חלק לא מבוטל ממשבר האקלים הוא תוצאה של גידול האוכלוסייה האנושית על פני כדור הארץ והתפתחות תעשיות המזון. לאלה השפעה ישירה על צמצום משאבי אנרגיה ופליטת גזי חממה.
המונח "תזונה בת קיימה" מתאר תזונה המיטיבה עם האדם ועם כדור הארץ. קידום תזונה בת קיימה אפשרי בערוצים שונים: הפחתה של איבוד מזון על ידי קניות מושכלות יותר ובכמויות קטנות יותר למשקי הבית; צריכה של מזון מקומי על חשבון מזונות מיובאים (מינימום שינוע בים, באוויר וביבשה); צמצום משמעותי של מזון אולטרה־מעובד בתפריט; הפחתה של צריכת מזון מעולם החי, בעיקר בשר ועידוד צריכה של מזונות מעולם הצומח, כמו קטניות.
אך גם לצריכה של מזון מהצומח ישנם סייגים, ואחד מהם הוא שמן דקלים. השם אולי נשמע אקזוטי, אבל מאחוריו מוצר נחות מבחינה תזונתית לצד פגיעה בסביבה.
היוצא מן הכלל
את השמנים מקובל לחלק בצורה גסה לשמנים מהחי ושמנים מהצומח. מעולם החי מגיע השומן מחלב ומוצריו (חמאה, שמנת, גבינה, יוגורט), בקר, עוף ודגים. מקורותיהם של שומנים מעולם הצומח הם אבוקדו, שומשום (טחינה), שקדים, אגוזים, גרעינים, זיתים, והשמנים (זית, קנולה, תירס, סויה, חריע).
ההבדל בין שתי הקבוצות נובע מההתפלגות בסוגי חומצות השומן. שומן מהחי מתאפיין באחוז גבוה של חומצות שומן רוויות, ואילו שומן מהצומח באחוז גבוה של חומצות שומן בלתי רוויות.
מחקרים מצביעים על קשר בין תחלואה לצריכה גבוהה של שומן רווי. חומצות השומן הרוויות נוטות להיצמד לדופנות כלי הדם ויוצרות רובד שומני. תופעה זו אינה מורגשת ואין לה סימפטומים גופניים, אך עם הזמן קיים חשש כי הרובד השומני יגדל ויגרום לסתימת כלי דם. לכן צריכה גבוהה של שומן רווי מקושרת לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
לחומצות שומן בלתי רוויות, לעומת זאת, במינונים מתונים, יש השפעה חיובית. במיוחד לחומצות השומן המצויות באגוזים, שקדים, בוטנים, אבוקדו, שומשום וכמובן - שמן הזית. יוצא דופן הוא שמן דקלים ובאופן דומה גם שמן קוקוס. אף על פי שמקורו בצומח, הוא עשיר בחומצות שומן רוויות ואינו מומלץ לצריכה.
שמן דקלים הוא סוג של שמן צמחי העשוי מפרי עץ דקל שמקורו באפריקה. מקובל להשתמש בו בתעשיית המזון - במאפים (קרקרים, עוגיות, עוגות, פיצות, בורקס, רטבים וממרחים, גלידות, תחליפי חמאה, תרכובות מזון לתינוקות ועוד). הוא נוח לשימוש טכנולוגי ונשאר יציב גם בטמפרטורות גבוהות. טעמו עדין, והוא בעל מרקם חלק. כמו כן, עלותו בדרך כלל נמוכה מעלות השמנים האחרים, ולכן מקובל בתעשיות המזון.
לעתים שמן דקלים לא מופיע בשמו המפורש ברשימת הרכיבים שעל גבי האריזה של מוצרי מזון שונים, אלא בשם כללי יותר - שמן צמחי או שומן צמחי. עם זאת, לא כל שמן צמחי הוא שמן דקלים. שמן דקלים נמצא גם במוצרי ניקיון וקוסמטיקה.
פגיעה סביבתית
הגידול של שמן דקלים חסכוני, ואין זה מפתיע שתעשיית שמן הדקלים אחראית לכמויות אדירות של כריתת יערות, פליטת גזי חממה וזיהום. ככל שהתעשייה ממשיכה לצמוח, הבעיות הללו עלולות להתעצם. מצב זה מעורר מתחים בין אינטרסים של תאגידים לבין צרכנים או קבוצות המקדמות את נושא הקיימות שדורשות שינויים באופן ייצור שמן הדקלים.
יש הטוענים כי צמצום הצריכה יפגע בפרנסה של אוכלוסייה גדולה, שרובה במצב סוציו־אקונומי נמוך. במקביל, ארגונים כמו אמנסטי אינטרנשיונל, פורום זכויות העבודה הבינלאומי ו־Human Rights Watch האשימו את תעשיית שמן הדקלים בהפרות זכויות אדם, כמו ניצול עבודה של ילדים או השתלטות על אדמות הילידים.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שלעיקר הגידול וההפקה של שמן דקלים - שרובם מתבצע באינדונזיה ובמלזיה שבדרום־מזרח אסיה, אך גם באמריקה הלטינית ואפריקה - יש השלכות ונזקים שבאים לידי ביטוי גם באזורים רחוקים משם.
הנזק הבולט ביותר לסביבה שהפקת שמן דקלים גוררת הוא בירוא יערות - בחלקים מסוימים של אסיה, שמן דקלים מוערך כגורם לכמעט מחצית מכל כריתת היערות. כריתת יערות לחקלאות משחררת גזי חממה שמעלים את הטמפרטורה בכדור הארץ, גורמת לזיהום אוויר, מובילה להרס של הרגלים ומאיימת על המגוון הביולוגי: פגיעה בבתי הגידול של אוכלוסיות רבות של צמחים ובעלי חיים, כך שנוצר איום על הישרדותם בגלל פגיעה במקורות מזון ומחסה. זכור במיוחד קמפיין עולמי לטובתם של קופי אורנגאוטן שנפגעו מכריתת יערות ונטיעת דקלים.
למרבה האירוניה, משבר האקלים פוגע בייצור שמן דקלים. העלייה בטמפרטורת כדור הארץ פוגעת בגידול של חלק מהזנים של עצי הדקל, וגם עליית פני הים מאיימת על הצפות במדינות כמו אינדונזיה, שהיא מהמדינות המובילות בגידול העולמי של עצי דקל.
הבחירה שלכם
התרומה האישית לשיפור המצב היא בבחירה במוצרים שאינם מכילים שמן דקלים. זו לא בחירה פשוטה, שכן לא תמיד אפשר לזהות את הרכיבים המופיעים על גבי אריזות מוצרי מזון, ניקיון וקוסמטיקה. אך כשהוא מצוין ברשימת הרכיבים, מוטב להעדיף מוצרים מקבילים שאינם מכילים אותו.