. לפי TNS, ישראל מדורגת במקום השני בבזבוז מזון בין מדינות ה־OECD ומייצרת מדי שנה 2.3 מיליון טונות של פסולת מזון - כשליש מהייצור המקומי. 50% מהמזון שנזרק ראוי למאכל ומגיע לאשפה לא משום שפג תוקפו או משום שאינו מזין או לא בריא למאכל, אלא כתוצאה מדפוסי התנהגות, חוסר מודעות, הרגלי קנייה לקויים ועוד. ביטרמן מוסיפה: "חצי עד שליש מהתוצרת החקלאית מושלכת לפח, והצרכן הישראלי עיוור ולא מודע לכך". כמונו, גם יתר העולם מבזבז אוכל, והכמות היא בלתי נתפסת: כ־4.3 מיליון טונות של מזון מושלכות ברחבי העולם בכל יום, והעלות נאמדת ב־900 מיליארד דולר בשנה. האו"ם זיהה את הבעיה, ובשנת 2015 קבע יעד חדש: הפחתת בזבוז מזון ב־50% לנפש והפחתת אובדן המזון לאורך שרשרת הייצור והאספקה עד לשנת 2030.




צילום: kreativagentur-LAUTHALS

סלט בררני

אומנם הירקות והפירות לא נועדו לדוגמנות, ובכל זאת, אנשים רבים מעדיפים לא לרכוש אותם. בטעם אין הבדל, גם לא ברכיבים התזונתיים. הירקות והפירות עם הגיבנת, הגודל המיניאטורי, הצבע הדהוי והבליטות הלא מחמיאות דומים באיכותם לאחיהם היפים. “שקר החן והבל היופי", אמר שלמה המלך, וצדק. בשורה התחתונה - כל מה שאינו אחיד, דינו להיזרק.

TNS יזם אירוע שנתי – “מסה" שמו - שאליו הוזמנו 150 אורחים לסעודת גורמה. בתום הארוחה שיתפו המארגנים את הסועדים בכך ש־95% מהמצרכים הם חומרי גלם שיועדו להיזרק לפח. רוב האנשים הגיבו בגועל לשמע המידע, אף על פי שרגע לפני כן הם התענגו על המזון הטעים.

החקלאים מודעים לדרישת היופי, ולכן מלכתחילה לא קוטפים זנים שנראים שונה ונאים פחות, אלא דואגים להנדס גידולים מהסוג “היפה". דוגמה לכך היא שיש כ־500 זני תפוחים, בעוד הצרכנים מכירים 5־6 סוגים לכל היותר.




צילום: kreativagentur-LAUTHALS

במטרה לעודד עשייה, כאמור, לראשונה יחברו ארגונים רבים בארץ ובעולם ליום אחד כדי להעלות את המודעות לסוגיית הבזבוז העצום וכדי לצמב"ז (לצמצם בזבוז מזון) במגזר האזרחי והפרטי. במקרה של פירות וירקות, ההמלצה ב־TNS לכל אחד מאיתנו היא לאמץ פרי או ירק מיוחדים בפעם הבאה שאנחנו נתקלים בהם בדוכנים. “לנו, כצרכנים, יש שליטה גדולה מאוד על מעגל ההשלכה הזה. אנחנו לא רוכשים מראש את התוצרת הזאת מאחר שאנו לא מודעים לערך של המזון - כמה כסף, משאבים וזמן נדרשו כדי לגדל אותו. אני מאמינה שאם היינו מבינים את המחיר האישי והקולקטיבי - לא היה נגרם בזבוז כה רב. בעולם, לדוגמה, רשתות שיווק החלו למכור את התוצרת המיוחדת והאסתטית פחות במחירים זולים ונוכחו שהיא נהפכה למבוקשת. בארה"ב, בננות הן פרי מבוקש מאוד, ועדיין המון מהן מושלכות לאשפה. לשם כך הוקם שם מיזם שהופך אותן לחטיפים ולעוגות", מסבירה ביטרמן.

כמוהם, גם אנחנו יכולים לחשוב באופן יצירתי ולהיות צרכנים נבונים. הבחירה שלנו יכולה לעשות את ההבדל ולצמצם את בזבוז המזון בישראל. לכן בפעם הבאה שאתם נתקלים בגמבה שלא שפר עליה מזלה, חשבו כיצד אתם יכולים להציל אותה מלהגיע לפח.


רוצים לצמב"ז? היכנסו לאתר המעבדה לצמצום בזבוז מזון: lovefoodnotwaste.co.il