פורים הוא חג צבעוני, שמח ומבדח, וזו הזדמנות להתייחס לצבעוניות של המזון בצלחת או של המזון שאוכלים ללא צלחת. גם עבור אלו המנסים בכל ימות השנה להימנע ממזונות המכילים צבעי מאכל מלאכותיים, בפורים המשימה מסובכת יותר. במשלוחי מנות ארוזים ומוכנים מראש וגם באלה שמרכיבים לבד יש ממתקים שחלקם בעלי צבעים עזים בגלל שימוש בצבעים מלאכותיים.

חטיפים וממתקים רבים הם אולטרה־מעובדים. משרד הבריאות הגדיר מזונות אולטרה־מעובדים ככאלה הכוללים מרכיבים שקשה לאתר במטבח הביתי, כמו מיצוי רכיבי מזון, וכן תוספים תעשייתיים ומתוחכמים (היוצרים או משפרים את הצבע, המרקם והטעם).

מזונות אולטרה־מעובדים משפיעים על הרגלי הצריכה ותחושת השובע הטבעית, הם בדרך כלל ארוזים, מוכנים לאכילה מיידית בכל מקום ובכל זמן, או לאחר הכנה מינימלית (הוספת מים רותחים, חימום במיקרוגל וכדומה). מחקרים מצביעים על קשר בין צריכה גבוהה של מזון אולטרה־מעובד להשמנה ולתחלואה מוגברת. 

מאחר שפורים הוא חג אהוב ושמח, נתמקד ב"צבעי המאכל" האיכותיים של הטבע. עושר הצבעים שמזון גולמי מציע לנו מצוי בפירות וירקות. לאלה יש “איפור טבעי" בזכות פיטוכימיקלים, המקנים להם את צבעם ומיטיבים עם הבריאות.

המילה “פיטוכימיקלים" נשמעת כמו שם של חומרים מזיקים או רעילים, אך ההפך הוא הנכון. אלו הם נוגדי חמצון, המגינים על התאים בגוף מפני חומרים מזיקים חיצוניים (קרינת שמש, זיהום אוויר) וחומרים מזיקים הנוצרים בגוף, בנוסף הם מאיטים את הזדקנות התאים. מקורם של הפיטוכימיקלים הוא בעולם הצומח בלבד, ועד היום זוהו אלפי פיטוכימיקלים שונים.

המוטו של תזונה נכונה הוא גיוון, על מנת להגיע למירב הרכיבים התזונתיים החיוניים לגוף. על אף העובדה שפיטוכימיקלים רבים זוהו, עדיין לא ברור כמה מהם טרם זוהו, ומה המשמעות הבריאותית המלאה של צריכתם. יחד עם זאת, אם להיות מעשיים, קל יותר ללמוד לצרוך מבחר גדול של פירות וירקות על פי הצבעים השונים שלהם. התמקדות בספירת צבעים קלה יותר מספירה של קלוריות ותורמת לא רק למשקל תקין אלא גם לבריאות בכלל.

את הצבעים מקובל לחלק לחמישה עיקריים: ירוק, אדום, סגול, כתום־צהוב ולבן, בהתאם ליתרונות תזונתיים בולטים.
הירוקים: מלפפון, חסה, תרד, קישוא, במיה, עשבי תיבול (נענע, פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום, רוזמרין), אגס, ענבים, קיווי. האחראים לצבע: כלורופיל ולוטאין. צמחים ירוקים כהים מכילים יותר כלורופיל ולוטאין. אלה תורמים לשמירה על בריאות העיניים, על הלב וכלי הדם. ירקות ירוקים הם מקור מצוין לוויטמין K, חומצה פולית (ויטמין 9B), אשלגן.

חומצה פולית חיונית בהריון למניעת פגמים במערכת העצבים של העובר, וויטמין K חיוני במניעה של היווצרות קריש הדם. דיאטות עשירות באשלגן קשורות להפחתת לחץ הדם, וקיים קשר הפוך בין ירקות מצליבים (ברוקולי, כרוב, כרוב ניצנים, לפת) לסרטן, בעיקר סרטן המעי הגס ושלפוחית ​​השתן.

האדומים: עגבנייה, פלפל אדום, אבטיח, תפוח, תות שדה. האחראי לצבע: ליקופן. הליקופן הוא נוגד חמצון, המגן על התאים מפני פעילותם המזיקה של “רדיקלים חופשיים" שנוצרים בגוף במהלך פעולות יומיומיות וחשיפה לזיהומים מהאוויר. ולכל כלל יש יוצא מן הכלל. כאמור, רצוי להעדיף מזון כמה שפחות מעובד, אך עגבנייה מבושלת מכילה יותר ליקופן. לאחר חימום הליקופן זמין יותר לגוף. עם זאת, חשוב לוודא שאין תוספת סוכר במוצרי עגבניות כמו קופסאות שימורים.

הכתומים־הצהובים: גזר, בטטה, דלעת, שעועית צהובה, אפרסמון, מנגו, משמש, מלון, שסק. האחראי לצבע: בטא קרוטן ממשפחת הקרוטנואידים. בטא קרוטן הוא המקור העיקרי לוויטמין A, החיוני לראייה, בעל תכונות אנטי־דלקתיות ותומך במערכת החיסון וההגנה על העור. בטא קרוטן בחלק מהפירות והירקות הכתומים עשוי להשפיע גם על צמצום הסיכויים לסרטן הוושט, הקיבה והריאות.

הסגולים: סלק, חציל, צנונית, כרוב סגול, בצל סגול, חסה סגולה, פטל, אוכמניות, שזיף, תאנים. האחראים לצבע: אנתוציאנינים ממשפחת הפלבונואידים. אנתוציאנינים מגינים על התאים במוח, על הלב וכלי הדם על ידי מניעת היווצרות קרישי דם. ככל שהפירות והירקות בעלי גוון כהה יותר, הם עשירים יותר באנתוציאנינים. מחקרים הראו כי ביחס לפיגמנטים אחרים, צריכת האנתוציאנינים נמוכה יחסית, ולכן מומלץ להקפיד יותר על צריכת ירקות ופירות סגולים. 

הלבנים: בצל, כרישה, שום, כרובית, קולרבי, פטריות. בצלים למיניהם וקרובי משפחתם, כמו כרישה ושום, מכילים תרכובות גופרית המקנות את החריפות ומסייעות לצמצום הסיכון למחלות לב וכלי דם והתמודדות עם זיהומים. לצד היתרונות התזונתיים שלהן, תרכובות גופרית הן הסיבה לדמעות הזולגות עם חיתוך הבצל.

קיימת תרכובת גופרית בשם אליצין. שום הוא מקור טוב לאליצין. חריפות השום מעידה על רמת ההשפעה המיטיבה של אליצין, כאשר השום אינו חריף, פעילות האליצין בגוף אפקטיבית פחות.

חלוקת הפירות והירקות על פי מקרא הצבעים היא גסה, אך מספקת כלי לקידום תזונה נכונה ובריאות בכלל. השאיפה לתפריט צבעוני מתחילה כבר במהלך הקניות. אם, למשל, קניתם דלעת, תפוזים ובטטות, החליפו את התפוזים בתותים או בתפוחי עץ אדומים. הוסיפו צבעים גם לתבשילים שונים (אורז עם גזר וקישוא מגורדים), את הכריך שבמקרים רבים שולט בו הצבע בז'־חום בהיר (לחם עם גבינה, טונה, חומוס, טחינה, ביצה...), העשירו  בירקות טריים, רעננים ובצבעים שונים.