בתחילת המאה ה־19 היו בשיאן הרעלות המזון בארצות הברית. מזון מזוהם גרם לטיפוס, קדחת ארגמן, בוטוליזם ושחפת. הנתונים השתפרו באמצע המאה הודות לשיפור תנאי התברואה, לשטיפת ידיים ולפריצת דרך בהבנת עולם החיידקים, שהובילה לפסטור של מוצרי חלב. כל זאת במקביל להתפתחות האחסון בקירור בתחילת שנות ה־20.
טרגדיות משפחתיות הובילו את המדען הצרפתי לואי פסטר, ששלושה מחמשת ילדיו מתו ממחלת הטיפוס, להתמקד בחקר מחלות מידבקות. הוא הוכיח שחיידקים יכולים להתקיים על מזון שעבר עיקור, אבל לא יתקיימו על מזון שעבר עיקור ונאטם לאוויר. כלומר המגע של המזון עם האוויר, שמכיל חיידקים ומיקרואורגניזמים נוספים, הכרחי לחיים של אלה על המזון. פסטר חקר ובדק גם את התסיסה של היין, תהליך שבו הסוכר הופך לגזים, חומצות ואלכוהול. הוא הוכיח כי נוכחות חיידקים יכולה לגרום לזיהום ולהחמצה של יין, בירה וגם חלב.
סמוך לגילוי זה מצא כי חימום ישמיד את החיידקים בלי לפגוע במשקאות. תהליך זה, של חימום מהיר, שמשמיד חיידקים ופטריות, מכונה על שמו - פסטור. הוא מעלה את רמת הבטיחות בצריכת מוצרים אלה ומאריך את חיי המדף שלהם.
שמירה על ההיגיינה בתהליך החליבה אינה מונעת את הימצאותם של חיידקים בחלב. רק פסטור מבוקר מבטיח את השמדתם. ההבדלים בטעם, במרקם ובאיכות התזונתית של החלב לפני ואחרי הפסטור הם זניחים. מפתה לעתים לקנות מוצרי חלב ישירות מהמשק, בדוכני השווקים או בדרכים. אבל חשוב לוודא שמוצרים בהכנה ביתית, בהם חלב ומוצריו - גבינות, יוגורטים, גלידות, מאפים חלביים - עברו הרתחה או פסטור.
במקרים שיש ספק - אין ספק. אם אין ביטחון שנעשה פסטור, לא לצרוך מוצרים אלה. במקרה של חלב, חימום מהיר במשך 16 שניות בטמפרטורה של 73 מעלות יעשה את העבודה.
יש הנוהגים לצרוך חלב עזים ישירות מהעז, להקלה על אפטות, כיבים בפה. כדאי להזכיר כי חלב עזים שלא עבר פסטור אינו מועיל יותר להקלה מחלב עזים שעבר פסטור.
בעולם הסיבה העיקרית לפסטור היינות היא הארכת חיי המדף. בארץ, לעומת זאת, הסיבה העיקרית היא אחרת - כשרות. על פי ההלכה, יין כשר הוא כזה שלא נגע בו גוי, כולל מזיגה לכוס. יין שאינו כשר אין לשתות אותו או להשתמש בו לצרכים אחרים ומכונה יין נסך.
יינות שעוברים בישול־פסטור אינם נכללים בהגבלה ההלכתית הזו. במסעדות, במלונות ובמקומות הסעדה נוספים יש גם מלצרים שאינם יהודים, וכך הגשה, חליצת הבקבוק ומזיגת היינות שעברו בישול או פסטור מותרות לשומרי כשרות, על ידי כל המלצרים. יש מחלוקת בשאלה אם יין מפוסטר הוא יין מבושל. הרבנות הראשית לישראל מכירה ביין מפוסטר כיין מבושל.
העובר ברחם לא יכול להתמודד עם זיהום עקב נוכחות חיידקים וטפילים מסוימים (כמו ליסטריה מונוציטוגנס וסלמונלה), כיוון שמערכת החיסון שלו אינו חזקה דיה ולא מסוגלת להיפטר מהם. ההשלכות יכולות להיות הפלה או לידה מוקדמת. בכל מקרה של אי־ודאות, עדיף לנהוג כבית שמאי - ולהחמיר. מסיבה זו יש להימנע מצריכת מזונות לא מפוסטרים, ולבחון היטב את אריזות המוצרים ולוודא שהם מפוסטרים.
התרעות פיקוד העורף