מי מבינינו שנשאר בארץ, ולא טס לחופשה בחו"ל בתקופת החגים, כמעט שאינו יכול לוותר - יש שיאמרו להתחמק - מאירוח, בין שהוא האורח ובין שהוא המארח. אחד מסמלי חג הסוכות הוא האושפיזין המתארחים בסוכה. על פי המסורת, הכוונה לאורח אחד בכל יום במשך שבעה ימים, אך לעתים קרובות מגיעים האורחים בקבוצת חברים, עם בני זוג וילדים. אנחנו מרבים לארח ולהתארח בחג, שבו מזג האוויר נעים ונוח בסוכה מדוגמת וכשרה או בבית. מכיוון שכך, בחרנו להקדיש את המאמר השבוע להתמודדות עם הארוחות במהלך החג הארוך.
וכאילו זה לא מספיק, לא פעם המארחים מוודאים שטעמנו מכל הקערות שעל השולחן. וגם אם כן, ממליצים לנו לקחת תוספת. ביום המחרת אנחנו מתוסכלים מכך שאכלנו יותר מהרצוי או שאנחנו חושבים שאכלנו יותר מהרצוי. כאשר אנחנו מתארחים, אין לנו השפעה על התקרובת. אולי על מנה אחת שהתנדבנו להכין (קינוח? סלט? מה תרצו שנביא?). על מנת להתמודד בקלות רבה יותר, כדאי לאמץ מספר הרגלים פשוטים.
הכלל הראשון הוא לא להגיע רעבים. אפשר לאכול משהו קטן כמו פרוסת לחם מרוחה או יוגורט כשעה לפני היציאה. אלה ישביעו וימנעו אכילה מהירה ומנות גדולות מדי.
הכלל השני הוא לאכול רק אוכל טעים או טעים מאוד. בארוחות ארוכות עם מבחר תבשילים אוכלים לעתים מכוח האינרציה, ממלאים שוב ושוב את הצלחות, גם אם האוכל כבר קר והרבה פחות טעים.
והכלל האחרון, לפעמים הקשה ביותר ליישום, הוא שלא חייבים לאכול יותר ממה שאתם רוצים רק בגלל בקשות חוזרות של המארחים. אפשר להסביר שאתם שומרים על התפריט, המארחים ודאי יבינו ואולי אף יזדהו.
מצב פרדוקסלי הוא שגם בזמן אירוח, כשהתפריט באחריות שלנו, אנחנו בוחרים להגיש מנות עתירות שומן וסוכר, ובכמויות. וזאת אף על פי שהאורחים שלנו (בדיוק כמונו) ישמחו יותר אם המנות יהיו מתחשבות בניסיון לשמור על תזונה טובה.
בדומה להתחשבות בצמחונים, בטבעונים, באלה שבחרו בדיאטה ללא גלוטן (כשהסיבה אינה צליאק), כמעט כולם מנסים לשים לב למה שהם אוכלים - בגלל עודף משקל (בישראל כ–60% מהמבוגרים בעודף משקל וכ–25% מהילדים), סוכרת וכולסטרול גבוה. גם אורחים שהמדדים אצלם תקינים ישמחו אם תפרגנו להם במנות טעימות, צבעוניות ודלות בשומן, בסוכר ובמלח.
על הכיסא: אכילה בעמידה היא אכילה אגבית ולא מודעת - במטבח בעת הכנת המנות להגשה, בדרך לשולחן ובדרך מהשולחן כשמפנים את השאריות. באופן כזה אפשר להגיע לכמויות לא מבוטלות ותמיד מיותרות של אוכל. אכילה בעמידה אינה מכובדת ואינה מכבדת. כדאי לשבת ולאכול בהנאה, במיוחד כשיש ילדים בסביבה.