עוד לפני שהתגבשה הממשלה החדשה, הכריזו חבריה המיועדים על ביטול חלק מהצווים של קודמיהם בתפקיד. על ביטול של אחד מהצווים לא יכולנו שלא למחות, יחד עם עמיתים רבים למקצועות הבריאות.

בינואר השנה נכנס לתוקף צו המטיל מס על משקאות ממותקים. הצו, שעליו חתם שר האוצר אביגדור ליברמן, מטיל מס של שקל לליטר משקה המכיל 5 מ"ג סוכר ומעלה לכל 100 מ"ל. על משקאות עם פחות מ־5 מ"ג סוכר ל־100 מ"ל ומיצי פירות ומשקאות עם ממתיק שאינו סוכר, חל מס קנייה של 70 אגורות לליטר.

מס זה הרגיז במיוחד את החרדים שטענו שהוא פוגע באוכלוסיות מעוטות יכולת. כעת, פחות משנה אחרי, עם פרסום תוצאות הבחירות, הכריזו המפלגות החרדיות על כוונתן לבטל את המס על משקאות מתוקים. ואי אפשר שלא לתהות. על איזו פגיעה מדובר?

סוכר – מעגל קסמים

ננסה להסביר את המשמעות של צריכת סוכר בתפריט, ובפרט בתפריט הישראלי. הטעם המתוק הוא אחד מחמשת הטעמים שקולטנים על הלשון מזהים. ארבעה מוכרים מאוד: מתוק, חמוץ, מלוח ומר. החמישי, אומאמי, מוכר פחות. ולא התעלמנו מהחריף שהוא, כידוע, אינו טעם אלא בעצם תחושת כאב. סרגל הטעמים משתנה מאדם אחד לאחר ומושפע מהרגלים והעדפות, גיל, גנטיקה, רגישות, צריכת תרופות ואפילו מצב רוח, אך כמעט כולנו במידה זו או אחרת אוהבים מתוק.

החשיפה לטעם המתוק היא כבר בחלב האם המכיל ריכוז גבוה של סוכר החלב (לקטוז). לצריכת מתוק היה תפקיד אבולוציוני, כאשר מתיקות בעבר הייתה, לרוב, ערובה למזון ראוי למאכל ולא רעיל או מקולקל, וכן מקור לקלוריות ולאנרגיה זמינה. אבל בעולם המערבי במאה הנוכחית, צריכת המתוק אינה מגינה עלינו, אנו צורכים מתוק בעודף ובכך צריכת הסוכר פוגעת בנו.

הבעיה אם כך היא לא בצריכת מתוק, בצריכת סוכר, אלא במקור הסוכר ובכמות הסוכר שאנו צורכים. הרבה יותר מהמומלץ. מקורות הסוכר המזיק אינם מפירות, אלא ממזונות אולטרה־מעובדים, בהם ממתקים ומשקאות ממותקים.

הקשר בין צריכה של סוכר ופגיעה בבריאות (סוכרת, מחלות לב וכלי דם) הוכח במחקרים רבים, בהם גם מחקרים המעידים על כך שלצריכה גבוהה מדי יום של סוכר יש השפעה על המוח שמתבטאת בחשיבה, בהתנהגות ובתשוקה לצריכה נוספת של מתוק. זהו למעשה "מעגל קסמים" שבו צריכה קבועה של סוכר גורמת לתאי המוח לרצות לעלות במינונים, וללא אספקה של סוכר נוצרת עצבנות, חרדה ואכילה אימפולסיבית. מנגנון שמזכיר התמכרות.

ישראל בצמרת הטבלה

אחד הגורמים להשמנת ילדים בארץ ובכלל הוא צריכה של משקאות מתוקים. כל ילד רביעי בישראל בעודף משקל, והמספרים גבוהים יותר ככל שמתקדמים בגיל. לעודף המשקל מחיר בריאותי בטווח הקצר ובטווח הארוך - סוכרת, בעיות אורטופדיות, יתר לחץ דם, בנוסף למחיר חברתי ונפשי שגבוה לפעמים אף יותר מהבריאותי.

נמצא יחס ישיר בין השמנה ומשקאות מתוקים, בעיקר אצל ילדים. אלה גם פוגעים בבריאות השיניים. נתון מדאיג שאי אפשר להתעלם ממנו הוא העובדה שישראל מופיעה בצמרת הטבלה של צריכת משקאות ממותקים בקרב ילדים במדינות שונות. ובקרב הצרכנים הישראלים, יש צריכה גבוהה במיוחד של משקאות מתוקים באוכלוסייה החרדית והערבית.

שיטת המיסוי

בינואר 2022 החליט משרד האוצר לאמץ יוזמות שהתחילו ברחבי העולם, כמו באנגליה, שם הוחלט ב־2020 להטיל מס בשיעור 20% על מזונות ומשקאות מתוקים במסעדות, בבתי הקפה, בחנויות ובמכונות האוטומטיות שבבתי החולים ובמרפאות של שירות הבריאות הבריטי, ה־NHS. דוגמה נוספת היא מקסיקו, שבה הטילו מס על משקאות ממותקים כבר בשנת 2013.

ובינתיים מה קרה בארץ מאז ינואר השנה?

משרד הבריאות מדווח על ירידה משמעותית ברכישה של משקאות עתירי סוכר, בד בבד עם עלייה - בחלק מהאוכלוסיות - ברכישה של משקאות מופחתי סוכר ודיאט, ופחות או יותר יציבות ברכישה של משקאות שעליהם לא הוטל מס. בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי, התוצאות היו אף טובות יותר. חלה הפחתה גם ברכישות לנפש של המשקאות עתירי הסוכר ללא תוספת המס.

במקביל, נרשמה ירידה של כ־6% ברכישה לנפש של משקאות מופחתי סוכר ודיאט. וזאת אף שעל פי הנתונים, ההשקעה בפרסום שתייה מתוקה נותרה גבוהה מאוד בקידום משקאות עם תחליפי סוכר בעיקר במחוזות האוכלוסייה החרדית.

חשוב לבחון את התוצאות לטווח הארוך, אך לאור התוצאות הראשוניות, עם ההבנה כי עודף סוכר שמקורו בין היתר בשתייה המתוקה מהווה נזק ודאי, לא ברור ומאוד תמוה מהם השיקולים לביטול המיסוי. הרי התחליף הטוב ביותר לשתייה מתוקה הם מים, שאפשר להכליל ולציין שהם חינם. שתייה של מי ברז, שאין סיבה לוותר עליה, אינה מכבידה על התקציב המשפחתי. אם הצרכנים מתעקשים על צריכה מתונה של משקאות ממותקים, ניתן להציע שימוש בתרכיזים שעלותם נמוכה משמעותית.

המחשבה על ביטול המס אינה רואה את המשמעויות לטווח הקצר ולטווח הארוך כאחד.

במחשבה שנייה

אגב, אם היו שואלים אותנו לפני למעלה משנה מהי דעתנו על המסים, היינו ודאי עונות כי אנחנו מאמינות בהפחתת המיסוי על מזונות בריאים על פני העמסת מסים על מזון שאינו בריא. היינו מבקשות שכיכר לחם מלא, פירות, אגוזים, שקדים, טחינה ועוד מוצרי מזון איכותיים - יהיו נגישים לבעלי הכנסה ממוצעת ונמוכה ולא רק לבעלי הכנסה גבוהה.

אך מאחר שהמס הוטל, ומאחר שהעובדות בשטח מציגות את השפעתו המהירה על ההפחתה בצריכה של שתייה מתוקה, לא נכון לוותר על ההישגים ולצעוד לאחור. יש דרכים טובות נוספות לסייע כלכלית לציבור הישראלי, והחרדי בפרט, כמו השקעה בחינוך לתזונה נכונה, העלאת המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית והנגשת מוצרים בריאים לכולם.